שינויי אקלים גם על אריס

למדענים שעקבו אחר כוכב הלכת הננסי והפלוטואיד הגדול ביותר – אריס מאז התגלה לפני שנים אחדות אין הסבר לשינוי בהרכב החומרים על פניו, דווקא כשהוא במרחק הגדול ביותר מהשמש

אריס, כוכב הלכת הננסי הגדול ביותר מעבר למסלול נפטון נמצא כעת בנקודה המרוחקת שלו מהשמש (אפהיליון של כ-100 יחידות אסטרונומיות). במרחק זה אריס לא מקבל מספיק אור שמש וכל התחממות שלו תהיה ברמה המינימאלית שלה. ואולם שתי תצפיות טריות על אריס העלו שינויים מהירים בהרכב פני השטח של הפלוטואיד.

ניתוח ספקטרוסקופי של ריכוזי החנקן הקפוא הראה כי ריכוזים אלה השתנו במהלך השנתיים בהם שהה אריס בנקודה הרחוקה מהשמש. הדבר בלתי צפוי כי ההערכה שבנקודה זו במסלול, שאורכו 557 שנים, לא היו אמורים ריכוזי החנקן להשתנות. האם קיים מנגנון המשפיע על התנאים של פני השטח של כוכב להכת הננסי. האם התרחשו התפרצויות קריונו-וולקנטיות, או שההסברים יותר קונבנציונליים?

“אין לנו כל מושג” אמר סטיבן טגלר מאוניברסיטת צפון אריזונה בפלאגסטאף, שהיה החוקר הראשי במאמר שיפורסם בקרוב בכתב העת איקרוס. טלגר ואנשי צוותו ניתחו נתונים ספקטרוסקופייים מהמצפה MMT שקוטרו 6.5 מטרים באריזונה בשנת 2007 והשווה זאת עם תוצאות שהושגו בטלסקופ הרשל בספרד, שקוטרו 4.2 מטרים משנת 2005.

בשנתיים שבין שתי הבדיקות סברו המדענים כי לא יתגלה הבדל דרמטי בין שתי סדרות הנתונים, אחרי הכל, אור השמש הנפלט מפני השטח של אריס יחשפו הרכב דומה של הקרקע. למעשה, התוצאות לא יכולות להיות מפתיעות יותר. נראה כאילו שבמהלך השנתיים הללו, בהינתן העובדה שהמרחק מהשמש לא השתנה באופן משמעותי, הרכב פני השטח השתנה המון.

באופן נורמאלי, ניתן היה לצפות כאשר גוף מגיע למרחק הגדול ביותר מהשמש. הגדלה או הפחתה של אנרגית השמש תשנה את תנאי מזזג האוויר על פני השטח ואולם מצב זה לא ישים לגבי אריס, ולכן הסיכוי שקרינת השמש תשפיע על מזג הוויר שעל פניו הוא קלוש (אם בכלל יש לאריס 'מזג אוויר').

נראה שקווי המתאן הספקטרוסקופים דולו בידי הכמות הגדולה של החנקן. משמעות הדבר היא שהנתונים של שנת 2005 הראו ריכוז גבוה יותר של חנקן בקרבת פני השטח, בעוד התוצאות של 2007 הראו ריכוז גבוה מתחת לפני השטח. כדי דכוכב לכת ידגים שינויים מהירים בהרכב פני השטח מעידים על קיומו של תהליך דינאמי מאוד בפעולה.

אמנם חללית לא תגיע לאריס בזמן הקרוב אבל החללית ניו הוריזונס המגיעה לפלוטו, בן דודו הקטן יותר של אריס, בשנת 2015 תנתח את נושא הקריו-וולקניות (הרי געש יורקי קרח), היורקים אמוניה, מים, חנקן ומתאן.

ישנה עדיין אפשרות לפיה לא התרחש כל שינוי בין שתי התצפיות אלא שבכל תצפית נמדד חלק אחר מפני השטח, שבכל אחד מהם הרכב פני השטח שונה, אחרי הכל, אריס מסתובב סביב צירו במשך 26 שעות, ולכן סביר להניח שבכל פעם שאנו מסתכלים על כוכב הלכת (ננסי או לא) אנו רואים איזור חאר על פניו. לפיכך השלב הבא שמבקשים החוקרים לבצע הוא תצפית מתמשכת על פני יום אריס שלם כדי לראות אם הרכב פני השטח הוא מטולא, דבר שיהווה תגלית מעניינת בפני עצמה.

אגב לפני כמה שנים, טענו חוקרים שהכינו את טיסת ניו הוריזונס לפלוטו כי גם על כוכב לכת ננסי זה יש התחממות גלובלית.

לידיעה באתר יוניברס טודיי