סיקור מקיף

נאס”א הורתה לחללית פיניקס לפתוח את הזרוע הרובוטית שלה

הוחלט לשמור על אחד מהמצולעים שנוצרו כתוצאה מפעילות הקרח, שנמצא בקרבת החללית ולחפור תחילה אדמה “רגילה” בקרבת מקום

בתמונה השמאלית רואים את המפרק של הרוע הרובוטית במצב מקופל כפי שנראתה ביום המאדימאי הראשון של החללית, ומימין – ביום השלישי לאחר שהזרוע נפרשה הרחק מסיפון הנחתת. צילום: נאסא, JPL/קאלטק ואוניבריסטת אריזונה
בתמונה השמאלית רואים את המפרק של הרוע הרובוטית במצב מקופל כפי שנראתה ביום המאדימאי הראשון של החללית, ומימין – ביום השלישי לאחר שהזרוע נפרשה הרחק מסיפון הנחתת. צילום: נאסא, JPL/קאלטק ואוניבריסטת אריזונה

בתמונה השמאלית רואים את המפרק של הרוע הרובוטית במצב מקופל כפי שנראתה ביום המאדימאי הראשון של החללית, ומימין – ביום השלישי לאחר שהזרוע נפרשה הרחק מסיפון הנחתת. צילום: נאס”א, JPL/קאלטק ואוניבריסטת אריזונה

מדעני משימת פיניקס הפועלים מחדר הבקרה באוניברסיטת אריזונה בטוסון שיגרו פקודה לשחרר את הזרוע הרובוטית ולצלם תמונות נוספות של אתר הנחיתה, ואכן החללית שיגרה כמה תמונות צבעוניות בחדות גבוהה. אנשי מערכת ההדמיה של פיניקס הרכיבו תצרף של תמונות שצולמו מהמצלמה הסטיראוסקופטית של החללית ביום הנחיתה, ובשני ימי המאדים (סול) המלאים הבאים שלאחר הנחיתה.

צילום בצבע כמעט אמיתי של קרבת הנחתת
צילום בצבע כמעט אמיתי של קרבת הנחתת
התמונה הפנורמית, שכשליש ממנה הושלמה מראה במבט עין הדג מהמצלמה נוף המשתרע מקרבת הנחתת ועד האופק. פיניקס מכיילת את הצבעים בצילומיה בהתאם לתצורות הטבועות על דיסק המוצמד לסיפון הנחיתה. לפיכך לא מדובר בצבעים שבן אנוש היה רואה שם, אך קרוב ככל האפשר לכך. התצרף יושלם מתמונות שצולמו אתמול ושיצולמו היום, הימים ה-3 וה-4 לנחיתה. כך מוסר מארק למון, שותף לניהול המחקר במצלמה הסטריאוסקופית של פיניקס מאוניברסיטאות טקסס ואריזונה.
“מהתמונות עולה כי נחתנו במקום שבו יש לנו גישה לחפירה באחד המצולעים שראינו לאורך כל הדרך. בחרנו במצולע ספציפי לשמש כפארק הלאומי הראשון על מאדים – שלא ניגע בו עד  שנמצא את הדרך הטובה ביותר לנצל את משאב הטבע המאדימאי הזה.” פיניקס תשתמש בזרוע הרובוטית לחפור תחילה באיזור אחר הנראה בתמונה הפנורמית, איזור שהוא מחוץ למצולע השמור.

8 תגובות

  1. לדעתי התשובה מצוייה באופן שהעין האנושית "רואה" צבע.
    בזמן שאנחנו רואים המוח מבצע תיקון של הצבעים הנראים לצבעים "נורמלים"
    כך למשל כשאתה מסתכל על קיר בחדר המואר במנורת להט הוא נראה לבן למרות שבפועל הוא צהוב (כי מנורת להט קורנת בצבע צהוב).

    מצלמות מכויילות כך שהתמונות המצולמות "יראו" בצבע אמיתי כשאשר מצלמים באור יום, כאן על כדור הארץ יש משמעות לעובדה שהשמיים כחולים ולכן מתבצע תיקון. על מאדים צבע השמיים שונה וכן ספקטרום ההחזרה מהסביבה.

    כדי להתגבר על הבעיה הזאת משתמשים בדיסק הצבוע בצבעיים "אמיתיים" כלומר כחול ירוק ואדום כפי שהם נראים בכדור הארץ. כאשר המצלמה מצלמת את הדיסק במאדים ניתן לראות כיצד ההחזרים מהאטמוספירה והסביבה משפיעים על הספקטרום ובעצם לשחזר את הצבע כפי שהיינו רואים אותו על כדור הארץ

  2. מעניין שמזכירים את האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, לא מזכירים את אוניברסיטת אריזונה.

  3. TM:
    אינני יודע בוודאות אבל ייתכן שהסיבה היא ניסיון לחסוך ברוחב פס. ככל שעולה דיוק הצבע עולה כמות המידע שיש לשדר.

  4. כף החפירה של הנחתת נראייתי לי משום מה כמו איזה צעצוע, קשה לי להאמין שכף כזו תאפשר לחללית לחפור לעומק בעיקר אם האדמה שם קשה, מדוע לא משתמשים במקדח האם זה לא יכל להיות יעיל יותר? כמו כן על סמך מה מדעני נאס"א מעריכים כי הקרח עצמו נמצא בעומק של ס"מ ספורים בלבד מפני השטח? מאיפה לשהם שהוא לא בעומק של 10 מטר? או 15 מטר?

  5. באתר YNet במאמר שכותרתו "בפיתוח: רובוט שיסייר באנטארקטיקה" במדור מדע

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3549378,00.html

    מופיע המשפט –

    "….פיתח הצוות מערכת תקשורת ……… חשיבותה של מערכת כזו הודגשה בשבוע האחרון, כאשר צוות של נאס"א איבד קשר עם נחתת ה"פניקס" אותה הוא מפעיל על המאדים"

    מישהו יכול להסביר לי על מה מדובר??? מתי אבד הקשר עם החללית ומדוע האירוע לא מוזכר בשום מקום אחר כולל לא כאן באתר הידען ??

  6. מצתרף לשאלה של TM (למה TM ??) למה תמיד הצילומים על מאדים אינם בצבעים האמיתיים אלא רק בשחור לבן או בצבעים סינטטיים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.