סיקור מקיף

הפרטת ההתיישבות על הירח

אם האדם יישב את הירח זה יהיה באמצעות תעשיות פרטיות, הגם שהממשלות ימשיכו לשלוט במחקר החלל, אומר הבוס של נאסא

צוות אפולו 11 - חלוצי הנחיתה על הירח. משמאל לימין: ניל ארמסטרונג, מייקל קולין ובאז אלדרין. צילום: נאסא
צוות אפולו 11 - חלוצי הנחיתה על הירח. משמאל לימין: ניל ארמסטרונג, מייקל קולין ובאז אלדרין. צילום: נאס"א. ממשיכיהם כבר ישתייכו לתעשייה הפרטית

“אם האדם יישב את הירח זה יהיה באמצעות תעשיות פרטיות, הגם שהממשלות ימשיכו לשלוט במחקר החלל”. כך אומר מנהל נאסא, צ’רלס בולדן, המאמין כי בעתיד שום אומה לא תיזום לבדה מסעות בחלל ללא תיאום עם אומות אחרות ובאמצעות תעשיות פרטיות.

בולדן אמר את הדברים לתלמידים באוסטרליה, שם ביקר.
מייג’ור- ג’נרל בולדן שטס בעצמו 4 פעמים בתכנית המעבורות שהסתיימה אשתקד, אומר שממשלות אמנם ימשיכו להוביל את הדרך במחקר החלל אבל לא בהגעה לחלל “הגענו בעצם לנקודה שבה נאסא לא תהיה מעורבת יותר בזה (בהגעה לחלל)” נאמר בהצהרה. “אנחנו ערכנו ניסויים, טסנו במשך 50 שנה, אנחנו יודעים, בבסיסו של דבר, איך להביא בני-אדם מחוץ לכדור הארץ ולתוך מסלול-חלל-נמוך. שותפינו בתעשיה הפרטית בנו, בעצם, כל דבר שאנחנו אי-פעם הטסנו. נאסא לא בנתה אף פעם אפילו חללית אחת.”

בולדן אומר שהתעשיה הפרטית תבנה, תהיה בעלים של ותפעיל חלליות מהיום ואילך, ונאסא תרכוש את שירותיה. “אני ארים את הטלפון ואומר יש לי צוות של שלושה שרוצים להגיע לתחנת החלל הבינלאומית באוגוסט הקרוב, והם יגידו: מטען או צוות? ואני אגיד צוות, וכך זה יפעל להבא”.

הקושיה עבור נאסא היא, כמובן, אם להשתמש במודל-הטקסי או מודל-המכונית-השכורה. האם רק לאסוף אסטרונאוטים ולהביאם ליעדם, או לאמנם להשיק ולשלח את עצמם ולהחזיר את עצמם לכדה”א ולהשאיר לתעשיה הפרטית את “הרעש וצילצולם וכל זה”.

בשלב מסויים יזמים פרטיים כמו בואינג, למשל, עשויים להחליט להקים מושבה על הירח. “לנאסא אין תחזית להקים מושבה על הירח”, הוא אמר, “אבל יש אין-ספור יזמים פרטיים שאכן מעוניינים”. הוא תיאר את השותפות של ארה”ב-ברה”מ בנושא תחנת החלל הבינלאומית עוד לפני פירוק ברית המועצות, כמודל לשת”פ בין אויבות בנפש לשעבר אשר התנגחו והיה כפסע ביניהם לבין השמדת הארץ. “רק ממשלות יכולות לשלוט במחקר החלל” הוא אמר “מכיוון שרק הממשלות היו מוכנות לקחת את הסיכונים.”

“אנחנו עומדים לאבד אנשים” הוא הזהיר “אתם צריכים לקחת את זה בחשבון. ממשלות יכולות לטפל בעניין ביתר קלות מאשר התעשיה הפרטית. ארה”ב היא עדיין המנהיגה הבולטת בתחום המחקר החללי, למרות קץ עידן תכנית המעבורות” הוסיף בולדן. הוא שיבח את אוסטרליה כשותף בל-ייאמן באמצעות תחנות המעקב החללי שלהם באומרו “הייתם איתנו מהימים המוקדמים ועוד תהיו אתנו בעתיד הנראה לעין”.

על ביקורו של צ’ארלס בולדן באוסטרליה באתר נאס”א[

קישור  לאחד ממאות הדיווחים בנושא בתקשורת האוסטרלית

 

 

6 תגובות

  1. לא ברור מדוע תעשיות פרטיות לא יוזמות רכבת חללית שתעמיס הליום 3 מהירח חזרה לכאן.
    תחנת החלל יכולה להתבסס בראשונה ספציפית על זה. זה יתן מוטיבציה כלכלית.
    בעיקר כשאת הדרך לשם ובחזרה ניתן לעשות ע”י חלליות לא מאוישות, הנשלטות מרחוק שיסעו את הסחורה היקרה עד לכד”א

  2. אנשים שאם היתה להם מוטיבציה להגיע לחלל בזכות ההשראה היו פונים כמו בשנות השבעים ללמוד הנדסה ומדע. ככה הם הולכים ללמוד משפטים וחשבונאות.

  3. אין שום סיבה למה הירח לא יהפוך לתחנת החלל הבין לאומית החדשה.
    היא פחות פגיעה ממטאורים ויש לירח מחצבים רבים לניצול והשרדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.