סיקור מקיף

אורחים מן החלל

בענייני השמועות על עב"מים יש להפעיל אותם כלי היקש המשמשים במחקר מדעי. למרות כל התיאוריות והדיווחים על חיים חוץ-ארציים, עד כה לא התקיימו התנאים המוכיחים כי אכן ביקרו כאן חיזרים

אחת לכמה חודשים פוקדת את ישראל מכת עב"מים חדשה. העצמים הבלתי-מזוהים מיוחסים למבקרים מן החלל החיצון, והבהלה מפניהם הביאה הפעם להצעה למנות ועדת חקירה מטעם שר המדע. נושא העב"מים אינו יורד מסדר היום הציבורי בעולם מאז שנות החמישים המוקדמות: נוצרו בעניינו אלפי מאמרים, ספרים וסרטים, מונו ועדות חקירה, נוסדו אגודות – והמסתורין נותרו כשהיו. עצמים מעופפים בלתי-מזוהים מגרים את דמיוננו. המטיסים אותם הם, לדעת המכורים לעניין, יצורים אינטליגנטיים מכוכב אחר. תיאוריהם של החיזרים מפתיעים בחד-גוניותם – דמויי-אדם קטנים העוסקים בהבהלת בני אנוש בלילות, ובמקרים קיצוניים – בחטיפתם ובעשיית ניסויים בהם. אך עד כה לא סופקו הוכחות של ממש – תיעוד של מפגש מסודר, פריטים חומריים הניתנים לבדיקה או מידע מוכח על תקשורת. נטען שהמבקרים מעדיפים לשמור על דיסקרטיות, אך הדעת נותנת שאילו היתה אמת אף באחוז אחד מאלפי המפגשים שדווח עליהם, כבר היו בידינו הוכחות חותכות.

רק מדענים מעטים יטענו שחיים חוץ-ארציים הם בלתי-אפשריים לחלוטין. לכן, בניגוד לתופעות בלתי-טבעיות בעליל, כגון ראיית הנסתר, טלקינזה או חיזוי העתיד, הדיווחים על עב"מים אינם בסתירה לידוע למדע. רוב המדענים רואים את היווצרות החיים על כדור הארץ כתופעה טבעית, הניתנת להסבר כימי ופיסיקלי, גם אם פרטי התהליך עדיין אינם ידועים. לכן הם מקבלים כמובנת מאליה את אפשרות קיומם של חיים בכוכבי לכת אחרים, בייחוד לאור זיהוים של כוכבי לכת סביב שמשות אחרות בשנתיים האחרונות, והדיווח המרגש השבוע על גילוי צורת חיים אפשרית במטאוריט ממאדים. יש אף דיסציפלינה מדעית מסודרת העוסקת בהסתברות להיווצרות חיים אינטליגנטיים בעולמות אחרים, וזאת בהתחשב במספר השמשות ביקום, בסיכוי לקיום כוכבי לכת סביבן ובסבירות קיומם של תנאי סביבה מתאימים בהם.

טענת הנגד העיקרית המושמעת היא, שהסיכוי לביקורים חוץ-ארציים הוא קטן ושכל שופט מתחיל היה פוסל על הסף את הראיות שהובאו עד כה לקיומם. במיוחד זעום הסיכוי לכך שהחיזרים יחליטו לפקוד בחודש מסוים פעמים רבות את אזור בקעת הירדן בארצנו הקטנטונת, ויימנעו באותה עת מהופעה כלשהי במקומות אחרים בעולם. ההסבר הטוב ביותר ל"צרורות" של דיווחים כאלה הוא בתחום הפסיכולוגיה של ההמון, שממנה אפשר גם ללמוד רבות גם על תופעת העב"מים בכללה. האנשת החיזרים היא דוגמה להשפעה אופנתית: לדעת רוב חוקרי האבולוציה הסיכוי שחיזר אמיתי ידמה לנו הוא אפסי.

אך האם כל העב"מים הם פרי דמיון קודח? ועדות חקירה שמונו בעבר, למשל על ידי זרועות הביטחון בארה"ב, הראו שיותר מ-90% מכלל התצפיות ניתנות להסבר כתופעות אטמוספיריות, כלי טיס קונוונציונליים, כדורים פורחים או כלי נשק סודיים. הבודקים נקטו את מידת הזהירות המדעית הראויה והצהירו שאחוז קטן מן הדיווחים אינם ניתנים להסבר פשוט. אך אם נתחשב בכך שרבים מן הצופים מעוותים את דיווחיהם בשל בהלה או שיכחה, נגיע למסקנה שקיימת סבירות גבוהה עד מאוד כי אף אחד מן הדיווחים אינו מתייחס לעצמים חוץ-ארציים של ממש. מסקנה זו מתחזקת מאוד אם זוכרים שעב"ם אמיתי היה מתגלה בן-רגע על ידי אלפי מסכי הרדאר ומתקני הביון הפזורים בכל היבשות. עלינו להפעיל כאן אותם כלי היקש המשמשים אותנו בנאמנות במחקר מדעי: תופעה נחשבת מוכחת, אם נצפתה באופן בלתי-תלוי על ידי כמה אנשים באותה עת, אם הובאו לה ראיות חותכות ואם אפשר לפרסמה בעיתון מדעי באופן שמדענים אחרים יוכלו לבחון אותה. עד כה לא התקיימו תנאים אלה, ולכן אין מנוס מלהתייחס לעב"מים כאל תופעה אנקדוטית. קיומם האפשרי של חיזרים מתקשר לשאלות פילוסופיות עמוקות. האם האדם הוא תופעה חריגה ביקום, או שמא הגלקסיה שלנו מאוכלסת במאות תרבויות, רבות מהן אולי מפותחות מאתנו בהרבה? אם אכן קיימות אינטליגנציות חוץ-ארציות, האם יהיה להן עניין כלשהו במפגש עמנו? אם יגיעו, כיצד נתקשר אתם? האם יש לצפות שיהיו שוחרי שלום או מחרחרי מלחמה? האם ייראו כמונו, או שונים במידה קיצונית? שאלות אלה, ורבות אחרות, נוגעות למעשה לנו עצמנו: אנו שואלים בעצם על מהות האדם, הכרחיותו, גבולות יכולתו ומשמעות קיומו עלי אדמות. המדע מאפשר לנו לאסוף הוכחות לתופעות קלושות ונדירות בהרבה מביקור של כלי טיס ובו יצורים אינטליגנטיים. כלי המדידה המשוכללים של המדע המודרני מזהים שינויים זעירים בקרינת הרקע של היקום, המלמדים על המפץ הגדול, שולחים לנו מידע על הרכב האטמוספירה של כוכבי לכת מרוחקים, מראים לנו את צורתן של פרודות חלבון זעירות המסבירות את סוד החיים, ואף מאפשרים חיפוש אותות של אינטליגנציה מן החלל. באותו אופן אפשר גם לאסוף הוכחות חותכות, ללא עוררין, על ביקוריהם של חיזרים. אין שום סיבה שבעולם שבנושא ספציפי
זה, שהוא תופעה טבעית לכל דבר, נפעיל כלי שיפוט שונים, ונתבסס אך ורק על דיווחיהם של אזרחים מבוהלים ונערים עתירי דמיון. חשוב לדווח (ללא הגזמה) על תופעות רקיע מוזרות, אך בסופו של דבר את חקר העב"מים יש להשאיר למדענים. אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים, שאם ביום מן הימים אכן יופיעו כאן חיזרים של ממש, יהיו ההוכחות לביקורם חותכות, ונוכל לחגוג בבטחה את הקשר הראשון עם תרבות מעולם אחר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן