עולם רדוף שדים/ הזכה שבתפילות

מחקר רפואי גילה מובהקות סטטיסטית בהצלחתו של טיפול פריון בנשים עקרות כאשר הטיפול לווה בתפילות שנערכו לטובת אותן נשים. האם אפשר לראות בכך הוכחה לאפקטיביות של התפילות, או שמא כדאי לבדוק את המחקר בציציותיו?

מאת: מריוס כהן, מתוך כתב העת גלילאו

המחקר
בספטמבר 2001 פרסם כתב-העת הרפואי המכובד Journal of Reproductive Medicine (JRM) מאמר על ממצאיו המפתיעים של מחקר ייחודי, שנערך בחסות המרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ממחקר זה עלה שנשים עקרות שקבוצות תפילה נוצריות התפללו בעבורן הצליחו להרות בשכיחות כפולה מזו של נשים עקרות בקבוצת הבקרה, שעבורן לא נערכו תפילות דומות. במחקר השתתפו כמאתיים נשים מדרום-קוריאה שקיבלו טיפול פוריות מתקדם, שעבור כמחצית מהן אורגנו תפילות קבוצתיות בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטרליה. התפילות כוונו אל אותן נשים באמצעות תמונותיהן שהועברו לקבוצות התפילה בפקס, וזאת בלא ידיעתן של הנשים שהשתתפו במחקר לגבי תוסף התפילה לטיפול. אמצעי זהירות זה נועד לנטרל אפקט פלצבו (אֵינבו) אפשרי. המאמר שבו הוצגו ממצאיו יוצאי הדופן של הניסוי המדעי החריג עורר הדים באמצעי תקשורת ברחבי העולם, והביא בעקבותיו תגובות שונות, מספקנות וחשד באמינות המחקר מצד הקהילה הרפואית המדעית (אשר, כרגיל, דורשת הוכחות יוצאות דופן לטענות יוצאות דופן), ועד תגובות נלהבות בקהילות הדתיות וה”רוחניות” למיניהן. קהילות אלו ראו בממצאי המחקר אישוש מדעי לאמונותיהן, והיו אף שטענו שמדובר בתגלית החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית.

הביקורת
אלא שבמחקר זה, אשר מסקנותיו נוגדות את תובנות המדע המודרני, נתגלו פגמים רבים. ראשית, מערך הניסוי: קבוצות התפילה חולקו באופן מוזר לשלוש רמות שונות, כשברמה הראשונה נערכו תפילות להגדלת שכיחות ההצלחה של טיפול הפריון באותן נשים שתמונותיהן היו בידי המתפללים; ברמה השנייה נערכו תפילות להיענות האל לתפילות מהרמה הראשונה, יהיו אלה אשר יהיו, ולכך שרצון האל יתגשם בחייהן של הנשים המטופלות; וברמה השלישית נערכו תפילות להיענות האל לתפילות מהרמות הראשונה והשנייה, כלומר, תפילות לכך שהתפילות להצלחת טיפול הפוריות ייענו, ולכך שהתפילות להיענות האל לתפילות אלו ייענו אף הן! חלוקת הניסוי לשלוש רמות אלו נראית מסורבלת ומיותרת. מדוע לא השתמשו ברמה אחת בלבד, שבה התפללו המשתתפים להצלחת טיפול הפוריות בנשים מקבוצת הניסוי? למרות מוזרותו של מערך ניסוי זה, לא ניתנה לו שום הצדקה, והשיקולים לבחירתו אינם ידועים. כמו כן, בהנחה שאיננו יכולים לקבוע מהו רצון האל, הרי שאין גם שום דרך מעשית לקבוע אם תפילה להגשמת רצון זה אכן נענתה או לא. בעיה נוספת היא שאין בידינו נתונים על תפילות שנערכו עבור נשים אלו מחוץ למערך הניסוי (על-ידי בני משפחה, חברים ואולי הנשים עצמן), ושאולי אף להן היתה השפעה על ממצאי המחקר.
אך בעיות מתודיות אינן הבעיות היחידות שנתגלו במחקר זה. בעקבות חשדות שהתעוררו לגבי האופן שבו התנהל המחקר, בדקו אותו כמה גורמים בתוך אוניברסיטת קולומביה ומחוצה לה. שלושה חוקרים היו חתומים על המחקר: קוואנג צ’ה (Cha), רוגריו לובו (Lobo) ודניאל וירת’ (Wirth). הסתבר שד”ר לובו, החוקר השני שהיה חתום על המחקר ואשר הוצג כמי שמילא בו תפקיד מוביל, כלל לא השתתף בו, ושמע עליו רק כמה חודשים לאחר שהושלם. למעשה, תפקידו הסתכם בעריכה לשונית של המאמר ובסיוע בפרסומו. כמו כן, ד”ר צ’ה, אשר ניהל מרפאת פוריות באוניברסיטת קולומביה בעת עריכת המחקר, ניתק את קשריו עם האוניברסיטה זמן קצר לאחר פרסום הכתבה, וסירב לבקשותיהם של מדענים ועיתונאים להתייחס אליה. הוא מסר את תגובתו התמציתית רק שלוש שנים מאוחר יותר, מעל דפיו של אותו כתב-עת רפואי. בתגובתו זו הצדיק ד”ר צ’ה את מערך הניסוי בכך שד”ר וירת’ סבר שזהו מערך הניסוי המתאים ביותר למחקר, וטען שאינו מאמין שווירת’, אשר היה האחראי הבלעדי לארגון קבוצות התפילה, נהג שלא ביושר במעשיו ובדיווחיו, וזאת בשל העניין הרב שיש לו בנושא.
אך דווקא ד”ר וירת’ הוא שהטיל את הצל הכבד ביותר על הפרשה כולה. בדיקה העלתה כי וירת’, אשר כבר פרסם בעבר מחקרים רפואיים בתחום הריפוי הרוחני, לא היה כלל רופא, אף שהציג את עצמו ככזה, ופרסומיו הקודמים ראו אור בכתבי-עת לא-מדעיים המוקדשים לתחומים פאראנורמליים. נוסף על כך היה וירת’ נתון במשך תקופה ארוכה לחקירת המשטרה וה-FBI, ובסופו של דבר הואשם והורשע בעוון עשרות מעשי הונאה וגנבה, אשר התפרשו על פני שני עשורים, ואשר אותם ביצע תחת שמות בדויים שונים בעזרת שותף בשם ז’וסף הורבאת’. שותף זה, שבעבר כבר ישב בכלא, אף הוא התחזה לא פעם לרופא, ומן הסתם גם סייע לווירת’ ב”מחקריו” הקודמים בנושא ריפוי רוחני (“מחקרים” אלה אף הם הניבו, הפלא ופלא, תוצאות חיוביות). שני הנוכלים נידונו בנובמבר 2004 לתקופת מאסר ממושכת ולקנס כספי גבוה על מעשי הונאה וגנבה. חוסר אמינותם של עורכי המחקר, והעובדה שסירבו להגיב עליו בכל דרך שהיא, מעוררים את החשד שלא רק שממצאי המחקר פגומים, אלא שמחקר כזה אף לא נערך כלל.
במאי 2004 (עוד קודם למתן פסק הדין במשפטו של וירת’) פרסם ה-London Observer חשיפה של הפרשה. ניסיונות של חוקרים ועיתונאים להשיג תגובה מעורכי המחקר או ממערכת ה- JRM עלו בתוהו. כתב-העת אף נמנע מלפרסם מכתבי ביקורת למאמר, ולמעט תגובתו המאוחרת והלקונית של ד”ר צ’ה והודעה שד”ר לובו מבקש להסיר את שמו מרשימת החתומים על המחקר, שמר כתב-העת על שתיקה תמוהה בכל הקשור לנושא, אולי מתוך תקווה שההדים לפרשה ידעכו והיא תרד מאליה מסדר היום המדעי.
מאחר שגם מדענים עלולים לטעות, ולצערנו אף להוליך שולל, אין שום ערך לממצאיהם של מחקרים בלתי הדירים (כלומר, שחזרה עליהם לא הניבה אותם ממצאים); ובהיסטוריה של המדע המודרני, כל המחקרים אשר העלו אי-פעם ממצאים חיוביים לגבי יכולות או השפעות פאראנורמליות סבלו מחוסר הדירות1. עובדה זו גורמת לכתבי-עת מדעיים רציניים לבדוק בציציותיו של כל מחקר כזה בטרם יעשה את דרכו למכבש הדפוס, ובדיקה כזו מביאה, בדרך-כלל, לגילוי פגמים במחקר ולמניעת פרסומו. אין זה ברור כיצד כתב-עת מכובד כמו ה-JRM כשל במקרה זה (אולי לעובדה שד”ר לובו משמש יועץ של כתב-העת יש קשר לזה), ומה הניע אותו בהתייחסותו הבלתי מקצועית לביקורות הרבות שהועלו נגדו.

המאמר עצמו הורד בסופו של דבר מאתר האינטרנט של JRM, אולם הנזק כבר נעשה, הן מבחינת אמינותו של כתב-העת והן מבחינת הפצתו של המידע המוטעה ברחבי העולם. הבעיה חמורה עוד יותר משום שקבוצות “רוחניות” למיניהן, אשר לרוב מתעלמות ממחקרים מדעיים ומזלזלות בהם, קופצות על המציאה כל אימת שמאמר כזה מצליח לעבור את רשת הבדיקה הקפדנית של המומחים ולהתפרסם בכתב-עת יוקרתי. גם לאחר שממצאיו של מחקר מסוג זה מופרכים, ממשיכות קבוצות אלו לנופף בו כהוכחה מדעית לאמיתות אמונותיהן. כך גם לגבי “מחקר” זה, שצוטט במאות עיתונים וכתבי-עת ברחבי העולם, ושהַפנָיות אליו ממשיכות להופיע בכתובים גם כיום, לאחר חשיפת הממצאים הפוגעים באמינותו, ולא פעם ללא אזכור הביקורות הקשות עליו.

סיכום
אין ספק שלתפילה יש ערך בחייו של אדם מאמין, ומרבית הרופאים לא רק שלא יפקפקו בתועלת שחולה עשוי להפיק מאמונתו, אלא אף ירתמו אותה לפעמים לטובתו. יחד עם זאת, ייחוס של סגולות מרפא לא-מוכחות לטיפול כלשהו עלול לגרום לחולה נזק, אם יבחר החולה בטיפול זה כתחליף, ולא כתוספת, להליך רפואי מבוסס.
מן הראוי לציין שלא פעם מתגלים פגמים גם במחקרים רפואיים רגילים, ואף היו מקרים שבהם חוקרים מן השורה נתפסו או הודו בזיוף ממצאי ניסוי (ראו מאמר המערכת בגיליון 90 של “גליליאו”). אך הזהירות היתרה שמדענים נוקטים בהתייחסותם למחקרים העוסקים בפאראנורמלי מוצדקת, ולו בשל העובדה שמעולם לא הודגמה יכולת על-טבעית כלשהי בתנאים מבוקרים, ושטענות על אודות השפעות פאראנורמליות טרם אוששו עד היום במחקרים חוזרים.

מונחים
אפקט פלצבו (placebo effect): השפעה פסיכולוגית על מצבו הקליני של מטופל הנובעת מציפיותיו מהשפעות הטיפול. מחקרים רפואיים מביאים בחשבון אפקט זה, ומוודאים שאיש ממושאי המחקר אינו יודע אם הוא שייך לקבוצת הניסוי (המקבלת את הטיפול הנחקר) או לקבוצת הבקרה (המקבלת טיפול דמה).
הדירוּת (repeatability): היכולת לקבל מחדש אותן תוצאות בניסוי שנערך באותם תנאים. אם ממצאיו של ניסוי אינם ניתנים לשחזור, אין הוא נחשב לקביל, בשל האפשרות לטָעוּת או להטיה מכוונת של התוצאות.
פאראנורמלי (paranormal): שמעורבים בו כוחות על-טבעיים, ואשר על כן אינו מתיישב עם האופן שבו המדע המודרני תופש את העולם.
ריפוי רוחני (spiritual healing): כל שיטת טיפול המתיימרת להיטיב עם המטופל בלא התערבות פיזית, אם באמצעות תפילה, אם בהעברת הידיים מעל הגוף בלא מגע ואם בכל אמצעי פאראנורמלי אחר.