חברת התעופה ט.וו.אי היא הראשונה שהגישה לשלטונות התעופה האמריקאים בקשה להפעיל קו טיסה לירח, כאשר הדבר יהיה אפשרי. כך דיווח ב28 ביולי 1969 סופר הארץ לענייני תעופה
חברת התעופה ט.וו.אי היא הראשונה שהגישה לשלטונות התעופה האמריקאים בקשה להפעיל קו טיסה לירח, כאשר הדבר יהיה אפשרי. כך דיווח ב28 ביולי 1969 סופר הארץ לענייני תעופה (אז לא נהגו לחתום על הידיעות). לפי אותה ידיעה, מספר המתעניינים בטיסה הגיע לכ-5,000 מאז החל הרישום בדצמבר 1968. הנהלת החברה מציינת, כי אמנם אין לראות בעתיד הקרוב אפשרות לטיסה אזרחית לירח, אך לאחר ההישג המדעי והטכנולוגי המרשים בשיגור אפולו ,11 הוברר שהבקשה לזכויות טיס לירח אינה יותר בגדר רעיון דמיוני.
מאז, לא רק שלא היוטיסות פרטיות, גם נפסקו הטיסות הסדירות המדעיות לירח לאחר שבע טיסות (כולל אפולו 13 שלא נחתה על הירח בשל תקלה) מסתבר שאפולו 17 לא היתה אמורה להיות הטיסה האחרונה, וכי תוכננו לפחות עוד שבע טיסות עד תחילת שנות השמונים, שבמהלךחלק מהן היו האסטרונאוטים אמורים לשהות כחודשיים על קרקע הירח.
העובדה שלא המדע עמד בראש מעייני המימשל האמריקני שמימן את הפרוויקט אלא היוקרה, היא זו שגרמה להפסקתו. ראשית מטעמי תקציב, שנית – בינתיים היתה הפשרה בין המעצמות ואת אחת מחלליות אפולו שנשארו במחסן הסבו לחללית במסלול סביב כדור הארץ למפגש עם חללית סויוז רוסית.
הירח נזנח לנפשו ומאז אפולו ,17 ב-14 בדצמבר 1972 לא דרכה עוד כף רגל אנושית על הירח, ולמעשה אף אדם לא עבר את גובה 600 הקילומטרים מעל כדור הארץ – הגובה הרב ביותר אליו מגיעות מעבורות החלל. במשך 22 שנה לא נעשתה גם שום חקירה מדעית של הירח, ורק ב1994 נשלחה אליו חללית נסיונית – קלמנטיין שהתאמנה בסריקת הירח, לקראת דגם עתידי של לוויני ריגול שיועדו לסרוק את כדור הארץ. אז במקרה היא גילתה את מצבור הקרח בקרבת הקוטב הדרומי. חללית מאוחרת יותר – הלונר פרוספקטור נשלחה רק בשנה שעברה.
בהמשך שנת ,1999 תשגר יפאן לירח את החללית LUNAR-A המוגדר כמשימה להקפה ולחדירה אל קרקע הירח. המטרה המדעית של LUNAR-A היא לצלם את פני השטח של הירח, ולנטר את רעידות הירח, למדוד את תכונות הטמפרטורה באיזור שנמצא מתחת לפני השטח של הירח ואת זרמי החום שם, וכן לחקור את מבנהו הפנימי של גלעין הירח. לצורך כך תישא החללית מצלמת מיפוי ושני נחתות שטח שיכילו מכשירים לחפירה בקרקע הירח. המכשירים הללו סיסמומטרים ומכשירים למדידת זרמי החום.
בנוסף מתכננים היפאנים לשנת ,2003 פרוייקט המשך זכה
לכינוי SELENE. כל אלה, כאמור חלליות לא מאוישות. בראיון ל”מדע פופולארי” מסביר יוג'ין סרנן, האסטרונאוט האחרון שצעד על הירח כי “זה כאילו שקנדי הושיט יד לתוך המאה ה-,21 חטף עשור של זמן, הגניב אותו אל תוך שנות השישים והשבעים וקרא לזה אפולו. הגענו לירח, ואז חזרנו הביתה”. לדבריו הוא לא חשב שהאדם ישאר בבית, “היה לנו את כל המומנטום לצאת בדרכנו למאדים בתוך עשור”.
אגב בסוף שנות השמונים ניסה הנשיא בוש להחיות את הפרוייקט והכריז כי נחזור לירח כדי להישאר שם, וכי נטיס חללית מאויישת למאדים. הנשיא קלינטון לא אומר דבר, אך פועל בשקט, כאשר לא הפריע לנאס”א משגרת חלליות קטנות בקצב של שתי חלליות במחזור (אחת לשנתיים כאשר מאדים וכדור הארץ מתקרבים) כדי ללמוד את כל האספקטים הקשורים בנחיתה מאויישת.
