חברות הביוטכנולוגיה חוששות מפרסום הטיוטה הראשונה של גנום האדם

רישום פטנטים על גנים אנושיים: המרוץ יסתיים באביב

תמרה טראובמן

אמש החלו מניות חברות הביו-טכנולוגיה בבורסה של ניו יורק להתאושש, אחרי שרשמו שלשום ירידות שהגיעו עד ל-%.30 הסיבה למפולת היתה הודעתם המשותפת של נשיא ארה”ב, ביל קלינטון, וראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שקראו לחברות הפרטיות העוסקת בפענוח גנום האדם לפרסם את הנתונים הגולמיים של תוצאות מחקריהם – כלומר את רצפי הדנ”א המרכיבים את התוכנית הגנטית של בני האדם – בבסיסי מידע ציבורים, המאפשרים גישה חופשית לכל המעוניין.

אחת הסיבות למפולת היתה שההודעה פורשה כקריאת תיגר על זכויות הקניין הרוחני של סלרה – חברה פרטית העוסקת בפיענוח הגנום האנושי – ושל חברות ביו-טכנולוגיה נוספות. שני השחקנים העיקריים בפרויקט גנום האדם הם הקונסורציום הציבורי, שבו שותפים חוקרים ממרכזי מחקר אקדמיים בעולם, והחברה הפרטית האמריקאית סלרה.
לדעת גל ארליך – משפטן, דוקטור להנדסה גנטית ועורך פטנטים – “התגובה בוול סטריט היתה מוגזמת. היא נובעת מפאניקה ומפרשנות לא נכונה של הדברים שנאמרו”. קלינטון אמנם קרא לחברות הגנומיקה להעביר את הנתונים הגולמיים שלהן לבסיסי מידע ציבוריים, אבל סייג את העמדה השלילית שהביע בחודשים האחרונים ביחס לרישום פטנטים על גנים.

בהודעתו, קלינטון גם רמז על תמיכתו בקונסורציום הציבורי במו”מ בינו לסלרה. לאחר פגישות שהחלו בדצמבר, הגיעו הצדדים בשבוע שעבר למבוי סתום. סלרה טענה שאנשי הקונסורציום הציבורי לא הסכימו לספק די הגנה על המידע שהיא מפיקה מפני חברות פרטיות מתחרות. אנשי הקונסורציום, מצדם, אמרו שהם מחויבים למדיניות שלהם, שלפיה החוקרים מעבירים תוך 24 שעות את רצפי הדנ”א שפוענחו למאגר מידע ציבורי בשם “ג'ין-בנק”.

למו”מ הזה יש משמעות רבה, משום שעם התקרבות הקונסורציום הציבורי וסלרה להשלמת טיוטה ראשונה של הגנום האנושי, המרוץ לרישום פטנטים על גנים נכנס להילוך גבוה. הסיבה לבהילות היא שאחרי שהקונסורציום הציבורי יפרסם – כנראה באביב – טיוטה של רצף הדנ”א של גנום האדם, איש לא יוכל עוד לרשום עליהם פטנטים.

המרוץ המטורף הזה מעורר חלחלה בקרב השותפים בקונסורציום הציבורי, ובעיקר בקרב חבריו האירופים. הם מצביעים על הבעיות האתיות ברישום פטנט על חלק מגוף האדם. ד”ר מייקל דקסטר, מנהל קרן וולקם, קרן צדקה בריטית למחקר רפואי השותפה במימון הפרויקט הציבורי, אמר שהוא מודאג מכך שמישהו ישיג בעלות על הגנום האנושי: “הגנום שייך לאנושות”.

לפי החוק האמריקאי, אדם או חברה יכולים לרשום פטנט על רצף דנ”א אם הם הראשונים שגילו אותו, והם יכולים להוכיח שגילו לפחות מעט על פעולתו של הגן. לאחר שהם מוכיחים זאת, ומאחר שהדנ”א עשוי ממולקולות כימיות ומותר לרשום פטנטים על כימיקלים – אפשר לרשום פטנטים גם על הדנ”א עצמו. מה שנראה לאתיקאים ושותפים רבים בפרויקט הציבורי כבעיה, הוא שהיום החברות הפרטיות נחפזות לרשום פטנטים על רצפי דנ”א עוד לפני שברורה להם אופן פעולתם.

ה”לוס אנג'לס טיימס” יצא באחרונה במאמר מערכת שקרא לרפורמה בחוק הפטנטים האמריקאי, שתציב מגבלות רבות יותר על רישום פטנטים. חוק הפטנטים האמריקאי נחשב למתירני יותר מהחוקים הקיימים במדינות אחרות. מלבד העובדה שהוא מאשר פטנטים על רצפי דנ”א גם כאשר תפקידם עדיין לא לגמרי ברור, הוא גם מאפשר לרושם הפטנט לקבל פטנטים נוספים על רצפים דומים.

טענה נוספת היא שכאשר חברה פרטית רושמת פטנט על גן – למשל גן שקשור בהתפתחות סרטן – חברות אחרות צריכות לקבל ממנה אישור כדי לפתח באמצעותו תרופה משוכללת לריפוי המחלה. כך, שוק התרופות עלול להפוך לשבוי בקפריזות של חברה פרטית.

פרופ' יוסי הירשברג, מנהל המחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, אומר שאילו היה עומד בראש חברה פרטית, הוא “היה מהסס להשקיע כסף בפיתוח של גן, שידוע שכבר נרשם עליו פטנט”. אולם מצד שני, הירשברג, שבעצמו רשם כמה פטנטים על גנים חשובים של צמחים, דרך חברת “יישום” – הזרוע המסחרית של האוניברסיטה העברית – מוסיף כי הדבר לאו דווקא יוביל לפגיעה במוטיווציה של חוקרים במרכזי מחקר אקדמים להמשיך ולחקור את הגן. לדבריו, במוסדות המחקר האקדמים, המטרתה היא השגת ידע, ללא קשר לשאלה אם תוצאות המחקר יוכלו לשמש בעתיד לטכנולוגיה שיהיה אפשר להפיק ממנה כסף.

ד”ר ארליך לא רואה סכנה למחקר המדעי ברישום הפטנטים. לדבריו, כוחות השוק מכתיבים מציאות שונה. “גופים רציונליים לא עושים פטנטים בשביל לתלות אותם על הקיר, עושים אותם בשביל להרוויח כסף”, הוא אומר, “השיטה עובדת נהדר בתחומים רבים. למה שהיא לא תעבוד גם בגנים?”.

פרויקט הגנום הוא רק ההתחלה

פרויקט הגנום אמור לגלות את הסדר של כל 3 מיליארד בסיסי הדנ”א המרכיבים את גנום האדם. בסיסי הדנ”א מורכבים למעשה מארבע מולקולות כימיות, שכל אחת מהן מסומנת באחת מארבע אותיות: ,T ,A G או .C

בצירופים הרבים של ארבע האותיות האלה צפונות כל ההוראות הדרושות לייצור והפעלת גוף האדם. כך למשל, המטען הגנטי קובע היכן תיווצר העין בגוף העובר והאם צבעה יהיה חום או כחול.

קריאת רצף הדנ”א אינה מגלה דבר על התפקידים של הגנים ודרך פעולתם. לשם כך, על המדענים להמשיך במחקר, בהתבסס על הנתונים רבי הערך שהופקו בפרויקט הגנום, ולגלות אילו חלבונים מקודדים ברצפי הדנ”א, מה גורם לפעולה של גן מסיים להשתבש או מדוע גן כלשהו – למשל כזה שאחראי על יצור אינסולין – פעיל בתאי הלבלב אבל לא בתאי הגוף האחרים.

הפרויקט הציבורי החל לפני כעשור. שתי המובילות העיקריות שלו הן ארצות הברית ובריטניה. בשנת 1998 הקים ד”ר קרייג ונטר חברה בשם סלרה וחולל סערה בקהילה המדעית כאשר הכריז שבכוונתו להשתמש בשיטה שונה ולהשלים את קביעת רצף הדנ”א של גנום האדם לפני הקונסורציום הציבורי ובעלות נמוכה בהרבה.

רבים הטילו ספק שאכן כך יהיה. ואולם, בחודש ינואר סלרה טענה כי היא סיימה לקבוע את רצף הדנ”א של כ-%90 מגנום האדם. בגלל השיטה של סלרה, המפרקת את הדנ”א לחתיכות קטנות, מרצפת אותם, ואז בעזרת תוכנת מחשב מרכיבה אותן חזרה לסדר הנכון – עכשיו החברה עומדת מול מאות אלפי חלקים של מעין פאזל ענק, אותם היא צריכה להרכיב מחדש. שני המתחרים אומרים שבאביב כנראה תהיה להם טיוטה ראשונה של הגנום.

התוצר הסופי של פרויקט הגנום – מפה ורצף בסיסי הדנ”א של גנום האדם – משול לספר ענק שבו מודפסות אותיות ללא מרווחים ביניהם.
זה בלתי אפשרי לקרוא ספר שבנוי בצורה כזאת. הדרך העיקרית של סלרה להפיק כסף מהגנום, היא לקחת את הנתונים הגולמיים האלה, ולעבדם למלים, משפטים, פסקאות ופרקים. את המידע הזה היא מוכרת לחברות תרופות בסכומי עתק.
{הופיע בעיתון הארץ, 16/3/2000{

* אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ