טרם פורסמו תמונות מההתקרבות המירבית שהתרחשה אמש סמוך לחצות שעון ישראל אבל גם בתמונות הללו רואים פרטים חדשים
אבי בליזובסקי
החללית קאסיני העושה את דרכה למפגש עם פיבי, שיגרה פרטים נוספים אודות הירח המעניין. התמונות האחרונות שנמצאות באתר של נאס”א צולמו בהפרש של 13 שעות ביום חמישי, יום לפני ההתקרבות המקסימאלית. בתמונות ניתן לראות גידול דרמטי ברמת הפירוט. ציר הסיבוב של הירח פיבי נמצא בערך 13 מעלות שמאלה מהגבול בין היום והלילה. פובה משלים סיבוב אחד סביב צירו ב-9 שעות ו-16 דקות. בשתי התמונות נראים שני חצאי ירח שונים לחלוטין.
מכתש גדול ברוחב של כ-50 קילומטר, נראה בתמונה השמאלית. התמונה הימנית מראה גוף מנוקד במכתשים במבחר גדלים, לרבות מאוד גדולים, וכן סוגים רבים של בהירויות שטח. נראה שמדובר בצוקים הנמצאים למעשה בגבולות בין מכתשים גדולים. למרות הטופוגרפיה הקיצונית, פובה יותר עגול מאשר בעל צורה לא סדירה.
שתי התמונות צולמו בזוית של 87 מעלות בין החללית והשמש. השמאלית צולמה ממרחק 956 אלף קילומטר והימנית ממרחק 658 אלף קילומטר. קנה המידה משתנה – בתמונה המרוחקת יותר הוא 5.7 קילומטרים לפיקסל ובימנית 3.9 קילומטרים לפיקסל. כדי לסייע לצפיה הוגדלו התמונות פי 3 באינטרפולציה לינארית, ואולם לא הושג שום שיפור בחדות.
פיבי הוא גוף בקוטר של 220 ק”מ לערך. תמונות נוספות צולמו (לפי שעון ישראל) בלילה שבין שישי לשבת, כאשר שעת ההתקרבות הגדולה ביותר היתה 23:56 שעון ישראל, תשע שעות לפני כתיבת ידיעה זו, אך התמונות טרם פורסמו.
נמשיך לעקוב.
קאסיני מתקרבת היום לירח מוזר * הירח המסתורי פובה (Phoebe) עומד להיחשף בקרוב
11/6/2004
החללית קאסיני, הנמצאת בדרכה לכניסה למסלול סביב שבתאי בתחילת יולי 2004 כלומר בעוד כשבועים, עומדת לבצע טיסת התקרבות לירח המסתורי פיבי (Phoebe). קוטרו של פיבי הוא 220 קילומטרים בלבד ומעולם לא נחקר לעומק. התמונות שתצלם קאסיני יהיו טובות פי 2 לפחות מאלו שצילמה וויאג'ר 2 ב-1981. פיבי התגלה ב-1898. הוא ירח קטן ואפל. עד כה התגלו על פני הירח רכסי הרים מוארים בשמש ומכתשים אפלים עמוקים. היום, שישי, תחלוף קאסיני 2,000 קילומטרים ממנו.
פני שטח מגוונים ומעניינים
תמונות שצילמה קאסיני לפני ההתקרובת מראות ניגודיות ברורה שהמדענים אומרים כי היא עשויה לתת אינדיקציה על פני שטח מגוונים ומעניינים. תמונות ממרחק רב שצילמה החללית וויאג'ר בטיסת ההתקרבות החד פעמית שלה לשבתאי ב-1981, ואולם התמונות של קאסיני בעלות כושר הפרדה של כמה עשרות מטרים יהיו טובות בהרבה.
פיבי מקיף את שבתאי בכיוון המנוגד לזה של הירחים הגדולים והקרובים יותר לכוכב הלכת. סבורים כי מדובר בגוף שנתפס על ידי כוח המשיכה של שבתאי ומקורו במערכת השמש החיצונית, אולי אף אחד מאבני הבניין של כוכבי הלכת החיצוניים. אם הדבר נכון, תצפיות על פיבי יספקו מידע חיוני אודות הדרך שבה נוצר מגוון העולמות המאכלסים את איזורי הספר הקרים של מערכת השמש.
קאסיני-היגנס מתקרבת לטבעות
מאת טים רדפורד גרדיאן
לאחר שבע שנים ויותר משלושה מיליארד ק”מ, חללית המחקר קאסיני-היגנס קרובה מאוד לכוכב הלכת המסתורי שבתאי
מסע לחלל שנמשך שבע שנים ועלה 3.3 מיליארד דולר מתקרב לשיאו, כאשר מעבורת חלל בגודל של אוטובוס קטן תחלוף דרך הטבעות המקיפות את כוכב שבתאי ותחל בחקירה בת ארבע שנים של אחד מכוכבי הלכת המסתוריים ביותר במערכת השמש.
מעבורת קאסיני-היגנס – פרויקט משותף של נאס”א, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית – שוגרה מפלורידה ב-1997 וכבר עברה יותר משלושה מיליארד קילומטרים. במהלכם היא ביצעה שתי גיחות התקרבות אל נוגה, גיחה אחת אל כדור הארץ וגיחה נוספת אל כוכב צדק. הגיחות הללו נועדו בין היתר לסייע להכניס את החללית למסלול שיביא אותה לשבתאי.
ב-1 ביולי היא תחלוף במהירות 5.15 ק”מ לשנייה בין שתי הטבעות החיצוניות של שבתאי, תתקרב למרחק 20,100 ק”מ מצמרות העננים של כוכב הענק הסוער, תפעיל את מנועיה למשך 96 דקות כדי להאט ולהילכד בשדה הגרוויטציוני של שבתאי. ב-23 בדצמבר היא תשחרר את מעבורת המחקר היגנס, שגודלה כגודל ארון בגדים, למסלול התנגשות של 22 ימים עם טיטאן, אחד הירחים של שבתאי.
ב-14 בינואר, מצלמה וערכת חיישנים יצנחו דרך מעטה הערפיח הפוטוכימי הכתום שבתוכו שרוי הירח, שגודלו כשל כוכב לכת. לירח אטמוספירה דחוסה ואגמים ואולי אף אוקיינוסים קפואים של מולקולות על בסיס פחמן ומימן.
המעבורות וויאג'ר ופיוניר כבר עשו גיחות התקרבות לשבתאי; וויאג'ר ביצעה שתי גיחות כאלה ופיוניר ביצעה גיחה אחת. אך קאסיני תהיה המעבורת הראשונה שתיכנס למסלול הקפה סביב הכוכב. היא תחקור את האטמוספירה, תבחן את מבנה אבקת הקרח והסלעים המרכיבים את הטבעות, תמדוד את השדה המגנטי ותבצע גיחות התקרבות לירחים טיטאן, אנסלאדוס, היפריון, דיון, ריאה ולאפטוס.
“קאסיני-היגנס ניצבת בפני אבן-דרך בעלת חשיבות מכרעת, במשימה שמעוררת התפעלות”, אמר איאן הלידיי, ראש מועצת המחקר הבריטית לפיסיקת חלקיקים ואסטרונומיה. “שבתאי נחשב ליהלום של מערכת השמש. הוא מרתק אותנו זה מאות שנים. אנו עומדים על סף תגלית מדעית עם הסרת הלוט מעל הסודות של שבתאי. ככל שנלמד עוד על כוכב הלכת ועל ירחו טיטאן, כך ניטיב להבין את מקומנו-אנו ביקום”.
שבתאי הוא כדור עצום של גז, אשר ייתכן שטומן בחובו ליבה סלעית. ייתכן אפילו שליבתו עשויה מימן מתכתי. איש אינו יודע. משתוללות בו סופות משווניות שמהירותן מגיעה לשני שלישים ממהירות הקול, והוא פולט אור בכמות הגדולה ב-80% מזו שהוא קולט מהשמש. כך שברור שכוחות מסתוריים פועלים מתחת למעטה המימן וההליום שמסתיר אותו.
גם טבעותיו הן תעלומה. לפי התיאוריות, טבעות יכולות להיווצר סביב כוכב לכת בגודלו של שבתאי, אך חלק מהחוקרים מנבאים שטבעות כאלה צפויות להתפוגג אחרי כמאה מיליון שנים. מערכת השמש, לעומת זאת, היא בת 4.5 מיליארד שנים לפחות.
גם טיטאן מסקרן את האסטרונומים זה עשורים. ירח זה גדול יותר מכוכבי הלכת חמה ופלוטו, והוא הירח היחיד במערכת השמש המצויד באטמוספירה. רובה עשויה חנקן, אבל ייתכן שפני השטח של הירח מכוסים מתאן נוזלי קפוא ואתאן. ג'ון זרנצקי מהאוניברסיטה הפתוחה הבריטית אמר: “האטמוספירה של טיטאן דומה לאטמוספירה הקדומה של כדור הארץ, לפני ארבעה מיליארד שנים. כשאנו בוחנים את טיטאן, זו ההזדמנות שלנו לחזור אחורה בזמן ולבחון כמה היבטים מהעידן הקדום של כדור הארץ”.
קאסיני-היגנס, שמשקלה 5.3 טונות, היא המעבורת הכבדה ביותר ששוגרה לחלל אי פעם. מדענים מ-17 מדינות היו מעורבים בפרויקט. במשך המשימה, שתכלול 70 הקפות סביב שבתאי – וכן גיחת התקרבות לירח פיבי – תשלח המעבורת חזרה לכדור הארץ 300 אלף תמונות צבע של שבתאי, טבעותיו, טיטאן ושאר הירחים.
היא גם תעביר עד 1,100 תמונות מהיגנס בשעה שמעבורת המחקר הקטנה תבצע את צלילת ההתאבדות שלה לתוך האטמוספירה של טיטאן. אין לדעת אם היגנס תנחת, בסוף צניחה של שעתיים, על קרקע מקרח או על מצע נוזלי; זרנצקי משער שבימי המתאן הנוזלי של שבתאי עשויים אפילו להיות גלים. מכל מקום, צוותי המחקר מקווים שחיישני המעבורת ימשיכו להעביר מידע בעת הצניחה למשך עד חצי שעה, לפני שהסוללות יפסיקו לפעול.
אפשר לעקוב אחר ההתקדמות של קאסיני-היגנס באתר http://saturn.jpl.nasa.gov
שבתאי
קוטר: 120,000 ק”מ (פי 10 מכדור הארץ)
מאסה: פי 95 ממאסת כדור הארץ
משך היממה: 10 שעות
הקפה סביב השמש: כל 29.46 שנות כדור הארץ
ירחים: לפחות 31. טיטאן הוא הגדול מכולם – יותר מכוכב חמה ומפלוטו
טבעות: מכילות קרח וחלקיקי סלעים
שם: אל החקלאות הרומי
