סיקור מקיף

ליקוי חמה חלקי יראה מישראל ב 15 לינואר 2010

הליקוי בארץ הוא זנבו של ליקוי טבעתי שיעבור מעל אפריקה, האוקיאנוס ההודי ואסיה

ליקוי חמה טבעתי בשנת 2005. צילום: סוכנות החלל האירופית
ליקוי חמה טבעתי בשנת 2005. צילום: סוכנות החלל האירופית
ליקוי חמה היא התופעה המתרחשת עבור צופה שעבורו דיסקת הירח מסתירה חלק או את כל דיסקת השמש. תופעה זו הינה נדירה וזאת מאחר והירח איננו מקיף את כדור הארץ בדיוק באותו המישור שבו כדור הארץ מקיף את השמש. הפעם לא מדובר בליקוי חמה מלא אלא טבעתי.

מהמועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב נמסר כי ביום שישי הקרוב, ה-15 לינואר 2010 יראה מישראל ליקוי חמה חלקי – הליקוי יראה בשעות הבוקר המוקדמות ויחל כדקה אחת לאחר זריחת השמש. כשעה מאוחר יותר, בעת שיא הליקוי כ 11% עד 16% (תלוי במיקום בישראל) משטח השמש יוסתר ע”י הירח. ניתן לצפות בליקוי באמצעות ציוד מתאים או הקרנת דמות השמש (ראו מאמר בנושא: תצפית בשמש). ליקוי החמה החלקי הבא יראה מישראל ב 4 בינואר 2011.

אזהרה – אין להתבונן בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (ראו: כללי בטיחות בתצפית שמש), תצפית שמש ללא אמצעי הגנה מתאימים יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעין ואף להתעוורות.
למעשה מה שנראה בישראל יהיה מרכיב מזערי בהצגה גדולה יותר: ליקוי חמה טבעתי, הארוך ביותר באלף השנים הבאות. ליקוי חמה טבעתי מתרחש כאשר השמש יחסית קרובה (ואכן בדצמבר כדור הארץ קרוב ביותר לשמש) והירח במקרה יימצא יומיים לאחר נקודת האפוגיאה שלו – הנקודה הרחוקה ביותר במסלולו. לפיכך יוכלו תושבי האיים המלדיביים והמקרים שם, המצוידים בזכוכיות מפויחות לצפות בטבעת במשך למעלה מעשר דקות.

הליקוי המעגלי ייראה ממסלול ברוחב 300 קילומטרים שישתרע ממרכז אפריקה, האוקיאנוס ההודי ומרכז אסיה. ליקוי חלקי יוכל להיראות בנתיב נרחב יותר הכולל את מזרח אירופה, מרבית אפריקה, אסיה ואינדונזיה.

הליקוי הטבעתי יחל ברפובליקה המרכז אפריקנית בשעה 05:14 שעון גריניץ'. מכיוון שהירח יגיע לאפוגיאה יומיים מאוחר יותר, המרחק הגדול מכדור הארץ יוצר מסלו רחב במיוחד של מעגליות. הצל יחלוף במהיורת דרך אוגנדה, קניה ודרום סומליה בעוד במרכז הקו יגדל משך זמן הליקוי הטבעתי מ-7 ל-9 דקות.

בשעתיים הקרובות תחצה השמש הלוקה את האוקיאנוס ההודי ותפנה מכיוון מזרח-דרום מזרח לעבר צפון מזרח. השלב של הליקוי הארוך ביותר יגיע בשעה 07:06 כאשר עוצמת הליקוי תגיע ל-91.9%. בשלב זה, יגיע משך הליקוי הטבעתי ל-11 דקות ושמונה שניות, וקוטר המסלול יהיה 333 ק”מ. השמש תהיה בגובה של 66 מעלות מעל האופק השטוח שיוצר הים הפתוח. אורך כזה לא יחזור על עצמו למעלה מאלף שנה (23 בדצמבר 3043).

מרכז המסלול ימשיך צפון מזרחה ויגיע למלדיבים ב-07:26. ביר הבירה מייל יימשך הליקוי הטבעתי 10 דקות ו-45 שניות.
המסלול יעבור בין הקצה הדרומי של הודו וצפון סרי לנקה. במרבית האיזורים הללו ניתן יהיה לצפות בטבעת במשך 10 דקות ו-15 שניות. הצל ימשיך למפרץ בנגל, בורמה שם יילך אורך הליקוי ויתמעט[ וגם השמש תרד לגובה של 34 מעלות. בשעה 08:41 יגיע הליקוי הטבעתי לסין, יחצה את הרי ההימלאיה ואת הפרובינציות יונאן וסצ'ואן. צל הירח יעזוב את פני השטח של כדור הארץ בשעה 08:59 מעל חצי האי שנדונג.

במהלך 3 שעות ו-45 דקות יעשה הצל מסלו של כ-12,900 קילומטרים ויכסה כ-0.87% מפני הטשח של כדור הארץ.

לידיעה באתר נאס”א

18 תגובות

  1. ותרו כבר איש לרעהו וחדלו להשתלח זה בזה (הכי “ציידי המטאורים” של ז’ול ורן אתם ?!).
    בנוגע לקשר שבין רעידות אדמה לליקויי מאורות בכלל ובקשר לרעיד(ו)ת האדמה בהאיטי (כמו גם באירן, בשבת, וביוון, ביום א/ב), שמעתי ברדיו את הרב מרדכי גנוט (עוד ביום שלישי, לפני הליקוי ולפני רעד(ו)ת האדמה) מצטט מלוחו “דבר בעתו” בשם קדמונים “כשתלקה החמה בשבט, יהיה בלבול גדול (אנדרלמוסיה, אי-סדר) בכל העולם”, והוא אף קישר זאת לליקוי החמה המלא בתורכיה בערב ראש חודש אלול תשנ”ט (99′) ורעידת האדמה הקטלנית בה לאחריה, בנמקו כי ידוע שכחות הכבידה המשותפים של המאורות משפיעים על הגאות והשפל ותזוזות לוחות קרומי כדור-הארץ וכו’.
    אוי, זה עתה נודעתי מרעידת אדמה נוספת בהאיטי… מה “הולך” שם ???

  2. אני אקרא לך טמבל כי מדברים פה על ליקוים חלקיים למי אכפת מה תראה עוד 300 שנה? למה אתה מערבב שני דברים? אגב ידעת שיש סיני אחד שחי 256 שנה ? אולי אתה גם כזה?

  3. כתוב למעלה : ‘ליקוי החמה החלקי הבא יראה מישראל ב 4 בינואר 2011’.
    טמבל

  4. למי ששאל:
    הליקוי המלא הקרוב בישראל יראה ב-8 באוגוסט 2241, בשעות הבוקר.

    (לא מצאתי לזה אזכור בשום מקום גם לא באתר, פשוט הרצתי תוכנת מחשב).

    תרשמו ביומן…

  5. ל Omriwin, ההבדלים שאתה מציג באחוזי הליקוי נובעים מההבדלים בין הדברים הנמדדים.
    כאשר מדובר על 22%, הכוונה היא לחלק של קוטר השמש שיכוסה בעוד שכאשר מדובר על 13% הכוונה היא לחלק של שטח פני השמש שיכוסה (האחוזים המדוברים הם ממוצעים. בדרום הארץ המספרים מעט יותר גבוהים לעומת צפון הארץ).

  6. ממה שהבנתי, ליקוי החמה בישראל יהיה בערך בשעה 6:40 בבוקר, ושיאו יגיע ב7:40 בערך, תלוי באיזו עיר אתם גרים.

  7. לא מוצא כרגע, בטוח שהנתון מוזכר בידיעה באתר. אם אני זוכר נכון זה יקרה בשנת 2183. אני מניח שעד אז יהיו מיליון ערכים בויקיפדיה העברית.

  8. מישהו יודע מתי נראה בישראל ליקוי חמה מלא, אם בכלל?
    זה ממש מתסכל לקבל אחוזים בודדים כל פעם…

  9. אז באיזו שעה מתחיל הליקוי חמה וכמה יימשך?
    או באיזו שעה זורחת השמש?

  10. ליקוי חלקי זה נחמד, אבל אפילו ב 99% ליקוי יש מספיק אור שלא מאפשר להסתכל ישירות על השמש לכן אין הבדל גדול בין 10% ל-30%. אגב גם אלו שיהיו במרכז הליקוי שיראו את הירח חולף על פני השמש במשך 11 דקות, יידרשו לציוד צפיה.
    בכל אופן תודה על המידע.

  11. זה לכבוד השקת הערך המאה אלף בויקיפדיה (15.01.10|09.00|אונ’ ת”א)

    כשנגיע למיליון – יהיה ליקוי מלא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.