מאוגוסט או ספטמבר השנה ישתנו ספרי הלימוד ובמקום תשעה כוכבי לכת יהיו או שמונה או עשרה
אבי בליזובסקי

פלוטו הוכר ככוב לכת מאז גילויו ב-1930 ואולם מעמד זה הוטל בספק לאחר גילויו של העצם המכונה 2003 UB313 (או בשם הלא רשמי שלו זינה) עצם הגדול מפלוטו ושוכן הרחק עוד יותר בפאתי מערכת השמש. איגוד האסטרונומיה העולמי ייפגש באוגוסט כדי להחליט על גורלו של פלוטו. עד ספטמבר, יתכן שיהיו לנו או שמונה או עשרה כוכבי לכת במערכת השמש, אך לא עוד תשעה.
למעשה תהיה זו הפעם הראשונה שבה תוכרע ההגדרה למונח “כוכב-לכת”, דבר המעורר מחלוקת בקהילת האסטרונומיה העולמית.
פלוטו הוא כוכב לכת יוצא דופן מכיוון שהוא מורכב בעיקר מקרח והוא קטן אפילו מהירח שלנו. ישנה קבוצת אסטרונומים הטוענת להחלטה בדבר מערכת שמש בת שמונה כוכבי לכת, שבה לא פלוטו ולא זינה ייחשבו כוכבי לכת, ואולם מספר אסטרונומים מבקשים לקבוע החלטה מהו כוכב לכת. אחד מהם, חוקר חגורת קויפר ד”ר מרק בויי ממצפה לוול באריזונה, הציע הגדרה שהיה מבקש שאיגוד האסטרונומיה יאמץ.
“אני מאמין שההגדרה צריכה להיות הפשוטה ביותר האפשרית, לפיכך אני יכול להציע קריטריון חדש”, אמר. כוכב לכת צריך להיות קטן מספיק כדי לא להבעיר את החומר שלו עצמו כפי שעושה כוכב. ואילו בקצה הקטן של הסקאלה, הגבול צריך להיות בין כוכב לכת לבין לא כוכב לכת הוא שכוח המשיכה של העצם חזק יותר מהכוח של החומר שממנו מורכב העצם – מילה אחרת לומר שהוא צריך להיות עגול.
אחת האפשרויות היא לקבוע קטגוריה חדשה של כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה כדור הארץ ומאדים יחשבו כוכבי לכת סלעיים, ענקי הגז צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ייחשבו כקטגוריה שניה.
מה שלא תהיה התוצאה של הויכוח, ישנו רק דבר אחד בו כולם בטוחים החל מספטמבר 2006 יצטרכו לשנות את ספרי הלימוד משום שלא יהיו יותר תשעה כוכבי לכת במערכת השמש.