אחד ממארגני מכתב המחאה של הפרופסורים אמר לעיתון האיטלקי איל ג'יורנאלה כי הוא ועמיתיו חשים פגועים מהעוינות שמגלה האפיפיור כנגד המדע, ולפיכך אין לכבדו בהזמנה להרצות באירוע חשוב של האוניברסיטה
אוניברסיטת לה ספציאנזיה, הטוענת לכתר האוניברסיטה הגדולה באירופה, נוסדה ב-1303 בידי האפיפיור בוניפצה השביעי והפכה לעצמאית ב-1870. אנדרה פאבורה, פרופסור לפיסיקה ואחד ממארגני מכתב המחאה של הפרופסורים אמר לעיתון האיטלקי איל ג'יורנאלה כי הוא ועמיתיו חשים פגועים מהעוינות שמגלה האפיפיור כנגד המדע, ולפיכך אין לכבדו בהזמנה להרצות באירוע חשוב של האוניברסיטה.
67 מבכירי המרצים באוניברסיטה אמרו כי על האפיפיור לבקש סליחה על המשפט שבו הורשע האסטרונום גלילאו בכפירה בשנת 1633. הואתיקן התעקש וטען כי הוא אינו פועל כנגד המדע, אך לאור המחאות הוחלט בלשכתו של האפיפיור שייטב אם הוא לא יגיע להרצאה. כזכור, גלילאו טען כי כדור הארץ מסתובב סביב השמש. הואתיקן מסר כי האפיפיור ישלח את הנאום ללה סאפיאנזה, במקום לשאת אותו בעצמו.
האפיפיור היה האחראי לדוקטרינה הקתולית ב-1990 כאשר בתפקידו כקרדינל אמר את דעתו על משפטו של גלילאו. בנאומו הוא ציטט את הפילוסוף האוסטרי פול פיירבנד לפיו "הפעולות של הכנסיה נגד גלילאו היו רציונליות ומוצדקות."
האינקוויזיטורים שעינו את גלילאו טענו כי כדור הארץ ניצב במקומו. גלילאו, קתולי אדוק, חויב לחזור בו בפומבי מטענותיו. לפני 15 שנים שינה האפיפיור יוחנן פאולוס השני את ההחלטה וקבע כי כדור הארץ אינו קבוע במקומו. יוחנן פאולוס למעשה זיכה את גלילאו ואולם רצינגר כאמור התבטא כי פעילות הכנסיה בעניינו של גלילאו היתה מוצדקת בהתאם לידע של אותה תקופה.
המרצים בלה ספאינזה חתמו על מכתב ובו כתבו כי דעותיו של האפיפיור על גליאו פוגעות בהם ומשפילות אותם ולפיכך לא מתאים שהוא יפתח את השנה האקדמית באוניברסיטה. במכתב לרקטור האוניברסיטה רנאטו גואריני, כותבים הפרופסורים כי בשם הטבע החילוני של המדע הם מקווים שהאירוע הלא הולם יבוטל.
גם הסטודנטים באוניברסיטה ארגנו ארבעה ימי מחאה השבוע ובאחת הכרזות שהפיצו הם כתבו: "ידע אינו זקוק לא לאבות ולא לכמרים". תחנת הרדיו של הותיקאן אמרה כי המחאה בלה סאפינזה היא בחזקת צנזורה.
ידיעות קודמות בנושא באתר הידען
עימות – האם יש לקיים דו שיח בין המדע לדת?
האפיפיור חזר בו מדברי קודמו – טוען כי לא ניתן להוכיח את תורת האבולוציה
17 תגובות
מה חדש,
תודה על תשובתך המפורטת. אני שמח לאמר שאני לומד ומחכים מהדיון בינינו.
הייתי רוצה להתייחס למספר נקודות מעניינות :
1. גלילאו שלח את הספר לאישור ע"י הצנזורה של הכנסיה, והוא אושר בתיקונים קלים. כלומר, בתחילה לכנסיה לא היתה בעיה עם תוכן הספר.
2. חמתו של האפיפיור התעוררה בעיקר כאשר מילותיו שלו צוטטו בידי סימפליציו בסוף הספר : "…תהיה זו העזה מוגזמת מצד אדם כלשהו להגביל ולתחום את העוצמה והתבונה האלוהיות לכדי השערה אחת ויחידה שעולה במוחו."
3. לאחר מותו של גלילאו ב- 1642, רצה הדוכס הגדול של טוסקאנה שהעניק לגלילאו את חסותו במשך שנים רבות, לערוך לו לוויה ציבורית הולמת. עם זאת, אורבאן הזהיר את הדוכס הגדול שהוא יראה בצעד כזה "עלבון אישי" (וכתוצאה נקברו שרידיו של גלילאו במקום צנוע ומוסתר למשך מאה השנים הבאות). מילים אלו מחזקות את הרעיון שרדיפתו של גלילאו היתה לא פחות מתוך בסיס אישי מבסיס אידיאולוגי ומעשי.
לסיכום, חשוב לדעתי להבין כי תמיד יש ברירה. תמיד אפשר לאמר כי רוח הזמנים כופה את מהלכי האנשים. אך אני מאמין כי האנשים הגדולים באמת כופים את רוח הזמנים למהלכיהם. האפיפיור יכול היה להגיב בצורה שונה ולהצדיק את מהלכיו לפי הקדושים והשליחים שהוזכרו בהודעתי הקודמת. הוא בחר להתרגז ולהתעצבן וללכת בהתאם לרוח התקופה – ועל כך, כפי שגם אתה מסכים איתי, הוא ראוי לגינוי. אנו יכולים לאמר כי הוא התנהג לפי רוח התקופה ולצרכי הרגע, אך איני רואה כיצד זה ראוי פחות לגינוי.
שבת שלום,
רועי.
מה חדש:
ההגדרה שלך למצב של חוסר ברירה היא מעניינת.
אם לא אהרוג את השליח יש סכנה שאנשים יראו שטעיתי.
המוסר בהתגלמותו.
מסתבר שגם ההיגיון לא משהו כי הנה, אפילו אחרי מאות שנות מדע ואין ספור הפרכות של ה"תיאוריות" של הכנסייה עדיין יש מספיק מטומטמים שמאמינים בשקריה.
רועי,
קראתי את תגובתך שהיא די מפורטת ומענינת
אבל אתה לא מתייחס לתקופה.
אחרי שלום אוגסבורג שנחתם ב-1555 בין הקתולים ללותרנים המשיכו מעשה האיבה ביניהם בכל רחבי אירופה
ב- 1630 סיים גלילאו לכתוב את ספר הדיאלוג על ההשקפה ההליוצנטרית ושלח את הספר לצנזור של האינקויזיציה…..
לפני האפיפיור וראשי המימסד הקתולי הייתה בעיה אם
הם יאשרו את הוצאת הספר אז המאמינים ישאלו את הכמרים
(שאז נחשבו למלומדים לא רק בתאולוגיה ) האם האפיפיור טועה הרי כל הזמן אמרתם הארץ מרכז היקום
אולי הלותרנים והקלויניסטים צודקים
אני רוצה להזכיר לך שהמישפט התחיל אם תחילת מלחמת שלושים השנים בין הפרותסטנטים לקתולים
לאפיפיור ולאינקויזיציה לא היתה ברירה (וזה לא רק ענין אישי בין האפיפיור לגלילאו)
מבחינת האפיפיור אם לא היה נארך המישםט זה כאילו להוציא לבנה מבית ולמוטט אותו.
ולכן:
האפיפיור הנוכחי התייחס לחוסר הבררה של אורבנוס השמיני שהיה חייב לישפוט את גלילאו.
מאחר וחלק מהכותבים הגיבו בהתלהמות אז הגבתי בהתאם.
מה חדש,
קראתי את הערך עליו המלצת, אך לא הצלחתי למצוא הצדקה לטיעון כי הכנסיה היתה חייבת לספק תשובות למאמינים. מעבר לכך, הערך בויקיפדיה באנגלית דווקא מספק תמיכה לעמדה שאני מכיר מקריאה עצמאית בתחום.
חרון הכנסיה התעורר דווקא בגלל דרך ההצגה של הויכוח בספרו של גלילאו. במהלך הספר מתווכחים שלושה אנשים – האיש הפשוט, החכם והשוטה (השוטה אפילו נקרא 'סימפליציו', כדי להעביר את הנקודה כבר בהתחלה). גלילאו מציג את תורתו דרך החכם, וכך מנצח בטיעוניו את השוטה ומסביר לאיש הפשוט את עיקרי תורתו.
גלילאו הציג את עמדת הכנסיה דרך פיו של השוטה, שפעמים רבות סתר את עצמו ונראה ממש… ובכן, כשוטה. כדי להוסיף עוון על חטא, גלילאו אפילו ציטט את דבריו של האפיפיור, מפי השוטה.
התוצאה היתה שהאפיפיור, שקודם לכן תמך בגלילאו, נעלב באופן אישי ועשה ככל יכולתו כדי להעמיד את גלילאו לדין.
ראוי לציין בנקודה זו כי דעתו של גלילאו (השמש במרכז) עומדת בניגוד לכתוב בספר תהילים (93:1, 96:10) ובדברי-הימים א' (16:30) :
"אף תכון תבל" – שתורגם ללטינית לאמונה כי כדור-הארץ מקובע במקומו.
ואף בניגוד לספר תהילים (104:5) :
"יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד"
אבל (וכאן יש נקודה חשובה), השליח פול (שעל משנתו מבוססת מרבית הכנסיה הרומאית, והוא השליח החשוב מכל השאר), ציין במפורש כי אסור להתייחס לתנ"כ כמחייב. הוא אסר במפורש על גויים שהתנצרו לעבור ברית מילה, או לשמור על כשרות על אף שהתנ"כ מורה על כך. התנ"כ הוא הברית הישנה, והיא הופרה ואינה תקפה עוד. שליח אחר שתמך בדיעה זו הוא ברנאבס, שהציג את התנ"כ כולו כאלגוריה מתוחכמת ולא כהוראות שיש לקחתן מילה במילה.
בדיעה דומה תמך גם אוגוסטין הקדוש, שטען שאפילו בכתובי הכנסיה אסור להתייחס לכל מילה כלשונה. האפיפיור והכנסיה היו יכולים לקחת את הגישות האלו ולמצוא דרך להתייחס לתורתו של גלילאו גליליי בצורה שהכתובים יתמכו בה (כפי שמחזירים בתשובה מסויימים עושים כיום לחלק מהנושאים של המדע).
בסופו של דבר, הסיבה שהאפיפיור בחר שלא לעשות כך היא כנראה בשל הפגיעה האישית בו שנכללה בספר. הכנסיה עצמה מעולם לא היתה מחוייבת להתנגד ישירות לתורתו של גלילאו.
תודה על תגובתך,
רועי.
מה חדש:
עיינתי.
שום חדש
מיכאל
ציטוט
"דבריך אינם נכונים.
איש לא חייב את הכנסייה להתערב והיא עשתה זאת על דעת עצמה."
נא עיין ערך גלילאו בויקיפדיה.
דבריך אינם נכונים.
איש לא חייב את הכנסייה להתערב והיא עשתה זאת על דעת עצמה.
זה כלל לא מפתיע מצד אנשים שחושבים שהם מחזיקים באיזו אמת אלוהית אבל זה לא הופך את מעשיהם למוסריים.
איש לא חייב את הכנסייה להקים את האינקוויזיציה, לענות ולשרוף אנשים.
לא היה דבר מתלהם בדברי. לא היה חוסר הבנה בדברי אף מגיב והדבר היחיד שאינני מבין הוא כיצד אתה בכלל יכול להגן על מעשים כאלה (ועוד לטעון שאחרים לא מבינים – כולל כל סגל האוניברסיטה המדוברת).
מיכאל
אני מציאה שתדייק כדאי שהאמת תצא לאור
אני לא אתייחס למשפטים כמו יהודים תומכים באפיפיורים שזה משפט מתלהם אם יחסתה אותו אלי.
אנחנו חיים בעולם עם ידע מרעי רב עם תיקשורת גלובלית
יש לנו את הכלים לנתח בפרספקטיבה היסטורית מה היה נכון או לא נכון מה היה מוסרי או לא ואיזה מעשים היו ניפשעים.
נחזור 400 שנה לאחור באוניברסיטאות היו 4 פקולטות
פילוסופיה תאולוגיה משפטים ורפואה שתפקידם היה לתת תשובות לקהל המאמינים (מבוססות על אריסטו סוקרטס תלמיכמובן שהתשובות היו בהבט דתי) המדע המודרני היה אז בחיתולו אם בכלל
ולפתע מופיע גלילאו עם ספר ספר המציג את הוויכוח על שתי השקפות העולם, ההליוצנטרית והגאוצנטרית
כשההשקפה ההליוצנטרית מנצחת.
הספר היה מהפכני לא רק מההיבט המדעי אלה גם הדתי
אנשי הדת ואחרים לא ידעו איך להמודד עם הספר הזה
אשר גרם להרבה אנשים פחד ושינה סידרי עולם. באותה תקופה בני כל הדתות האמינו באל באמונה תמימה בלי תיקשורת ובלי טכנולוגיה
ראשי הכנסיה היו מחויבים לספק תשובות למאמינים ועל רקע זה ניפתח משפט גלילאו
אם אתה שואל אותי אם המשפט מוצדק התשובה היא לא מוחלט
אבל לפני 400 שנה כהנסיה הייתה חיבת לספק תשובות למאמינים לפי רוח התקופה (ראה מאמר קודם שלי).
למה חדש:
אף אחד כאן לא מתלהם ובטח לא סתם.
האינקוויזיציה הייתה דבר נורא בלי שום קשר לידע מדעי.
אפיפיור המצדיק את מעשיה (כמו גם יהודי המצדיק את האפיפיור) אינו אדם מוסרי.
מעבר לכך, בלי קשר לאינקוויזיציה, העמדת אדם לדין על דעותיו בתחום המדע – נכונות או שגויות – היא פשע בפני עצמו ושוב – כל התומכים בכך – בין אם הם אפיפיורים או יהודים התומכים באפיפיורים – אינם פועלים באופן מוסרי. אני חושב שזו זכותם של חברי סגל האוניברסיטה לסרב להרצאתו של האפיפיור ואני חושב שהם נהגו באופן אופטימלי כאשר ממשו זכות זו.
נראה לי שאין שום תגובה המבטאת את חוסר ההבנה עליו אתה מדבר אבל מה חדש?
ניראה לי שלא הבנתם למה היתכוון האפיפיור
הוא אמר שהוא בהחלט לא מסכים לתוצאות משפטו של גלילאו לפי הידע שיש לנו עכשו אבל באותה תקופה שגלילאו נישפט הידע ורוח התקופה לא איפשרו תוצאות אחרות
הידע המדעי היה מצומצם מאוד
אירופה היתה על סף מלחמת שלושים שנים בין הפרוטסטנטים לקתולים
החילוניות היתה מצומצמת ביותר
אני אישית נגד העמדתו למשפט של גלילאו לאור הידע של התקופה ובכלל
אני רק מבקש שלא תתלהמו סתם.
לדעתי הם פעלו נכון.
הבורות שמנחה את הדת נחשפת היטב בסיפור גליליאו ומי שעניינו יתעורר בעקבות המחאה לא יתקשה למצוא הרבה תימוכין נוספים לאותה הנחייה.
אילו היה האפיפיור מגיע ומרצה באוניברסיטה הוא בטח לא היה מטיף שם נגד המדע, מחד, והקהל שהיה מגיע להרצאה היה קוב לוודאי ברובו קהל פתאים מאמינים, מאידך, כך ששום תובנה נוספת לא הייתה נוצרת במוחו של איש.
ההתנגדות להרצאה מציפה את הנושא וזה חשוב.
כאשר האיטולות, הצור-פוף והרב יוסף ישלבו ידיים ויסתחררו במעגל דעותיהם יתברר כי אין הבדל בינהם ,
שכן : בורות היא בורות היא בורות.
מה שמצחיק – הותיקאן הגיב שמחאת הפרופסורים היא בחזקת צנזורה. כלומר, שכביכול באותה אוניברסיטה לא נותנים במה למגוון דעות.
העניין הוא שהאוניברסיטה יכולה לתת במה למי שהיא רוצה.
ואם כבר, מעניין אם הותיקאן היה מסכים שאחד הפרופסורים יתן נאום תגובה בותיקאן.
בנאום שכזה ככל הנראה היו אומרים לכמרים שהרבה תובנות חדשות התחילו מכפירה וממהפכנות.
לשיטת הותיקאן התנך והברית החדשה אכן קרו הסטורית. לפי זה, אברהם כפר בדתו של אביו (אלילים) ויסד דת חדשה. ישו כפר בדת היהודית וממשיכיו יסדו דת חדשה. גליליאו גילה תובנות חדשות על הטבע.
אפשר לומר שגליליאו היה המהפכן הכי ישר ואמיתי (לעומת אבהרם וישו). הוא לא רצה לכפור, לא חיפש מאמינים ולא רצה טובות הנאה. פשוט חיפש את האמת.
גליליאו חשף את הכנסיה במערומיה. הראה שטענת הכמורה לפיה כביכול יש להם מונופול של הידע על מדעי הטבע (בתקשורת עם האל, כמובן) היא שקרית.
נראה את האפיפיור מאפשר להעלות טענות כאלה בותיקאן, מול כל הכמרים בו.
מאמינים ישרים צריכים להרכין בפני גליליאו את הכובע על כך שהיה מוכן לשלם בחרותו למען גילוי האמת.
מאמינים ישרים צריכים לומר שהם מאמינים בישות כלשהי אבל שהם לא קונים את הלוקשים שמוכרים להם אלה שמתיימרים להיות נציגיהם. בשביל מאמינים אמיתיים, אלוהים הוא בלב. מאמינים אמיתיים צריכים לדעת שאף אחד לא באמת יודע איך נוצר היקום. לא אנשי הדת ולא המדענים. אבל המדענים לפחות אומרים ביושר ששהם לא יודעים, ורק משערים.
בכל זאת, כל הכבוד לפרופסורים האיטלקיים שעומדים על שלהם ולא מוכנים למחול על כבודם.
טעות.
יש לתת לאפיפיור לדבר ויש לתת לו לעשות זאת כמה שיותר ובמיוחד בחוגים האקדמיים. זו הדרך היחידה שבה הבורות וצרות המוחין של הדת יחשפו בפני קהל רחב ככל שניתן ויראו שוב ושוב עד כמה בלתי ראויים הם האוחזים במושכות.
בברכת חברים,
עמי בכר