בעבר שימשה ליטא האב של תעשיית מדעי החיים כאשר אירחה את המרכז לאנזימולוגיה בתקופת ברית המועצות. מהמרכז הזה צמחו שתי חברות, אחת מהן נרכשה על ידי טבע, ואילו המכון המקורי משמש כיום את המחלקה לביוטכנולוגיה של אוניברסיטת וילנה שעושה פלאים בתקציב אפסי. רשמי סיור
במהלך כנס Life Science Baltics סיירה קבוצה של כ-40 ישראלים – רבים מהם עובדי חברות ביוטכנולוגיה, ואחרים במרכזי הביוטכנולוגיה של וילנה. התלוויתי לקבוצה במהלך סיור שכלל ביקור במקום שמכונה באופן יבש המכון לביוטכנולוגיה באוניברסיטת וילנה, אבל למעשה זה מקום עם היסטוריה מפוארת. הוא שימש המכון לאנזימים בתקופת ברית המועצות. בסך הכל היו ארבע מכונים כאלה בכל רחבי המעצמה.
הבניין הסובייטי נראה קצת גדול על המרכז הצנוע, שמכיל שש מחלקות שבהן עוסקים במחקר בסיסי ומעט יישומי של תחומים שלא זרים לאוזן של ביוטכנולוגים ישראלים: המחלקה לאינטראקציה בין חלבונים וה-DNA, מחלקה להתאמה ביולוגית של DNA (Department of Biological DNA Modification), מחלקה להנדסה גנטית של אאוקריוטים, המחלקה לאימונולוגיה וביולוגיה של התא, המחלקה לביותרמודינמיקה ותכנון תרופות, והמחלקה לביואינפורמטיקה.
לאחר הסיור במעבדות הצנועות הללו וסיור שונה לחלוטין בעברית ברחבי האתרים היהודיים בוילנה, הגענו למקום עתיר תקציבים בכמה סדרי גודל לעומת המחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטה. מדובר למעשה באחד משני הספין אוף הגדולים שלה: חברת טבע-סיקור, המפתחת תרופות ביולוגיות לסרטן (גם בספין אוף השני -Thermo Fisher Scientific נערך סיור של קבוצת ישראלים דומה, אך לא נכחתי בה, כי היא היתה במקביל א.ב.)
גדריוס ז’ונדה, מנהל מפעל טבע-סיקור בווילנה אירח אותנו שם. בתחילת דבריו תיאר ז’ונדה את פעילותה של חברת סיקור ביוטק בשלושה תחומים: יצור תרופות ביולוגיות, מחקר ופיתוח בתחום התרופות הביולוגיות, וכן שיווק במדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה).
המפעל נוסד בשנת 1984, כלומר עדיין בתקופת ברית המועצות כחטיבת הביופארמה במכון לאנזימולוגיה יישומית שהוזכר לעיל. בשנת 1995, ארבע שנים לאחר קבלת עצמאות ליטא המכון עבר הפרטה והוקמה חברת JSC Biofa. בשנת 1999 נרכשה ביופה בידי חברת ביוטכנה והוקם מתקן ייצור ביופארמה. בשנת 2001 רכשה סיקור את ביוטכנה והחברה הסבה את שמה לסיקור ביוטק. בשנת 2004 רכשה חברת טבע את סיקור ועמה גם את סיקור ביוטק. בשנים האחרונות עובר המפעל התרחבות והושקעו בו עשרות מיליוני דולרים.
בשנת 1994 רשמה החברה ב-IFN את חלבון a-2b הרקומביננטי האנושי. בשנת 2008 נרשם הורמון הצמיחה האנושי הרקומביננטי בליטא, ב-2012, נרשם ה- filgrastim האנושי הרקובמיננטי באיחוד האירופי ובאותה שנה הוא גם נרשם בארה”ב (FDA).
המפעל מעסיק 220 עובדים בחברה כולה, מתוכם 155 עובדים בפעילויות ביוטכנולוגיות. 80% מהעובדים הם בוגרי אוניברסיטאות בתחום הביו-הנדסה, ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה, ביולוגיה ותחומים קרובים. כוח האדם המעורב בייצור, בקרת איכות ומו”פ בעלי נסיון של למעלה מ-10 שנים במו”פ ובייצור ביופארמה.
במרכז המו”פ ישנה מחלקה לפיתוח פורמולציות DP, פיתוח F&F, ופיתוח אנליטי. מרכז המו”פ כולל גם מפעל לייצור פיילוטים, יחידה להגדלת הייצור ומערכת מודרנית לייצור חלבונים רקומביננטיים
המפעל מאושר על ידי גורמים בינלאומיים ומקומיים (האיחוד האירופי, ארה”ב, ישראל, רוסיה, אוסטרליה, אוקראינה, ברזיל מקסיקו ועוד).
התרופות המיוצרות במפעל הן: Tevagrastim המיועד למניעה ולטיפול במגוון צורות של נויטרופניה הנגרמת בידי כימותרפיה או השתלת מח עצם; אינטרפרון אנושי רקומביננטי המיועד לצהבת B חריפה, ולצהבת C כרונית.
לאחר ההסברים הללו, ירדנו בחליפות הגנה מפני אבק למעבדות בהם מופקים החלבונים הללו.
כתבות קודמות מכנס Life Science Baltics
כלת פרס נובל, פרופ’ עדה יונת מבקרת את חברות התרופות שלא משקיעות במלחמה באנטיביוטיקה
זאב זליג, ממארגני הכנס על יצוא ההצלחה הישראלית בתחום הביוטכנולוגיה למדינות בעלות מאפיינים דומים
המאה ה-21 היא המאה של הביוטכנולוגיה
פרופ’ מישל רבל על שימוש בתאי גזע להשתלת איי לבלב בחולי סוכרת
