סיקור מקיף

מהפכת הדפוס ומהפכת המידע והשפעתם על מהפכת המדע

<!–
מהפכת הדפוס הובילה למגוון תוצאות בלתי צפויות שאחת מהן היא מהפכת המדע. מהתפיסה המחשבתית הנפוצה בימי הביניים כי חדשנות ומחקר הם דבר פסול ושטני, החלה אט אט מגמה של חדשנות והתפתחות טכנולוגית שלא יכלה הייתה להתקיים ללא מהפכת הדפוס של גוטנברג

מכונת דפוס מ-1870 באיטליה. צילום: אמנון כרמל
מכונת דפוס מ-1870 באיטליה. צילום: אמנון כרמל

את התמונה צילמתי בטוסקנה שבאיטליה. זו מכונת דפוס משנת 1870 שעומדת בחצר של חברה העוסקת כיום בדפוס דיגיטלי. זו חברה בבעלות משפחתית, וזו הייתה המכונה הראשונה שלהם במפעל שייסד אביו של הסבא של הסבא של הבעלים הנוכחי.

מבוא

“המהפכה המדעית” הוא פרק מתוך הספר של מירי אליאב-פלדון “מהפכת הדפוס“ בהוצאת האוניברסיטה המשודרת. בפרק זה מעלה אליאב-פלדון את הרעיון כי למהפכת הדפוס הייתה השפעה מכרעת על המהפכה המדעית בכך שהיא אפשרה לראשונה את יצירתה של קהילה מדעית בינלאומית שאינה מרוכזת באזור גיאוגרפי ספציפי. יצירתה של קהילה שכזו הובילה לפיתוח כלי בדיקה מדעיים וליצירת פרדיגמות מדעיות, שניתן היה ליישם עליהן מתודות בדיקה קפדניות, שאפשרו מחקר מדויק ועדכני יותר. כתוצאה מכך הגיעו המדענים לתגליות ולפיתוחים מדעיים מרחיקי לכת, אשר התבססו על מחקרים שנעשו במקביל במקומות מרוחקים ברחבי העולם.

במאמר זה אבחן את הטענה בראי הטכנולוגיה העכשווית, ובמיוחד אשים את הדגש על האינטרנט והמהפכה הדיגיטלית, ואנסה להראות כי ההשפעה של טכנולוגיה זו על המדע מהפכנית יותר מאי פעם.

תמצית הפרק “המהפכה המדעית” מאת מירי אליאב-פלדון

אליאב-פלדון טוענת כי קיים קשר הדוק בין התפתחות הדפוס בפרט לבין המהפכה המדעית, בעיקר במאות השש עשרה והשבע עשרה, וכי למעשה המדע בצורתו הנוכחית התאפשר אך ורק הודות להתפתחות הדפוס. בעוד שבתקופת הרנסאנס, הידע נתפס כמדויק יותר ככל שהיה עתיק יותר (בדומה לתפיסה בתרבויות שונות כמו למשל בסין שבתקופת קונפוציוס), הרי שלפי התפיסה העכשווית, הידע הוא דבר מצטבר, וככל שהוא חדש יותר, כך הוא מדויק יותר ומתקרב בהדרגה לאמת.

התפנית הראשונה המשמעותית בתחום זה, הגיעה, אליבא דאליאב-פלדון, בתחום הגיאוגרפיה, עת תגליות מהפכניות מהמאה החמש עשרה כדוגמת גילוי אמריקה והנתיב הימי סביב אפריקה אל מזרח אסיה סתרו את כתביהם של הקדמונים, כדוגמת אריסטו ותלמי. בהדרגה חדרה ההכרה כי הקדמונים טעו ויש לתקן את תורותיהם, ונוצר הצורך לנטוש את הכתבים העתיקים ולצאת למסעות כדי לחקור את העולם כפי שהוא במציאות.. אלא שלשם מהפכה תפיסתית שכזו היה צורך “לישר קו” ולהגיע לתפיסת עולם מוכרת היטב לכל הנוגעים בדבר, ורק אז ניתן היה לצאת ולהחליפה. “המעבר לידע ולתפיסות חדשות יש להם משמעות רק אם הם נחלתו של ציבור שלם, ורק אם יש להם המשך בתצפיות ובהוכחות נוספות”. (ע”מ 113).

הדוגמה הקלאסית ביותר, אותה מזכירה גם אליאב-פלדון למהפכה המדעית היא המהפכה הקוסמולוגית שחולל קופרניקוס, שהפכה באחת את תפיסת העולם שהיתה מוכרת במשך אלף ושלוש מאות שנה.

אליאב-פלדון מציינת, כאמור, כי על מנת שמהפכה שכזו תתאפשר חייבים להתקיים שני תנאים: קיומה הממשי של פרדיגמה ישנה והפצת פרדיגמה חדשה לציבור רחב עד כדי סילוקה של כל תורה אחרת. תומאס קון, בספרו “מבנה המהפכות המדעיות”, טען כי המהפכה הקופרניקאית אכן הייתה מהפכה מדעית, “מפני שרק אז, הודות לדפוס, אכן הייתה קיימת פרדיגמה משותפת לכלל קהילת המדענים הבין-לאומית, לפחות במערב”. (ע”מ 119)

ככל שהתפתחה מהפכת הדפוס, כך התקדמה המהפכה המדעית – ואם נתייחס שוב לתחום הידע הגיאוגרפי, היכולת המשופרת להדפיס ציורים ותרשימים הובילה לתיעוד מדויק של מפות וציורים מאזורים חדשים ואקזוטיים, שהמחישו לראשונה לציבור באירופה כיצד נראות ארצות ותרבויות רחוקות באמריקה, בארץ הקודש ובמזרח אסיה, וכך קיבל הציבור ידע מדויק יותר על העולם. אליאב-פלדון מזכירה גם את ספר האנטומיה הגדול של אנדריאס וסאליוס “De humani corporis fabrica” שפורסם בבאזל בשנת 1534 כציון דרך משמעותי שהוביל לפריצת דרך בתחום הרפואי בזכות מאות האיורים המפורטים שבספר שנכתב בתקופה בה עדיין נאסרה נתיחת גופות אדם משיקולים דתיים.

בעוד שבעולם בו קיימים כתבי יד בלבד, התפתחות מדעית יכלה להתרחש רק בקהילה היושבת באזור גיאוגרפי קטן ותחום היטב, הרי שמהפכת הדפוס הרחיבה תחום זה והובילה לראשונה להתפתחות מדעית בקרב קהילה בינלאומית. התפתחות זו הובילה לא רק לשינוי פרדיגמות בתחום הידע הנצבר והעובדות המוכחות, אלא גם בתחום שיטות המחקר המדעי ובהגדרת תפקידו של המדע והמדען. לשם ההמחשה, משווה אליאב-פלדון בין רוג`ר בייקון – נזיר וחוקר פרנסיסקני אנגלי שחי ופעל במאה השלוש עשרה, ופרנסיס בייקון שחי ופעל בסוף המאה השש עשרה ותחילת המאה השבע עשרה ודגל ברעיון הפיתוח המדעי והקידמה וקבע את הביטוי האלמותי – “ידע הוא כוח”. רוג`ר בייקון חקר מגוון תחומים, הוא העלה רעיונות להמצאות רק במילים ולא ניסה אותם בעצמו, ולא השתמש בניסויים שיטתיים ומסודרים. החיבורים שכתב לאפיפיור הגיעו רק לקומץ קטן של אנשים, ובהיותו איש מדע בתקופה ההיא הוא נחשב בעיני הממסד כחשוד ומסוכן. לעומתו פרנסיס בייקון עמד על חשיבות ויעילות הקידמה והמדע ושם דגש על השיטתיות והמתודולוגיה של ניסויים. הוא זה שהשפיע על החברה המלכותית באנגליה להפעיל מחקרים מסודרים ויעילים וליצור קהילה מדעית גדולה. ספריו הודפסו באלפי עותקים והפכו למעין מניפסט אידיאולוגי של המדע החדש.

הקהילה המדעית קיבלה חיזוק כמותי משמעותי ממועדונים אקדמאים ואגודות מדעיות בהן למדו חובבנים והדיוטות כאחד. מועדונים ואגודות אלה היו חשובים לתהליך הנחלת תפיסות העולם החדשות לציבור רחב, והנחלה זו נעשתה באמצעות המילה המודפסת, הספרים וכתבי העת המדעיים שהופיעו החל מאמצע המאה השבע עשרה. גורם נוסף שהפך למהותי בקרב הקהילה המדעית הוא הספריות המאפשרות העברת ידע בתחומים שונים למספר רב של בני אדם באזורים שונים בעולם. בעת העתיקה אמנם היו ספריות גדולות, כמו הספרייה באלכסנדריה, אלא שהן נהרסו לחלוטין מסיבות שונות, והידע שאבד באותן ספריות לא היה קיים ברובו במקומות אחרים, ולכן במקרים רבים לא ניתן היה לשחזור. בעת החדשה הפרסום הפך להיות לחם חוקו של המדען והפרסומים מופצים בספריות אקדמאיות רבות בעולם, כך שגם אם ספרייה אחת נהרסת מסיבה כזו או אחרת, הרוב המוחלט של החומר ניתן לשחזור.

מהפכת המידע והשפעתה על המהפכה המדעית

אני נוטה להסכים עם מסקנתה של אליאב-פלדון כי מהפכת הדפוס הובילה לפריצת דרך מדעית. אלא שמהפכת הדפוס כבר שייכת לעבר הרחוק, והמהפכות אותן אנו חווים בימים אלה מובילות את המדע והאנושות כולה אל דרך חדשה ולא סלולה המתפתחת במהירות עצומה. בהתחשב במהפכות הטכנולוגיות האדירות שעברו על העולם מאז המצאת הדפוס במאה החמש עשרה, החזיקה טכנולוגיה זו מעמד זמן ארוך למדי. מובן שנעשו שיפורים ושינויים רבים בטכנולוגית ההדפסה, אולם גם כיום אנו עדים למידע רב שמודפס באמצעות דיו על גבי דפים מנייר. לאמיתו של דבר, רוב החומר הכתוב כיום בעולם כבר קיים באופן דיגיטלי וכמויות המידע רק הולכות ומתרבות. מהפכת המידע חדרה אל חיינו בעיקר באמצעות האינטרנט שהתפתח ככלי מדעי וצבאי בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, וחדר באופן מאסיבי אל השוק הפרטי מאמצע שנות התשעים. מהפכת המידע הקצינה באופן משמעותי את היתרונות והחסרונות של מהפכת הדפוס, וכבר היום, תקופה קצרה בלבד אחרי תחילתה, שינתה מהותית את העולם סביבנו והשפיעה על כל תחום ותחום, החל מן התקשורת והמחקר המדעי וכלה בחיינו הפרטיים.

הקהילה המדעית

מהפכת המידע החלה כאשר התפתחות המדע כבר הייתה קיימת בצורתה המודרנית, קרי תלויה בקהילה מדעית בינלאומית אשר עסקה בניסויים, פרסומים מדעיים, הפרכות של תיאוריות ופיתוחים שונים, ואשר התבססה על פרדיגמות. מהפכת המידע הרחיבה את הקהילה המדעית למימדים דמיוניים כמעט לפי אמות המידה של המחצית הראשונה של המאה העשרים. האינטרנט אפשר לראשונה גם לאוניברסיטאות מרוחקות ומבודדות פיסית ולמכוני מחקר קטנים ובעלי חשיבות פחותה, נגישות למחקרים העדכניים ביותר, ואפשרויות לפרסם מחקרים מדעיים שנפוצו בכל רחבי העולם. מצד שני, הרחבת הקהילה המדעית הובילה להקשחת הקריטריונים לפרסומים מדעיים ולשיטות המחקר המדעיות הבסיסיות. שינוי זה נוצר כדי לפקח בצורה טובה יותר על המחקר המדעי המתבצע בקרב מיליוני המדענים ברחבי העולם. הרחבת הקהילה המדעית הובילה בנוסף גם להגדלה משמעותית בכמות התיאוריות המדעיות הקיימות, ומכאן גם לגידול בכמות הפרדיגמות שעליהן מתבסס המדע. אחת התולדות השליליות של מהפכת המידע היתה האפשרות להפיץ תיאוריות שגויות ואף שקריות ברחבי העולם, כפי שאפרט בהמשך.

גידול בהיקפה של קהילת חובבי המדע

הגידול בהיקפה של הקהילה המדעית היה כאין וכאפס יחסית לגידול בכמות חובבי המדע בקרב האוכלוסייה הכללית. אליאב-פלדון מזכירה בספרה את כתבי העת המדעיים וספרי המדע הפופולארי הראשונים אשר הופצו בסוף המאה השבע עשרה. לדבריה, הגדלת כמות המשכילים וחובבי המדע בקרב הציבור תרמה אף היא, בדרכה, להתפתחות המדע. כיום יכול כל אדם המצויד בחיבור לאינטרנט למצוא מחקרים עדכניים ולקרוא על הפיתוחים האחרונים וההתפתחויות בזירה המדעית. חובבי המדע תורמים בין היתר רעיונות חדשים ומקוריים ומציעים פיתוח של תיאוריות שונות. למרות שרובם המוחלט של הרעיונות החדשים המועלים באמצעות קהילת חובבי המדע הינם שגויים ואפילו מופרכים מיסודם, כמה מהרעיונות תופסים תאוצה ציבורית אשר מובילה במקרים רבים למחקר מדעי. דוגמה לכך ניתן למצוא במחקר על השפעתה של הקרינה היוצאת מהטלפונים הסלולריים על גוף האדם. החשיבות שיוחסה בתקשורת בעקבות רחשי ליבו של הציבור, קיבלה מענה בדמות מחקרים שונים הצוברים תאוצה בקרב קהילות מדעיות שונות. דוגמה אחרת היא חקירה של מקרים כמו המפלצת מלוך נס, משולש ברמודה ותופעת העב”מים. מחקרים בנושאים שבאופן מסורתי נחשבו לאיזוטריים וכאמונות טפלות, ואשר מדענים חששו לחקור אותן מחשש לשמם הטוב, זכו בשנים האחרונות למחקרים רציניים בין היתר ממכוני מחקר ואוניברסיטאות מובילות. כך למשל בחרה נאס”א במסלול מיוחד ללווין Mars Surveyor Satellite שנשלח למאדים בשנת 2001 כדי לחקור הר שבצילומים של החללית Viking 1 משנת 1976 נראה כמו פנים. קווי המתאר של הר זה הולידו תיאוריות שונות בדבר יצורים אינטליגנטיים שבנו פסל ענק בדמותם. צילומי החללית משנת 2001 הוכיחו כי מדובר באשליה אופטית בלבד, וכי למעשה מדובר בהר רגיל לחלוטין.

האדרת המדע

נקודה מעניינת נוספת הקשורה לתרומה של מהפכת המידע להתפתחות המדע היא העצמת ההבנה שהמדע הוא כלי חשוב מאין כמוהו, והתגברות התקווה להיעזר במדע כמושיעו של המין האנושי וכמסייע להתפתחותו. ואכן, המהפכה הדיגיטלית ומהפכת המידע הובילו לפיתוחים מדהימים במדע בתחומים שונים, החל מחיזוי מזג האוויר, דרך חקר החלל ועד להנדסה גנטית, ופיתוחים אלו ואחרים מובילים רבים להאמין בכוחו העצום של המדע. אליאב-פלדון מזכירה גם בהקשר זה את פרנסיס בייקון שטען בחיבורו אטלנטיס החדשה כי “ידע הוא כוח”, וכיום גישה זו אכן נפוצה עד מאוד בעולם המערבי.

גם ארגונים אסלאמיים קיצונים כדוגמת אל-קעידה , אשר דוגלים בדרך כלל בהרס הטכנולוגיה והציוויליזציה המערבית, מבינים את כוחו של המדע ומנסים להשיג לידם טכנולוגיות שונות בעיקר באמצעות האינטרנט. גם ארגונים אלו רואים במדע תקווה של המין האנושי, אם כי, לפי תפיסתם האישית.

הפחתה ביכולת להשמדת הידע

אליאב-פלדון מזכירה עוד את השמדת הידע שהייתה נפוצה בעידן הטרום-דפוס אשר נבעה בדרך כלל מהעובדה כי הידע היה אצור, כאמור, בספריות גדולות אשר נהרסו באסונות שונים. בספרו של סיימון סינג, “המשפט האחרון של פרמה”[1], מסופר על הסוף המר של הספרייה הגדולה באלכסנדריה: בשיאה הכילה הספרייה מצבור אדיר של מעל ל- 600,000 ספרים – כל הידע המתועד של העולם העתיק, כולל ספרי מתמטיקה, גיאוגרפיה, פילוסופיה ועוד. בשנת 47 לפני הספירה התקיף יוליוס קיסר את הצי של קליאופטרה. הספרייה שהייתה בקרבת הנמל עלתה באש וספרים רבים נשרפו. קליאופטרה החליטה על שיקום הספרייה במקדש סֶרֳפִיס. בארבע מאות השנים שלאחר מכן, המשיכה הספרייה לצבור ספרים, עד שבשנת 380 לספירה הורה הקיסר תִיאוֹדוֹסִיוּס לנתץ כל מצבת זיכרון אלילית. מכיוון שהספרייה שוכנה בתוך מקדש, עלה אספסוף נוצרי, שבר, ניתץ ושרף מכל הבא ליד. המלומדים “הפגאנים” ניסו להציל ולו חלק מהידע האדיר שבספריה, אך עוד לפני שהספיקו לעשות משהו הם נטבחו בידי ההמון. ועם זאת הצליחו כמה עותקים לשרוד. ומלומדים מכל העולם המשיכו להגיע לאלכסנדריה בחיפוש אחר הידע, עד אשר הצליחה מתקפה מוסלמית בשנת 642 במקום שבו נכשלה המתקפה הנוצרית – הכליף עומר ציווה להשמיד את כל הספרים שאינם עולים בקנה אחד עם הקוראן, ואת אלה שתואמים את הקוראן ציווה להשמיד משום שהם מיותרים… כך עלו בלהבות שארית כתבי היד – ידע אדיר שנצבר לאורך מאות ואלפי שנים, וזאת על מנת לחמם בתי מרחץ ציבוריים.

אם נרחיק עוד יותר לעבר הרחוק, לפני שביססו בני האדם ישובי קבע, ניתן לדמיין כיצד שבט אחד פיתח לעצמו כל מיני שיטות וטכנולוגיות שעברו מאב לבן במשך כמה דורות, עד שיום אחד הגיע שבט אחר והשמיד את בני שבט הראשון. כל הידע שנצבר באותו השבט אבד, אבל ייתכן אפילו שהתוקפים מצאו חלק מהטכנולוגיות של השבט שהושמד, כמו כלי נשק חדשים, ציורי מערות מיוחדים, תכשיטים וכו,` הם אימצו את הטכנולוגיות האלו והמשיכו אתן הלאה. וכך, למרות הכל, המשיכה האנושות להתפתח.

כיום האנושות צוברת ידע משותף. על מנת למחוק את כל הידע שנצבר עד היום יש צורך במחיקת כל האנושות, או לפחות בפגיעה אנושה ביכולות התקשורת, המחשוב, הדפוס ושאר הטכנולוגיות, למשך תקופה מספיק ארוכה, כך שישכח כל מה שנצבר עד כה.. לכאורה אנו יכולים להיות בטוחים בהמשך קיומו של הגזע האנושי ובהמשך הרחבת הידע. אבל יש לזכור כי במקביל למהפכת הידע מתפתחים גם כלי נשק המסוגלים לגרום להרס בקנה מידה עולמי, ורוחות המלחמה המנשבות בשנים האחרונות, מעלות תרחישים קודרים.
דעיכתה של הפרדיגמה

אליאב-פלדון מציינת כי הפרדיגמה המדעית, קרי התפיסה הנפוצה בקרב הקהילה המדעית, היא זו שעמדה במוקד ההתפתחות הטכנולוגית שמאפיינת את המהפכה המדעית. קיומן של הפרדיגמות התאפשר, לפי דבריה כאמור, תודות למהפכת הדפוס. אך אם נבחן את המגמות המאפיינות את המהפכה הדיגיטלית בשנים האחרונות, ניתן להבחין בניצני דעיכתה של הפרדיגמה.

המהפכה הדיגיטלית המאופיינת בנגישות למידע אינסופי לכל אדם בעל גישה לאינטרנט, נותנת גם במה למגוון אינסופי כמעט של דעות שונות. הקהילה המדעית, שבעבר הייתה נחלתם הבלעדית של קהילת מדענים קטנה וסגורה, מכילה כיום מספר אנשים גדל והולך הודות למהפכה הדיגיטלית. אין ספק כי עדיין כמעט בלתי אפשרי לאדם פרטי שאינו קשור למוסד אוניברסיטאי לפרסם את מאמריו בכתבי עת מדעיים כדוגמת מגזין “Nature” או ה- “Lancet”, אך לכל אדם בעל גישה לאינטרנט קיימת נגישות למידע זה כמו גם למיליוני מחקרים אוניברסיטאיים ותוצאות מחקרים, וכל אחד יכול לחקור בכוחות עצמו בכל נושא הקרוב לליבו. מצב זה בו אנשים נטולי השכלה מדעית פורמאלית לומדים וחוקרים בכוחות עצמם, מוביל למצב בו תיאוריות קונספירציה ורעיונות ביזאריים וחריגים שבעבר נותרו הרחק מחוץ לקונצנזוס של קהילה המדעית, ולכן גם הרחק מתוצאות המחקרים והמדע עצמו, מתקרבות כיום יותר ויותר לקונצנזוס הציבורי באזורים הולכים וגדלים בעולם, ומשם בסופו של דבר גם אל הקונצנזוס המדעי.

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתהליך זה היא “הבריאתנות” הידועה גם בשם תאוריית התכנון התבוני. תורת האבולוציה שפיתח דארווין הותירה את הממסד הדתי בקרב הדתות הגדולות נבוך. הרי אם האבולוציה אכן התרחשה, יש בכך סתירה מוחלטת לסיפור הבריאה התנ”כי עליו מושתתות שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות – הנצרות, האיסלאם והיהדות. אחרי יותר ממאה שנים של נסיונות הכחשה גורפים המתבססים בעיקר על טיעונים תיאולוגיים מחד וטיעונים פסאדו-מדעיים מאידך, התגבשה שיטה חדשה ומחוכמת כדי לנסות ולסתור את האבולוציה. ב-1996 פרסם מייקל בהה את הספר “הקופסה השחורה של דארווין : האתגר הביוכימי לאבולוציה”. ספר זה ניסה לתקוף את האבולוציה מכיוון מדעי לכאורה, ובעוד הוא מסכים עם עקרונות רבים של תורת האבולוציה ואופן התפתחותן של חיות גדולות שונות, הוא טען כי למדע אין אפשרות להסביר כיצד נוצרים מנגנונים ביוכימיים מורכבים. “קחו לדוגמה את קרישת הדם. כדי שהדם ייקרש כשהעור נחתך, על כמה חלבונים לפעול בסדר מדוקדק. אם תוציאו מי מהם, תדממו למוות. או, כדוגמה אחרת, נחשוב על השוטון של בקטריה (ה”זנב” שמאפשר לכמה סוגי בקטריות לשחות). השוטון עשוי מכמה חלקים המחוברים יחד בצורה מורכבת. שוב, אם נוציא מי מהם, החיידק יישאר תקוע במקומו לנצח. אבל, מציין בהה, האבולוציה אמורה לפעול בהדרגה ולהרכיב מבנים שפועלים בכל שלב (כי היא אינה יכולה לצפות את השימוש העתידי של משהו). זה יוצר פרדוקס לכאורה שבו כח טבע חסר-דעת אמור ליצור משהו שמאד מזכיר תכנון תבוני. האין זו מכת מוות לרעיון כי אבולוציה מסבירה את מורכבות החיים?[2]”.

תורת “התכנון התבוני” פרצה לעולם וניסתה להילחם באבולוציה מתוך הממסד המדעי עצמו תוך שהיא מביאה רעיונות מדעיים לכאורה. הוגי תורת התכנון התבוני ניסו לטעון כי מדובר בתיאוריה מדעית לגיטימית, בדומה לתורת האבולוציה, ולכן יש לאפשר לתלמידים ללמוד את שתי התיאוריות ברמה שווה, שהרי לטענתם אין עדות מוחלטת לאף אחת מהדעות. בארה”ב, מעצמת העל המבוססת על מדע וטכנולוגיה, דחף הימין הדתי והשמרני את התכנון התבוני אל לב סדר היום הציבורי, ובעוד שהממסד המדעי הרשמי נותר בתמיכה כמעט מוחלטת באבולוציה, הרי שבציבור הרחב התפשטה הדעה כי יש ללמד את שתי התיאוריות באופן שווה בבתי הספר. מגמה זו עדיין צוברת תאוצה בארה”ב ובמקומות אחרים בעולם, כולל בישראל בה ההשפעה הדתית על מערכת הלימודים עדיין חזקה מאוד.

כשגלילאו טען כי העולם הוא עגול, הוא נאלץ להתמודד אל מול הממסד הקתולי שהיה גוף בעל כוח כמעט בלתי מוגבל, אך בסופו של דבר רק קומץ אנשים קטן בחן למעשה את התיאוריה והחליט על התגובה הראויה. כיום, כאשר התכנון התבוני צובר תאוצה, המלחמה היא על ליבו של האדם הפשוט, (ויש שיאמרו – ההדיוט), מתוך ידיעה כי ההמונים משפיעים בסופו של דבר על הקהילה המדעית. תוך שימוש במושגים מדעיים ונתונים סטטיסטים מנסים מפתחי תורת התכנון התבוני להקנות לרעיונות תנ”כיים מראית עין של תכנים מדעיים.

ניתן לטעון כי מהפכת המידע הביאה עימה יותר מידי מידע ליותר מידי אנשים ובכך מאבדת הפרדיגמה המדעית את חוסנה ואולי בעתיד תוביל לקריסתה. מנגד ניתן לטעון כי דווקא ריבוי הרעיונות מוביל לבדיקות שונות ויצירתיות רבה יותר ומעמיד את הפרדיגמות במבחנים רבים, אשר עוזרים בסופו של דבר לאימותה של הפרדיגמה או להחלפתה בתאוריה מדעית אחרת.

השלב הבא – האינטליגנציה המלאכותית והסינגולריות

שאלת היכולת האנושית לפתח אינטליגנציה מלאכותית עומדת במוקד של ויכוח מדעי רב שנים[3], אך בהנחה שהאנושות אכן תצליח לשרוד עוד כמה עשרות שנים ללא אסון קולוסאלי שיגרום לפגיעה ממשית במחקר המדעי, ברור כמעט לכל כי יכולות המחשוב רק ילכו ויגדלו. העתידן ריי קורצוייל מעריך בספרו “עידן המכונות החושבות”[4] כי יכולת החישוב של המחשב האישי תשתווה ליכולת החישוב של המוח האנושי בערך בשנת 2020. קורצוייל מעריך כי אם תעמוד לרשות המין האנושי החומרה הדרושה ליצירת אינטליגנציה, הרי שנצליח בסופו של דבר גם ליצור את התוכנה הדרושה לכך. בספרו האחרון – “The Singularity Is Near: When Humans Transcend Biology “[5] טוען קורצוייל כי יצירתה של אינטליגנציה מלאכותית תוביל לפריצה מדעית מהירה במיוחד אשר תוביל למהפכה מוחלטת בחיינו אשר אין לנו כל יכולת לנסות ולהעריך מה יהיו תוצאותיה. חשוב לציין כי טענותיו של קורצוייל שנויות במחלוקת ורבים מאשימים אותו באופטימיות יתר טכנולוגית ואחרים טוענים כאמור כי לא ניתן כלל לייצר אינטליגנציה מלאכותית אמיתית. באופן אישי אני נוטה לראות את רעיונותיו של קורצוייל כמרתקים, וגם אם החישובים שלו מתבססים על ספקולציות, הרי שאני מאמין כי התיאוריות שהוא מעלה בספריו אכן יתממשו בסופו של דבר במאה השנים הקרובות. ימים יגידו אם אכן תוביל מהפכת המידע להתפתחות האינטליגנציה המלאכותית, אשר תוביל בתורה למהפכה טוטאלית במחקר המדעי.

סיכום

כפי שציינתי במאמר זה, לעניות דעתי מהפכת המידע אכן הובילה לקפיצה משמעותית בהתפתחות המדע, ובכך מהווה מהפכת המידע את המשכה הישיר של מהפכת הדפוס. אלא שמהפכת הידע הצליחה להשפיע על המדע בזמן קצר הרבה יותר מהזמן שנדרש למהפכת הדפוס, ומגמה זו רק הולכת ומתחזקת. במאמר זה תיארתי כיצד משפיעה מהפכת המידע על הרחבתן של הקהילה המדעית וקהילת חובבי המדע והמדע הפופולארי, כיצד תורמת מהפכת המידע להאדרת שמו של המדע וכן הזכרתי את השאיפה לפיתוחים וקידמה מדעיים וטכנולוגיים וכי היכולת להשמיד את הידע הקיים הצטמצמה באופן משמעותי מאוד. עם זאת הבאתי את הטענה הגורסת כי כוחה של הפרדיגמה המדעית הולך ופוחת וכי המהפכה המדעית מהווה רק מבוא לקראת מהפכה גדולה ומשמעותית הרבה יותר – האינטליגנציה המלאכותית.

ביבליוגרפיה

  • מירי אליאב-פלדון “מהפכת הדפוס“, הוצאת האוניברסיטה המשודרת
  • סינג, סיימון – “המשפט האחרון של פרמה”, למשכל הוצאה לאור
  • מאמרו של ד”ר מאסימו פיגלוצ`י (Massimo Pigliucci), “תכנון תבוני – הטיעון המודרני”
  • קורצוייל, ריי – “עידן המכונות החושבות”, כינרת הוצאה לאור
  • קורצוייל, ריי – “The Singularity Is Near: When Humans Transcend Biology “, Viking Press
  • מאמרים פרי עטי הקשורים למאמר זה:
    · התחזית – חורבן האנושות:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=239891
    · ההתנגשות בין הטכנולוגיה למוסר:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=33602
    · האם מחשבים יכולים להיות אינטליגנטיים?
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=755739

הערות שוליים

[1] סינג, סיימון – “המשפט האחרון של פרמה”, למשכל הוצאה לאור, 1997

[2] מתוך מאמרו של ד”ר מאסימו פיגלוצ`י (Massimo Pigliucci), “תכנון תבוני – הטיעון המודרני”. את התרגום העברי למאמר ניתן למצוא בקישור הבא: http://www.hofesh.org.il/articles/science/intelligent_design.html

[3] ראה מאמר פרי עטי בנושא: כרמל, אמנון “האם מחשבים יכולים להיות אינטליגנטיים?”
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=755739

[4] קורצוייל, ריי – “עידן המכונות החושבות”, כינרת הוצאה לאור, 1999

[5] קורצוייל, ריי – “The Singularity Is Near: When Humans Transcend Biology “, Viking Press

עוד באתר הידען

לקראת סוף העידן המדעי השני – פרופ' יובל נאמן

(מאמר זה לקוח מתוך הבלוג של אמנון כרמל שעוסק בעתידנות, טכנולוגיה, מדע ועוד)

5 תגובות

  1. עברנו מלוחות חרוטים למגילות לדפוס והגענו עד למצב שיש לנו לוחות מלאים בחשמל אשר אינו חדל מלפסוק בו ואשר מראה לנו סמלים בצורות אותיות ומספרים בתדירות גבוהה אשר נראה כאילו כתוב (המסך,הטאבלט ודמויו) … בעצם לא היה שינוי גדול מבחינת סמליות רק מבחינת טכנולוגיה ….. העולם מעולם לא השתנה רק הטכנולוגיה … העתיד לפי מה שמשתמע הוא ניירות אלקטרונים או שיטה טכנולוגית אחרת להצגת סמליות כלשהי על גבי אותו “דמוי נייר” …

  2. נא תקנו את שם החוקרת
    פרופ’ מירי אליאב- פלדון אוניברסיטת ת”א
    לא כפי שכתוב לאורך כל המאמר והסימוכין

  3. מאמר מאלף, תודה .

    ואגב בריאתנות, למרות שאיני מסכים עם "תיאוריה" זו ולו במעט,
    אני מופתע לגלות כמה אנשים (חכמים ונבונים) כן מקבלים אותה,
    מסכים עם קודמי שיש לשפר ההסברה והתמודד עם תיאוריה זו.

  4. מרתק. התהליך אותו תיארת של דיפיוזיה של רעיונות מהציבור הרחב אל הקהילה המדעית הוא מוצלח לטעמי. התוצאה שלו היא החלשת המונופול של המדע הממוסד (האקדמיה) על האמת המדעית. אני כמובן חושב שתיאוריות כמו הבריאתנות הן מגוכחות אבל זה לא אומר שהמדע אינו צריך להתמודד איתן ברצינות (ובדרך המדענים מפתחים כלים להסביר את עצמם לציבור הרחב – בהחלט מבורך!).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.