מודל מדעי חדש למניעת אלימות

פרופסור לפסיכולוגיה מלואיזיאנה עמד על קיום שלושה גורמים המגבירים את האלימות באיזורי כפר. האם ניתן למנוע את האלימות בחברה?

מהו המקור לאלימות? מדוע פורצים סכסוכים אלימים ותגרות? האם ניתן ליצור חברה אידילית בה לא יהיו מלחמות? שאלות אלה מטרידות את האנושות מזה אלפי שנים, ועתה מנסה גם המדע את כוחו בפתירתן. אם נצליח לגבש תיאוריה המאחדת את כל הגורמים לאלימות, או אפילו את מרביתם, יתכן ונוכל למצוא סט חוקים שיפחית עד למינימום את האלימות בחברות מסויימות.

על מנת להגשים מטרה נעלה זו, הפרופסור לפסיכולוגיה מתיו לי מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט חקר לעומק את תופעת האלימות באיזורי הספר. מאמרו, “קהילה אזרחית בפנים הארץ: לקראת תיאוריה של מבנה כפרי חברתי ואלימות,” יתפרסם בכתב-העת החשוב קרימינולוגיה. מאמר זה יהווה עבור לי את גולת הכותרת לפרס הקריירה היוקרתי שהעניק לו המוסד הלאומי למדע ב- 2003.

“המחקר הקודם בתחום היה צר בהשקפתו ולא מצא דרך לאחד את הרעיונות השונים על האפיקים השונים של מעורבות חברתית. ניסיתי לקשור את כל אלו ביחד, בתקווה לפיתוח תיאוריה מהוקצעת היטב שתקדם את הבנת הבעיה.” אמר לי.

המחקר התרכז באיזורים כפריים מסויימים בהם קיימת רמה גבוה של פשיעה אלימה. איזורים אלו כוללים את שפך המיסיסיפי, חלקים מאפלצ'יה וקהילות מסויימות בלואיזיאנה. לי גילה שקיימים שלושה גורמים עיקריים שמשפיעים על רמת האלימות באותם איזורים.

הגורם הראשון הוא מידת היציבות של האוכלוסיה המקומית, ורמת ההשקעה הכלכלית שאנשי האיזור בקהילה. כדי שגורם זה יצטמצם ככל האפשר, הבתים באיזור צריכים להשתייך לבעליהם במקום להישכר לדיירים. גורם זה כולל גם את מספר התושבים המתכוונים להישאר באיזור גם לטווח הרחוק, ואת כוחן של הרשתות החברתיות בקהילה.

“אולי שלא במפתיע, במקומות בהם יש רמות גבוהות של שוכרי-בתים ואזרחים מתחלפים במהירות, יש סיכוי גבוה יותר לחוות פשיעה אלימה מוגברת לעומת קהילה שבה הבתים שייכים לרוב האנשים והאוכלוסיה נשארת יציבה במקומה,” אמר לי.

הגורם השני דובר בשבחם של ארגונים המערבים פעילות קהילתית חברתית. ארגונים כאלו לדוגמא הם 'הצופים', ארגון מורה-הורה, או אפילו מוסדות דתיים. ככל שאנשי הקהילה דבקים יותר בהשתתפות בפעילויות הקהילתיות, שיעור הרציחות מצד בני הנוער יורד.

הגורם השלישי והאחרון מתנה את הירידה באלימות בנוכחותו של מעמד ביניים חזק ועצמאי מבחינה כלכלית. מעמד כזה משקף בדרך-כלל קפיטליזם מקומי, או בתי-עסק בבעלות הקהילה. ההשקעה הכלכלית שאדם תורם לקהילתו מגבירה את רמת ההשקעות משאר האיזור. בעלי עסקים קטנים מגלים גם נטיה להשתתף בצורות אחרות של מעורבות קהילתית, מכיוון שבאופן כללי יש להם יותר זמן וכסף להשקיע בפעילויות שכאלה.

“בסופו של דבר, ככל שאנשים מעורבים יותר בקהילה הכפרית , וככל שיציבותה ובטיחותה עולות, יש פחות סבירות שהם יוטרדו מבעיות של אלימות,” אמר לי.

האם המחקר החדש יביא לתוצאות של ממש במאבק נגד האלימות? מכיוון שהמחקר נעשה באיזורי הספר בלבד, אין ודאות שהוא תקף גם עבור ערים שלמות. יחד עם זאת, יתכן שניתן ליישם את הלקחים ממנו לשכונות נפרדות, המדמות כפרים נבדלים. ככל שיעמיק המחקר בנושא – ובמידה שהפוליטיקאים למיניהם יחליטו ליישם את תוצאותיו – כך תגבר התקווה לחברה מתוקנת עם מינימום של אלימות.

לידיעה באתר אוניברסיטת לואיזיאנה