חוקרים אירופאים מרכיבים מכונות מהדור הבא אשר מודעות יותר לסביבתם ומתקשרות טוב יותר עם בני אדם
בעוד בניית רובוטים בעלי אינטליגנציה הדומה לבני-אדם היא משימה בלתי אפשרית בטכנולוגיה בת ימינו, ניתן לבנות רובוטים פשוטים יותר אך מתוחכמים מספיק כדי שיהיו אחראים על מעשיהם.
בימינו נפוץ השימוש במכונות ורובוטים בעיקר במגזר התעשייה אך בקרוב הם יכנסו גם למגזר השירותים. כאשר הטכנולוגיה תבשיל, לא יהיה סוף לשימושים האפשריים במכונות מהסוג הזה, כך למשל ניתן יהיה לרכוש רובוט אישי לבית שישמש כמנקה, כמטפלת, כשמרטף, וגם כחיית מחמד -כולם יחד.
עד כה לא פותחו רובוטים מהסוג הזה בגלל שהם פשוט היו מאוד “טיפשים” כך שלא ניתן היה להשתמש בהם לצורך משימות מורכבות, אך נראה שבתקופה הקרובה הדבר הולך להשתנות.
מערכות בינה-מלאכותית קוגניטיביות
המחקר בתחום מערכות בינה-מלאכותית קוגניטיביות התפתח בשנים האחרונות לממדי ענק והוא מכיל מספר רב של תת-תחומים. חוקרים מרחבי העולם התרכזו בתחומים שונים: ראייה של מכונות, הבנה מרחבית, אינטראקציה בין אנשים למכונות, ותחומים רבים נוספים.
כולם התקדמו בתחומם, אך פרויקט CoSy במימון אירופאי (Cognitive Systems for Cognitive Assistants) בו לוקחות חלק אוניברסיטאות רבות מהיבשת, הראה כי שילוב חוקרים מתחומים שונים יכול להביא להתקדמות מואצת בתחום.
פרויקט CoSy
פרויקט CoSy שילב מספר רב של מומחים מתחומים מגוונים, כתוצאה משיתוף הפעולה הבינתחומי נוצרה ארכיטקטורה המשלב פונקציות מולטי-קוגניטיביות אשר גורמות לרובוטים להיות מודעים יותר לסביבתם ולתקשר טוב יותר עם בני אדם. הארכיטקטורה החדשה הרבה יותר מוצלחת מאשר כל חלק בנפרד, מאחר והיא מאגד מספר רב של טכנולוגיות בינה-מלאכותית קוגניטיביות מתקדמות. במקום ללמוד איך כל תחום עובד בנפרד, החוקרים הכניסו את כל הפיתוחים יחד למערכת אחת.
ערכת הכלים של הארכיטקטורה שלהם שוחררה תחת רישיון קוד פתוח מאחר והם מעוניינים לעודד את המשך הפיתוח בתחום וכבר כיום ניתן למצוא ניצוצות של יוזמות פיתוח שמבוססות על הפיתוח שלהם.
להתגבר על אתגר האינטגרציה
האתגר הגדול ביותר בתחום הרובוטיקה הוא שילוב של מערכות שונות. צריך ללמוד את הרובוט להבין את סביבתו בעזרת קלט ויזואלי ולתקשר עם בני-אדם בעזרת פקודות קוליות תוך ביצוע הקשרים הגיוניים של מה שנאמר ביחס לסביבה בה נאמר הדבר – כל הפעולות האלה נורא מסובכות ועוד יותר קשה לשלב אותן ביחד במערכת אחת. בגלל המורכבות הזו, מרבית הרובוטים מהדור הנוכחי הם רובוטי מגיבים. הם פשוט מגיבים לסביבה במקום לפעול בצורה עצמאית בסביבתם.
הצוות של CoSy פיתח רובוט המכונה Explorer בעל מודעות סביבתית שדומה הרבה יותר להבנה סביבתית אנושית. אקספלורר אפילו יכול לדבר עם בני אדם על דברים הסובבים אותו.
במקום להשתמש רק במידע גאומטרי כדי ליצור מפה של הסביבה, אקספלורר משלב גם מידע טופוגרפי איכותי. בעזרת אינטראקציה עם בני אדם הוא יכול ללמוד לזהות אובייקטים, מרחבים ואת השימושים שלהם. לדוגמא, אם הוא רואה מכונת קפה הוא יכול להסיק שהוא במטבח, אם הוא רואה ספה הוא יכול להסיק שהוא בסלון. הרובוט מתייחס לחדרים ממש כמו כל בן-אדם רגיל בגלל שיש לו הבנה קונספטואלי.
האינטגרציה של המערכות השונות היא עדיין המכשול הגדול ביותר בפניו ניצבים החוקרים בדרך לבניית רובוטים מתוחכמים יותר אשר מחקים בצורה טובה יותר את הראיה והמודעות האנושית.
לדברי החוקרים, בני האדם לא קולטים עד כמה הגוף שלנו מורכב, ואנחנו עדיין לא יודעים איך בדיוק המוח מפענח את הראייה ומפרש את הקלט. כשאנו רואים מכונת קפה, בקבוק או כל עצם אחר, אנו מזהים אותו, יכולים להבין מה הוא עושים, איך הוא פועל, מתי נשתמש בו ובאיזה הקשר נשתמש בו – כל זה מבוצע באופן סימולטני. ביצוע פעולה מהסוג הזה אצל רובוטים היא משימה שנמצאת רחוק מהישג ידנו אך המחקר הנוכחי מקרב אותנו מספר צעדים קדימה לעבר המטרה.
משרתים רובוטיים
למרבה המזל, אינטליגנציה ומודעות אנושית אינה נדרשת לצורך יצירת רובוטים שישמשו כעוזרים. כבר כיום רובוטים מהדורות הקודמים משמשים חברות ויחידים לביצוע משימות פשוטות של “לך תביא” או “לך תעשה”. בתי חולים משתמשים ברובוטים כאלה לחלוקת תרופות לחולים, משרדים משתמשים ברובוטים בהם להעברת מסמכים בין החדרים, אנשים פרטיים משתמשים בהם בצורת שואבי אבק אוטומטיים שעושים את העבודה ללא תלות במפעיל, וגם ילדים מתמכרים להם ככל שנמכרים יותר ויותר צעצועים בעלי אינטליגנציה מלאכותית.
השימוש בארכיטקטורה החדשה תגדיל את השימושיות במכונות מהסוג הזה מאחר וטווח הטעות שלהם יקטן ככל שהם יבינו יותר את סביבתם. בעתיד יפותחו רובוטים לשימושים חדשים שעד היום בוצעו באופן ידני ורובוטים לתחומים בהם לא חשבנו בכלל שרובוטים יכולים להחליף אותנו.
2 תגובות
זוהי הגישה הנכונה – התמחויות שונות בתחומים שונים ובתתי תחומים ואיחודם בצורה חכמה או רקורסיבית כמו בתכנות מחשב. רצויי שלכל פעולה יהיה מעבד משלה או לפחות שכולן יתבצעו במקביל.
זה נכון ברמה הגבוהה – זיהוי דיבור, תמונה, תנועה, חשיבה על מענה, וכו’
וזה נכון בתתי רמות, למשל כשרואים ספה פעולה ראשית תחלק את הספה לחלקים – משענת, כריות, רגלים, קפלים, או חלוקה לפי קוי מתאר, ותשלח כל חלק לפיענוח. ואותה פעולה ראשית תחבר את כל התשובות שיתגבשו וההבנה תיבנה (לבסוף תיבנה הבנה שזוהי ספה ישנה שהידית מרופטת ויש עליהה שמיכה…) . ככל שיעברו יותר חלקיקי שניה תהיה הבנה טובה יותר. ובכל רגע ניתן יהיה להשתמש בידע זה ברמה גבוהה יותר של מודעות הרובוט.
כך בכל הרמות וזוהי ההבנה הדומה להבנה האנושית. (לפחות כך אני חושב עכשיו)
אגב, בשלב מסויים גם יעבדו רכיבים/מעבדים שיקשרו מידע מכל מני רמות כדי ליצר שיתופי פעולה ואינטואיציה. לפי סטטיסטיקות של ניתוחי הרמות ניתן לצפות מה יקרה הלאה)
DK
יום אחד הם עוד ישטלתו עלינו