אכזבה בקרב הירוקים על ההשקעה המועטה מדי במחקרים בתחום האנרגיה והסביבה
אתגר גדול למדע באירופה, הפרלמנט האירופי אישר תקציב של 54 מיליארד יורו לקידום המדע והמחקר באירופה. תוכנית המסגרת השביעית (PF7) מתוכננת לתמוך בכמה תחומי מחקר הנמצאים בסדר עדיפויות גבוה. מבין קטגוריות תחומי המחקר, תחום ה-IT מקבל את הנתח הגדול ביותר של מימון – 9.1 מיליארד יורו.
ואולם החוקרים בתחום האקלים והאנרגיה יקבלו סכומי כסף קטנים בתוכנית. הפרלמנט נתן אור ירוק לתוכנית ביום חמישי שעבר לאחר הצבעה בקריאה שניה. התוכנית אמורה להיות מאומצת באופן פורמלי בידי האיחוד האירופי ב-5 בדצמבר. התוכנית אמורה לפעול משנת 2007 עד 2013.
במסיבת עיתונאים שבה הוכרז על ההחלטה, אמר ג'נז פוטוצ'ניק , Janez Potocnik,נציב המדע והמחקר בנציבות האירופית כי "זה יום גדול". "במונחים פיננסיים מדובר בשיפור גדול מעל התוכנית השישית. במונחים מציאותיים, בכל שנה המימון יהיה גדול מהמימון הנוכחי ב-40%.
PF7 תתרום למילוי הרפורמות הנדרשות ב"אסטרטגית ליסבון" שלפיה אירופה צריכה להיות תחרותית ודינמית בכלכלה מבוססת הידע".
מטרה אחרת של האסטרטגיה היתה להגדיל את הוצאות המחקר והפיתוח ולהוציא עליהם 3% מהתל"ג עד שנת 2010. ואולם משקיפים אומרים כי אירופה עומדת להחמיץ את התאריך.
פיטר קוטגרייב, מנהל קבוצה בריטית המנהלת קמפיין לקידום המדע וההנדסה כי עם 7 מיליארד יורו מדי שנה, מייצגת התוכנית שלושת רבעי האחוז מהתוצר של האיחוד האירופי, הרחק מהמטרה של ליסבון כפי שהלסינקי רחוקה מולאטה (בירת מלטה).
לדבריו, בתוך שלוש שנים האיחוד האירופי יצטרך למצוא מקור אחר ל-118 מיליארד יורו, סכום שמספיק לכל גבר, אישה וילד באיחוד לטוס הלוך וחזור מלונדון לאתונה, פעמיים.
הנציב פוטצ'ניק אמר כי "אם נשווה את עצמנו למתחרים העיקריים שלנו היום, אנחנו מפגרים מאחור. אם נשווה את עצמנו למתחרים של מחר, אנחנו גם מולם מפגרים. מה שאנחנו רואים כיום באסיה, ובמיוחד בסין מדהים.
ואולם הוא הצביע על כך שהתוכנית השביעית לא תוכל להביא את אירופה להשקעה של 3% מהתלג במו"פ. כאשר נחתם הסכם ליסבון היה ברור שהמגזר הציבורי צריך להשקיע רק כשליש מהנתון הזה, בעוד שני השלישים האחרים יצטרכו לבוא מהמגזר הפרטי.
וכאמור החלוקה בתוך התוכנית היא שההקצאה הגדולה ביותר היא למחקרים בתחום ה-ICT (9.1 מיליארד יורו) ולאחריה בריאות (6 מיליארד), תחבורה (4 מיליארד) וננוטכנולוגיה (3 מיליארד).
אנטוניה מוצ'אן, דוברת משרד המדע והמחקר של הנציבות האירופית אמרה כי הICT הוא תחום שההשקעה בו יכולה להחזיר את עצמה בגדול. זו גם טכנולוגית תשתית. פריצת דרך ב-ICT יכולה להיות בעלת השפעות מסוגים שונים על תחומים שונים ומשונים. ואולם רבים ביקרו את ההקצבה הנמוכה מדי לתחומי האנרגיה והסביבה שהם קריטיים במצבו של כדור הארץ היום.
מדענים הזהירו כי אירופה עלולה לחוות "בריחת מוחות" אם לא תשתפר בקידום כלכלת המידע ותהפוך למקום אטרקטיבי לביצוע מחקרים.
כדאי לציין שהשתתפותה של ישראל בתוכניות החמישית והשישית תרמה המון לשיפור הקשר עם מדענים באירופה, ואם קודם עיקר המחקרים המשותפים ברמה הבינלאומית של מדענים וחברות סטארט אפ מישראל היתה מול עמיתים בארה"ב, הרי בשנים האחרונות גדל חלקה של אירופה באורח דרסטי.
