סיקור מקיף

ממשלת בריטניה תיוועץ בציבור האם להתיר מחקר תאי גזע בעוברים היברידיים (אדם ופרה)

 בכך מקווים בממשלה הבריטית לשכך את הויכוח הציבורי שהחל עם ההודעה של המדענים לפני חודשים אחדים על האפשרות לשבט בני אדם באמצעות ביציות מרוקנות של פרות שלא לצורך רבייה אלא כאמצעי להפקת תאי גזע מבלי להוציא ביציות מנשים

 הרגולטורים הבריטים החליטו להיוועץ בציבור באשר לשאלה האם יהיה מותר למדענים ליצור עוברים היברידיים של אדם ובעל חיים. כמה שרים הציעו להוציא את המחקר מחוץ לחוק לאחר שאלו קיבלו דעת קהל לא אוהדת.

ואולם דוח שפירסמה לאחרונה ועדת הטכנולוגיה והמדע הזהיר מפני איסור מוחלט  וכינה אותו מניעה לא הרכחית, דבר שעלול לפגוע במדענים הבריטים. הרשות לפריון אנושי ועוברים (HFEA), תכריז על המלצותיה הסופיות בסתיו.

כזכור, מספר חוקרים בקינגס קולג' בלונדון ובאוניברסיטת ניוקסל, הגישו בקשה לאישור ייצור עוברים שיהיו 99.9% אנושיים ו-0.1% מבעל חיים. בקשה זו עדיין לא נדונה.

תאי גזע

ב-HFEA  חיברו לאחרונה נייר התייעצות המסביר לציבור מהם הסוגים השונים של מחקרי עוברים שניתן יהיה לבצע בעתיד. לדוגמה, שימוש בביצית של בעל חיים כדי ליצור עוברים היברדיים, שמהם ניתן להפיק שורות תאי גזע. העוברים שיופקו כתוצאה מהתהליך לא יורשו להתפתח מעבר ל-14 יום והחדרתם לרחם תיאסר. התקווה היא כי תאים אלה יוכלו לאפשר טיפולים כנגד מחלות כדוגמת אלצהיימר, או פגיעות מוטוריות.

בחודש יוני תתקיים פגישה פומבית בלונדון שבהם קבוצות בעלי עניין, מטופלי פוריות, אזרחים מהשורה ומדענים ידונו בנושא. בנוסף, ייערך משאל דעת קהל בהשתתפות מדגם של 2,000 אנשים וכל אזרח יוכל להביע את דעתו באמצעות שאלון מקוון.

שירלי האריסון, יו"ר HFEA אומרת: "האפשרות ליצור עוברים אנושיים המכילים DNA של בע"ח מעלה שאלות אתיות וחברתיות חשובות שאנו נצטרך לקחת בחשבון לפני שנחליט האם לאשר או לדחות סוג כזה של מחקר."

"קבוצות שהן בעד או נגד סוג מחקרים זה, לרוב מצליחות להעביר את טיעוניהם אלינו, ואולם מכיוון שמדובר בתחום מורכב של המדע, יש אנשים אחרים שאולי יחושו שהם לא יודעים מספיק על הנושא כדי לקחת חלק בויכוח או להביע עמדה."

נציגת המתנגדים, ד"ר סופי פטיט-זמן (Petit-Zeman), מנהלת תחום קשרי החוץ בהתאחדות העמותות המפעילות מחקר רפואי, אומרת: "אנחנו מקדמים כל יוזמה המערבת את הציבור בחשיבה אודות מחקרים רפואיים בהקשר של כיצד הם יכולים לסייע לחולים".

ואילו המצדדים, ובהם פרופ' רובין לוול באדג', ראש המחלקה לגנטיקה במכון הלאומי למחקרים רפואיים, אומר כי הוא מקווה שההתייעצות תקדם הבנה גדולה יותר של הנושא. "כל עוד נשמרים גבולות הכרחיים ומובנים מאליהם, אין שום סיבה לפחד מניסויים אלה יותר מאשר מניסויים בתאים מעורבים של עכבר טרנסגני ואדם לדוגמא."

לעומתו, ג'וזפין קווינאבאל, מנהלת Comment on Reproductive Ethics, אומרת כי ל-HFEA אין הבנה טובה במדע והגוף שצריך לעסוק בכך הוא למשל החברה המלכותית, ובכל אופן אם צריך להתייעץ במישהו זו החברה ולא הציבור הרחב. "יש מדענים המתנגדים לאישור, וצריך לשמוע אותם".

ד"ר אוון האריס, חבר פרלמנט מהמפלגה הליברלית-דמוקרטית שהוביל את האופוזיציה לאיסור המוצע אומר כי ההתייעצות אינה הכרחית משום שמעט מאוד אנשים מתנגדים למחקר ואינם מתנגדים כבר מראש לכל מחקר עוברי. ואולם הוסיף, "מכיוון שכבר הוחלט לבצע התייעצות, חייבת להיות הבנה כי התגובהות צריכות להיות אינפורמטיביות, אך המחקר המדעי לא צריך להיות נושא למשאלי עם."
מדענים בבריטניה מבקשים לשבט עוברים אנושיים מביציות של פרות

ידען תאי הגזע הועבר במלואו לאתר החדש

לידיעה בנושא בבי.בי.סי

7 תגובות

  1. הבעיה העיקרית בתחום ההיברידיים הוא העברת מחלות
    שוירוסים וחידקים אשר קימים בממלכת החי יעברו מוטציות ויתאימו את עצמם בקלות לבני-אדם ויפגעו קשות באנושות.

  2. בעיקרון הגבולות כול הזמן נמתחים יותר ויותר
    ככה שאין מניעה בעתיד מיצורים בני כלאיים.
    זה הכול שאלה של זמן ומי יהייה הראשון שיזרוק את הפצצה 🙂
    כמו כן אני יוצא מנקודת הנחה שיצורים בני כלאיים שהם חצי או חלקם אנושיים כבר יוצרו.
    כי יש תחרות גוברת בכול העולם בשטח הביו טכנולוגיה.
    ויש מדינות שבהם המשטרים הם הרבה פחות שקופים לגבי הנסויים אשר מבוצעים בהם כהתחמשות צבאית.

  3. חפש ב"אדם וחלל". גם בויקיפדיה וגם בידען. אולי אין שם התייחסות לצוות ה-15 אבל לדעתי זה לא משנה, הדבר נכון לכל האסטרונאוטים השוהים בחלל תקופות ארוכות.

  4. הטרוף הוא לחשוב שיכול להווצר זהום גנטי ממצב שכזה. זה נובע מבורות פרופר. מדובר בעוברים אנושיים לכל דבר והכסות של ביצית פרה מרוקנת היא סוג של כלי שדרכו יכולים המדענים להמלט מעוד שאלות אתיות באשר ללקיחת ביציות וכו'. כך כביכול נוצרים עוברים היברידיים – אבל זה אבסורד. העוברים שיווצרו יהיו בעלי גנום אנושי לחלוטין. מהאם ומהאב. לקרוא להם עוברים הברידיים זה בערך כמו לקחת מכתב במעטפה ולהחליף לו מעטפה ולהגיד שזה מכתב אחר. שטות.

    סייג: מה לגבי גנום מיטוכונדריאלי של הביצית? תורשה אימהית היא תחום מוכר במדע – אני רק יכול להניח שהמדענים לקחו אותו בחשבון מחד ושהציבור הרחב לא יודע על זה מאידך. לציבור אין מושג מה זה מיטוכונדריה ומה היא תורשה אימהית

  5. מדענים אלו השתגעו לגמרי.
    תראו את ההבדל הגנטי בין אדם לקוף, עשריות אחוז בלבד.
    אין ספק שיהיה זיהום גנטי שתוך כמה דורות יזהם חלק גדול מאוכלוסית העולם.
    יש לעצור מייד את הטירוף הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן