סיקור מקיף

הפוטנציאל של האינטרנט של הדברים

לקראת כנס ChipEx שיתקיים ביום רביעי הקרוב בגני התערוכה אנו מביאים טעימה מהאפשרויות הטמונות באינטרנט של הדברים

יישום חיישן רפואי במסגרת "האינטרנט של הדברים". המחשה: shutterstock
יישום חיישן רפואי במסגרת "האינטרנט של הדברים". המחשה: shutterstock

חברות ישראליות המפתחות את טכנולוגיות הדור הבא לתחום האינטרנט של הדברים (IOT ) יציגו לראשונה את מוצריהם במתחם חברות הIOT שאר הוקם במיוחד למטרה זו במסגרת כנס ChipEx2015 . בין החברות המציגות חברת – Pollight – שפיחתה מערכת לניהול אופטימלי של צריכת אנרגיה בתאורה, חיישנים ומפסקים ע"י מערכת אוטומטית המותקנת בבניינים ומייעלת את צריכת האנרגיה בכל מבנה. חברת PinkPark – שמוצרה הינו מכשיר יעיל ויצירתי המאפשר לנהל שטחי חניה ציבורים, עסקים או פרטים, חברת Aquarimat –מספקת פיתוח יחודי לניהול חכם של צריכת מים באמצעות חיבור לרשת הסלולארית ולאינטרנט ,
חברת ActionItem –חברה לפיתוח ישומי תוכנה לתחום הIOT- והמובייל , חברת IQP – מפתחת אפליקציות לטלפונים, טאבלטים ומחשבים המאפשרים ניצול עסקי חכם של מכשירי IOT ,חברת Omgate – פיתחה מנגנון חדשני לפתיחת שערים בבניינים פרטים ועסקיים תוך ניהול יעיל של פתיחה וסגירת שערים באמצעות הטלפון הנייד, חברת Powertags – מערכת המאפשרת מעקב יעיל אחר אנשים ומתקנים בזמן אמיתי בעזרת תג קטן, קל לתפעול ובעל משך חיים ארוך, חברת Ledswim – ישום חדיש המיועד לשחיינים המתאמנים בבריכות שחיה ומאפשר לנצל בצורה מיטביית את המשאבים העומדים לרשותם. חברת Sansa Security – מפתחת ומשווקת תכנונים לשבב חדשני המאבטח טלפונים, מכשירים לבית וציוד IOT מפני חדירות לא מורשות וומאפשר אבטחת מידע במיוחד לישומי IOT, חברת Test Photonics – מספקת פתרון לבדיקות כרטיסים ללא מגע המאפשר חסכון משמעותי בעלויות הבדיקות הדרושות ליצור רכיבים אלקטרונים ועוד'.

האינטרנט של הדברים – שילוב חומרה, תוכנה, תקשורת ועוד

מערכות IOT טיפוסיות יכילו אינטגרציה של טכנולוגיות מתחומי החומרה, התוכנה וכן ממשקים ליישומים שהמערכות הללו ינהלו.
כמה מהטכנולוגיות הבסיסיות שבהן נשתמש ב-IOT הן: טכנולוגיות זיהוי, ארכיטקטורות טכנולוגיות, טכנולוגיות תקשורת, טכנולוגיות רשת, טכנולוגיה לגילוי רשתות, תוכנה ואלגוריתמים, טכנולוגיות מנועי חיפוש, טכנולוגיות לניהול רשתות, אספקת אנרגיה ואיחסון אנרגיה, אבטחת מידע ופרטיות וכן יהיה צורך בסטנדרטיזציה. טכנולוגיות אלה יהיו המאפשר של האינטרנט של הדברים.

טכנולוגית ה-IC תשמש לתכנון מערכות בעלות יותר ויותר תכונות ואשר משתמשות בזכרון לא נדיף כדי לחוש ולנטר פרמטרים סביבתיים. לשם כך נדרשת התפתחות במגוון תחומים כגון צריכת חשמל נמוכה במיוחד עם מיזעור הדליפות בטכנולוגיות CMOS שילוב של RF בחיישני MEMS ועוד.

היישומים של ה-IOT טומנים בחובם פוטנציאל רב. אנו כבר מתחילים לראות הטמעה ראשונה של יישומים בתחומי הבית והמשרד החכמים, מערכות תחבורה חכמות, בתי חולים חכמים, חברות ומפעלים חכמים.

תעופה וחלל
בתחום התעופה והחלל יוכל ה-IOT לסייע בשיפור הבטיחות והביטחון של מוצרים ושירותים באמצעות גילוי מראש של מרכיבים פגומים. תעשיית התעופה לדוגמה פגיעה מאוד לתקלות מצד חלקי חילוף לא מאושרים. אלו חלקים שלא מובטח שהם עומדים בדרישות. לפיכך הם עלולים לגרום לפגיעה בבטיחות המטוס. רשויות התעופה דיווחו על לפחות 28 מקרי תאונות בארה"ב שנגרמו בשל תקלות ברכיבים לא מאושרים. פרט לבזבוז הזמן הכרוך בניתוח החומרים, אימות הזהות של כל רכיב יכול להתבצע באמצעות בדיקת המסמכים המצורפים, דבר שעלול להתפספס בקלות. יתכן שניתן יהיה לפתור את בבעיה באמצעות הטמעת אילן יוחסין אלקטרוני המעיד על מקורם ועל אירועים העלולים להשפיע על בטיחות שהתרחשו בהם במהלך מחזור החיים שלהם (למשל עדכון).
באמצעות סריקת הקבצים הללו בבסיס נתונים מרכזי (ביג דטה) ותג RFID שיהיה מחובר באופן מאובטח לחלקי המטוס, יאפשר אימות החתימה הדיגיטלית. בדרך זו, הבטיחות התפעולית של המטוס תשופר.

בשנים האחרונות החלו כלי רכב מתקדמים, רכבות, אוטובוסים ואפילו זוגות אופניים להכיל חיישנים המשולבים בכוח עיבוד הולך וגדל. גם תעשיית הרכב עושה שימוש באינטרנט של הדברים לניטור ודיווח מגוון פרמטרים החל מלחץ האוויר בצמיגים ועד קרבה למכניות אחרות. התקן שיחובר לכל חלק במכונית יכיל את הנתונים כגון שם היצרן ותאריך הייצור, המספר הסידורי, הסוג, קוד המוצר ובכמה מהיישומים גם את המיקום המדויק באותו רגע. מערכות תקשורת קצרת טווח יאפשרו לקרוא כל שבב כזה ולשפר את תהליך ייצור המכנית ואת התחזוקה לאורך חייה על הכביש. מערכות תקשורת רכב לרכב (V2V) ורכב לתשתיות (V2I) יאפשרו קיום של מערכות תחבורה חכמות, כגון ניהול תנועה בכביש בשילוב עם תשתית ה-IOT.

תקשורת
IOT טכנולוגיות תקשורת וליצור שירותים חדשים. דוגמה לכך היא שילוב תקשורת סלולארית, רשת חיישנים, בלוטות', WIFI, GPS בתוך כרטיס ה-SIM. הכנסת יכולות NFC (תקשורת קרובה ללא מגע), דברי שאישפר תקשורת בין עצמים בדרך פשוטה ובטוחה . מכשיר הטלפון החכם יכול לשמש כקורא NFC וישדר את הנתונים לשרת מרכזי. הטלפון יוכל לשמש ככרטיס חכם לתחבורה הציבורית, כרטיס אשראי ועוד אינספור יישומים.

רפואה ושירותי בריאות

לאינטרנט של הדברים צפויים יישומים רבים בתחום הבריאות. מכשיר האוגר בתוכו את התיק הרפואי של האדם יכול לסייע במקרי חרום, כדוגמת אנשים החולים במחלות שונות – החל מבעיות לב, סוכרת, סרטן ועד אלצהיימר. שבבים שיושתלו בתוך הגוף יוכלו למשל לעורר את השריר באמצעות מערכת חכמה מבוקרת שתסייע לו להחזיר את תפקודי התנועה.

אבל גם אצל אנשים בריאים יהיה ניתן לשתול שבבים שיאספו מידע על כל איבר (בדיוק כמו חלקים במכוניות). כך ניתן יהיה לעקוב אחר התנהלות הגוף לאורך זמן ולא רק ברגע בדיקת דם או שתן. הרופא יוכל לקצור את המידע מהשבבים הללו ועל סמך הנתונים הללו הוא יוכל לנתח בצורה טובה יותר את מצבו הרפואי של החולה.
קמצוץ מהפוטנציאל הזה אנו רואים בעשור האחרון בגלולה של חברת גיוון אימנג'ינג, המוחדרת לתוך מערכת העיכול ומשדרת מתוכה. כעת השידור הוא קצר טווח מאוד, אך כאשר תימצא אפשרות להגדיל את הביצועים של המערכת (בעיקר בהקטנת צריכת האנרגיה, ואולי קבלת אנרגיה ישירות מהגוף) ניתן יהיה לעשות זאת בעוד איברים בגוף, ולשדר לא רק לרופא הסמוך אלא גם לרופאים בעיר או במדינה אחרת.

חברות התרופות יוכלו להשתמש בתגיות חכמות כדי למנוע זיופים או פגיעה בתרופות במהלך חיי המדף שלהם (למשל הוצאתם מקירור).

חיים עצמאיים
יישומי ושירותי האינטרנט של הדברים יהיו בעלי השלכה גדולה על חיים עצמאיים ויספקו תמיכה לאוכלוסיה המזדקנת באמצעות גילוי רמת הפעילות שלהם באמצעות חיישנים לבישים ועוטפים וכאמור גם בתוך הגוף. הם ינטרו מחלות כרוניות אחר תסמיני המחלה. הדברים הללו יכולו להתריע מפני מצבים לא תקינים. הנתונים יכולים לעבור ניתוח 'ביג דטה' באמצעות חברות שירות שיוקמו לצורך כך.

מסחר ותעשיה
מערכות חכמות ינטרו מיקומם של רכיבים ומוצרים, יאפשרו לנהל מלאי בזמן אמת, ויעקבו אחר ההובלה שלהם במשאיות, הרמה על מלגזות, תנאי ומיקום איחסונם ועוד. בתחום התעשייה, רצפת הייצור תתמלא בחיישנים, שיאפשרו לאתר תקלות פוטנציאליות במועד ולתקנן כדי להקטין את זמני ההשבתה של מכונות הייצור.
עוד חוזים החוקרים (והדברים מתחילים לקרום עור וגידים יישומים בתחומי הניטור הסביבתי, תשתיות האנרגיה, מדיה ובידור ועוד.

ביטוח
הנתונים הרפואיים שעוזרים לרופאים למשור על בריאותינו והנתונים על חלקי הרכב שעוזרים למנוע תאונות עשויים לשמש גם את חברות הביטוח שתוכלנה להוזיל את הביטוח לאנשים בריאים הנוהגים נהיגה בטוחה ולייקר אותו לחולים ולכאלו שקורעים את כלי הרכב.

ועוד לא דיברנו על מיחשוב לביש, שהשעונים החכמים הם רק קצה הקרחון שלו (כמו גם המשקפיים החכמים – למרות שאלה שגוגל פיתחה בקול תרועה רמה נכשלו).
נראה שמספר היישומים כמספר המהנדסים עלי אדמות, אבל נסינו לפחות לתת טעימה מהעתיד.
הכתבה מבוססת על המאמר

Internet of Things – Applications and Challenges in Technology and Standardization – Debasis Bandyopadhyay • Jaydip Sen

. המאמר של החוקרים ההודים נכתב בשנת 2011, ולפיכך התעלמתי מתיאורים של דברים שהם כבר נחלת העבר או שאינם מבטאים את הכיוון הנכון אליו צועדת התעשייה. וכאמור, ביום רביעי תוכלו לצפות בעצמכם ביישומים שמפתחות חברות סטארט-אפ ישראליות. בכנס ChipEx 2015 שיתקיים בגני התערוכה על ידי חברת ASG המוציאה לאור את כתב העת טייפאאוט ואת אתר תעשיית השבבים בישראל Chiportal, בעריכת הח"מ.אתר הידען משמש שותף מדיה בכנס זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן