העתידן פרימן דייסון מציע לחפש פרחים על הירח הקפוא אירופה, שיש הסבורים שבמעמקיו שוכן אוקיאנוס של מים זורמים, כדוגמת פרחים הגדלים באיזורים ארקטיים בכדור הארץ
פנספרמיה היא הנחה לפיה החיים על כדור הארץ אינם רומן חד פעמי. יתכן שהזרעים של החיים התפשטו ברחבי מערכת השמש ומעבר לה דרך גושי סלע או שביטים, שכאשר הם פגעו בכוכבי לכת גדולים יותר הם העבירו כמויות של חיידקים לעולם האחר. בקיצור, אנחנו עשויים להיות צאצאים של מערכת אקולוגית של חיידקים החוצה את היקום הבינפלנטרי.
עם זאת, נשארה השערת פנספרמיה בממלכת הספקולציה משום שטרם מצאנו דוגמאות לחיים מחוץ לכדור הארץ, שלא לדבר על גילוי היכולת של חיידקים לנדוד באופן חופשי בריק של החלל. ואולם העובדה שלא מצאנו לא גורעת מהאפשרות של פנספרמיה כמנגנון להפצת החיים להשאר בגדר אפשרות לגיטימית.
כעת, הפיסיקאי המפורסם והעתידן פרימן דייסון בא עם רעיון ומציע מה אנו נדרשים לחפש כדי שנאשש את השערת פנספרמיה. דייסון מאמין שחיפוש יצורים תבוניים הוא פגום, וכדאי יותר טוב לחפש יצורים חיים הניתנים לאיתור – ומה יותר ניתן לאיתור מאשר… פרחים. הפרחים יכולים להתפשט עד קצה מערכת השמש – אולי אף למקומות כמו חגורת קויפר ואולי אף ענן אורט.
“אסטרטגיית חיפוש חיים ביקום צריכה להתבסס על מה שניתן לגילוי, לא על מה שסביר שיש, אמר דייסון בשבת שעברה בוועידה בקיימברידג 'מסצ' וסטס.
“יש לנו נטייה בקרב התיאורטיקנים בתחום זה לנחש מה סביר שיהיה. למעשה הניחושים שלנו צפויים להיות לא טובים”, אמר Dyson. “אנחנו אף פעם לא היה לנו הרבה דמיון כמו שיש בטבע”.
אנחנו רק צריכים ללמוד על הטבע בכדור הארץ. אלו החיים היחידים שאנחנו מכירים. יש להגדיר כללים מסוימים אודות החיים על כדור הארץ (כלומר החיים קיימים כאן כי הם התפתחו כך שיתאימו לטמפרטורות, ללחץ האטמוספירי ולזמינות מזון), יש אפשרות לקיומן של צורות החיים קיצוניות על כוכבי הלכת האחרים, אבל עד שנמצא צורות חיים אלה, איננו יודעים מהם החוקים שהחיים חיים לפיהם. לכן על המדענים לחפש באורח הגיוני אחר צורות חיים אפשריות.
עם זאת, מציין דייסון שאנחנו צריכים לחפש צורות החיים הניתנות לגילוי. דוגמה אחת כזו היא הפרח. הפרק הארקטי (בתמונה) הוא פרח המפורסם בצורתו הפראבולית. צורה זו ממקסמת אתהאור הנשקף מחלקו הפנימי של עלה הכותרת כך שחלקו הפנימי של הצמח יכול לנצל את אנרגית השמש. באיזור הארקטי האור הוא נדיר ולכן הפרח חייב להתאים עצמו לשימוש מלא של כל אור השמש שהוא יכול לקבל. ממרחק, קולטי השמש הקטנים הללו משקפים אור רב, והם יכולים להוות סמן טוב לכך שהצמח חי ומשגשג.
כעת אם נחשבו על הירח הצדקי הקפוא אירופה, סבורים כיום כי הוא מכיל אוקיאנוס של מים נוזלים מתחת לקרום הקרח, והאסטרוביולוגים להוטים מאוד לשגר משימה כדי לבחון את בית הגידול הפוטנציאלי הזה. לרוע המזל יהיה קשה מאוד לצוללת ננסית רובוטית לחפור למעמקי הים התת קרקעי מכיוון שעוביה של שכבת הקרח עלול להגיע ל-100 קילומטרים.
לפיכך מציע דייסון לשלוח מקפת לאירופה ולא להנחית חללית, ולחפש מן החלל יצורים חיים הניתנים לאיתור כמו הפרחים שבאיזורים הקפואים של כדור הארץ.. אחרי הכל, סוגים רבים של צמחים לגדול במקומות קרים במיוחד על כדור הארץ, אולי צמחים קיצוניים עשויים לשגשג גם על פני השטח של אירופה?
“אנו יכולים לדמיין פרחים הניזונים מלמטה, ויכולים להתפתח ולהיות עצמאיים” אומר דייסון.
הוא מציין כי ברגע שצמחים אלה מתבססים על גוף קרח כגון אירופה, קיימת אפשרות כי הזרעים של צמחים אלה יכולים להיות מופצים בכל רחבי מערכת השמש. אם נתעלם מהעובדה ש”החיים כפי שאנו מכירים אותם”, דורשים כמות מסוימת של אנרגית שמש כדי לשרוד (במרחק מסלולי שאינו קרוב מדי או רחוק מדי מן השמש, איזור הידוע כאיזור החיים), צמחים המסוגליםלשרוד גם בטמפרטורות קרות עשוים להתאים לחיים באיזורים מרוחקים כמו חגורת קויפר (ליד מסלול פלוטו) או מעבר לו.
עדיין, המחשבה על כך שפרגים ארקטיים גדלים באירופה היא רעיון מעניין. אם הרעיון של פנספרמיה יתגלה כאפשרי, אזי יתכן שהפרגים הארקטיים של אירופה הם קרובים רחוקים של עמיתיהן הארצנים.
27 תגובות
אז נקודה בעצם צודק!!
כדאי להתחי בחיפוש דובי קוטב ולא פרחים!!
🙂
רענן (רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך),
אני יודע על ההיברנציה, במיוחד של החיה שנקראת "דב מים" (בשמה הלועזי: טארדיג). אני התיחסתי לכך – זו אותה חיה שאמרתי שמסוגלת לחיות למשך זמן מסוים בחלל, אבל לא לנצח!
ישנה כתבה, אני מאמין באתר, שמספרת על כך. ההיברנציה מאיטה את פעולותיו ומגינה במידה מסוימת מפני סביבת החלל, אך לא לנצח במיוחד בסביבת הקרינה שקיימת בחלל.
דב המים נחשבת החיה היחידה בכדוה"א שמסוגלת לשרוד לפרק זמן ממושך בחלל – והוא כ-10 ימים.
מתוך ויקיפדיה:
"hey can withstand the extremely low pressure of a vacuum and also very high pressures, more than 1200 times atmospheric pressure. It has recently been demonstrated that tardigrades can survive the vacuum of open space and solar radiation combined for at least 10 days"
http://en.wikipedia.org/wiki/Tardigrade
ומתוך מאמר:
http://www.newscientist.com/article/dn14690
כלומר, אכן – נמצאו בעלי חיים בעלי שרידות מסוימת שנותן סיכוי לתאורית הפאנספרמיה. אבל בטוח לא מוכיחות אותה מעל כל ספק – אפילו לא מוכיחות אותה חלקית, רק אומרות שזו תאוריה אפשרית אבל לא נמצאו הוכחות עדיין שזה יתכן באמת.
רענן, האם תוכל להפנות אותנו אל מקורות המידע שעליהם אתה מבסס את עמודתיך? האם הן מגובות במאמר/מחקר כלשהו?
תומר???שחצנות?שמור על עצמך אם אורך וזיווך כה חשובים לך.
תומר:
גם אני אינני מתפעל מרעיונותיו אבל בוא ניתן קצת כבוד להישגים הבלתי מעורערים שלו:
http://en.wikipedia.org/wiki/Freeman_Dyson
מעניין… זה לא אותו דייסון שהציע לחפש כדורי דייסון מסביב לשמשות כדי למצוא ציוויליזציות וסימני חיים?
הבנאדם פשוט בדיחה מהלכת…
רענן:
אולי כן ואולי לא.
עוד לא ידוע לי על ניסוי שנמשך נצח.
בכל מקרה עדיין מדובר רק על פוטנציאל ולא על מציאות.
נראה לי שבסופו של דבר זו אכן *תהיה* מציאות כאשר אנחנו – במכוון או שלא במכוון – נדביק איזה כוכב שכן בחיידקים שנביא מכדור הארץ.
למצב ההיברנציה אין פגות תוקף הוא נמשך לנצח או עד שיש תנאים שמאפשרים התעוררות
רענן:
המכסימום שאתה יכול להסיק מן העובדות הידועות לך (וגם זה תוך התפשרות רבה) הוא שפנספרמיה היא אפשרית.
את המסקנה שהיא קיימת לא ניתן להסיק ללא גילוי חיים מחוץ לכדור הארץ.
אורן:
חיידקים יכולים להיכנס למצב של היברנציה, שזה מצב של מעיין תרדמת עמוקה, ובמצב זה ניתן אף לראות בהם כסוג של דומם, והם מתעוררים לחיים כאשר התנאים לכך מתאימים, הם יכולים לשרוד קרינה מכל הסוגים בעוצמות אדירות, טמפרטורה של חום וקור קיצוני, זעזוע מכני בעוצמות אדירות ועדיין להישאר בחיים. מבחינתי זה מספיק כדי להסיק שפנספרמיה זה דבר שקיים, אם כי זה לא אומר בהכרח שגם אנחנו נוצרנו כך.
רענן,
האבולוציה כתאוריה מדעית מסתמכת על אינספור עדויות. וכמו שציינו מקודם – אין עדות אחת לפנספרמיה היות שלא נמצאו חים מחוץ לכדוה"א. לא שאם היו מוצאים זה היה מחייב את נכונותה של פנספרמיה, אבל לפחות מגדיל את אמינותה. הצליחו בתנאי מעבדה לראות כי ישנם בכודה"א יצורים מאוד עמידים, אבל לא נמצא כזה שיכול לשרוד מסע של שנים למשל. זוהי העדות היחידה אבל שתומכת בתאוריה – שישנם חיים בעלי יכולת הישרדות גבוה, ומכאן ניתן להניח שאולי יש כאלו שיכולים לשרוד בתנאים קשים יותר. אבל שוב, זוהי העדות היחידה והיא בהחלט לא ברת השוואה לעדויות שתומכות באבולוציה.
רענן:
זה גם לא אומר שהם התפתחו במקום אחר.
כל עוד אין עדות לחיים במקום שאיננו כדור הארץ – אין עדות לפאנספרמיה.
הודאות הזו היא ידע א-פראיורי, מאחר וחיידקים פרימיטיביים מסויימים הם כמעט ובלי ניתנים להשמדה, וזה מאושש בהרבה ניסויים שנס"א עשתה, כדי לראות באיזה תנאי קיצון חיידקים יכולים לשרוד, אזי הסבירות שלהם לשמש כ"זרעי החיים" היא מאוד גבוה, כמובן שזה שיש חיידקים שזורעים חיים על הפלנטות עדיין לא אומר שהחיים על כדור הארץ לא התפתחו באופן בלתי תלוי מאותם חיידקים .
רענן:
אינני יודע מניין ה"וודאות" שאתה מדבר עליה ואישושים בוודאי שאין שהרי טרם נמצאו חיים בשום מקום מחוץ לכדור הארץ.
פנספרמיה היא ספקולציה באותה מידה שהאבולוציה היא ספקולציה, כלומר פנספרמיה היא וודאית ברמה של 99.99999999% ויש לכך הרבה מאוד אישושים
כתבתי עכשיו תגובה שלא עלתה לאתר כיבלתי אחריה את ההודעה הנ"ל
http://www.flickr.com/photos/39079142@N02/3595034914/sizes/o/
ואחר כך כשחזרתי אחורה התגובה נעלמה, אחרי שכתבתי אותה והשקעתי בכתיבתה היא פשות נעלמה.
לי,
זה לא משנה באיזה כוכב לכת הוא מקור החיים. כדי שיופיעו צמחי זרעים, צריך גם לטעון שהמטאוריט הנ"ל פגע בכדו"א לאחר שהתפתחו בו צמחי זרעים, גם שעל הגושים שניתזו מהפגיעה היו זרעים, גם שהזרעים שרדו מסע בחלל, גם שהם פגעו לבסוף באירופה וגם שהם שרדו שם, חרף התנאים שהיו לא רק קשים אלא שונים בתכלית מהתנאים אליהם הם התפתחו אבולוציונית.
זה אפילו פחות סביר מהתיאוריה על אבולוציה מתכנסת באירופה ובכדו"א.
אור, מקור החיים יכול להיות גם כדה"א, זה לא משנה, אסטרואיד זה או אחר שפגע בנו היה עשוי להעיף מפה גושים, או אפילו להמשיך בדרכו עם בקטריותזרעיםמה שלא יהיה ואח"כ להעביר חלק מזה לכל מיני מקומות.
אם במקרה החומר האורגני הגיע בשלמותו לפני פלנטה כלשהיא, הוא עשוי להסתגל שם.
בכל מקרה, שאפו לדייסון על כל הרעיונות המקוריים שלו. עוד כמה כאלה לא היו מזיקים.
גם אם נקבל את ההנחה שמקור החיים בכדו"א מהחלל החיצון (וטרם נחשפתי לראיות לכך), עלינו להניח שהם הגיעו בשלב שבו התפתחו צמחים, או לחילופין שאיזושהי אבולוציה מתכנסת הביאה ליצירת "פרחים" באירופה (כלומר, אורגניזמים דמויי פרחים/צמחים). היות ואבולוציה איננה הוקוס פוקוס ואיננה מתוכננת, מה הסיכוי שאכן כך קרה, בהתחשב בתנאי הסביבה הכה שונים ששררו באירופה ובכדו"א? מהו המנגנון האקולוגי-אבולוציוני המוצע שאמור להסביר התפתחות אורגניזמים דמוי צמחים בכדו"א?
בקיצור, הטענה נראית לי לא מבוססת.
א.בן-נר:
כנראה שהוא מדבר על צמחים.
צמחים מסוימים יכולים לחיות ולהתפתח גם ללא חרקים ועובדה היא שהיו בעולם צמחים לפני שהיו בו חרקים.
אנחנו אף פעם לא היה לנו הרבה דמיון כמו שיש בדייסון
ההנחה (המופרכת לדעתי) המובנית בבסיסו של רעיון הפנספרמיה היא כי ה"פרח" הינה צורת חיים עצמאית, המתקיימת בפני עצמה. ברם-אולם, דומני כי כל הפרחים אינם אלא מערכת רביה של צמחים וכן, כל הפרחים (דהיינו הצמחים) מקיימים מערכת סימביוטית עם חרקים המבצעים את העברת האבקה (הזרע הצמחי) אל השחלה (הביצית הצמחית). זאת על אף כי ניתן לתאר גם פרחים, המבצעים האבקה עצמית,ללא העברת האבקה מפרח לפרח ע"י חרק. ואולם, שיטה זו לבדה, אינה יכולה לקיים עירבול גנטי פנים-מיני, הדרוש לקיומו של המין. למעשה לפי הפרשנות הבוטאנית הסטנדרטית, תפקיד הפרח הוא למשוך או לסמן לחרק את מיקומו וקיומו.
בקיצור, בשביל "פרח" צריכים להתקיים לפחות גם "צמח" ו"חרק" אך, למעשה כנראה שצריך הרבה יותר. צריך אוכלוסיה גדולה ומגוונת של מינים, המהווים מצע מזון, האחד של השני.
אנונימי
הכוונה היא לנדוד בתוך גושי סלע שהתנתקו מהפלנטה.
לא כל סוג מסוגל אבל יש כאלה שכן יכולים.
מדענים ערכו סימולציות וראו שזה אפשרי (אני יכול לומר בוודאות על בין מאדים לכדור הארץ).
משתמש אנונימי,
"עם זאת, נשארה השערת פנספרמיה בממלכת הספקולציה משום שטרם מצאנו דוגמאות לחיים מחוץ לכדור הארץ, שלא לדבר על גילוי היכולת של חיידקים לנדוד באופן חופשי בריק של החלל."
תקרא את כל המשפט שוב ואז תבין – הוא אומר מציאת חיים בכוכבי לכת אחרים עדיין לא נמצאו, ויותר מזה – עדיין לא נמצאו חיידקים שיכולים לנדוד באופן חופשי בחלל (אם כי ישנם כאלו שיכולים להחשף לזמנים ארוכים).
"שלא לדבר על גילוי היכולת של חיידקים לנדוד באופן חופשי בריק של החלל"
אם אני לא טועה קראתי פעם שבתחנת החלל חושפים את הצואה לריק של החלל כדי להרוג את החיידקים ולמנוע התפשטות מחלות בתחנה וזהל לא ממש מסתדר עם מה שכתוב פה.
נקודה,
🙂
פרחים יהיה קשה לגלות.
הייתי מתחיל מחיפוש דובי קוטב.