סיקור מקיף

מוטציה משכחת כאב

מחקרים על תסמונת נדירה מאירים את מנגנון הכאב

דמיינו לכם שלא הייתם מסוגלים לחוש כל כאב. לגבי מספר קטן של אנשים, זו המציאות- וחוקרים רפואיים זיהו כעת את המוטציה אשר מסירה את היכולת לחוש כאב.
צוות של חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' גילה לאחר מחקר שלוש משפחות קרובות הסובלות מהפרעה גנטית נדירה בצפון פקיסטן.  אחד מחברי המשפחה, ילד בן 10 עבד כלולין רחוב, והחדיר סכינים דרך זרועותיו. במחקר שפורסם בכתב העת נייצ'ר כותבים החוקרים כי הממצא עשוי להוביל לפיתוח תרופות יעילות יותר לשיכוך כאבים.

 המחקר החל כאשר רופאים בצפון פקיסטן בדקו קבוצת משפחות קשורות זו לזו, אשר בתוכן מספר פרטים לא הושפעו כלל ע"י כאב. החוקרים החלו לחקור תחילה חבר אחד בשבט זה, נער מקומי מפורסם, אשר הציג בתיאטרון רחוב מופע שכלל הליכה על גחלים לוחשות ודקירת זרועותיו בסכינים.
למרות שהדבר נשמע כמו להטוט מוצלח, מצב כזה, של חוסר תחושת כאב הוא הרה אסון, שכן הסובלים מתסמונת זו אינם לומדים את מגבלות גופם. הנער המדובר הרג את עצמו ביום הולדתו ה-14 לאחר שקפץ מגג בית כחלק מההופעה. החוקרים חקרו שישה מקרובי משפחתו של הנער, בגילאים שבין 4 ל-14 שנים. כולם סבלו מחתכים רבים וחבורות, ומפציעות שפתיים ולשון שנגרמו ע"י כך שנשכו את עצמם; לחלקם היו גם שברים בעצמות בלא ששמו לב לכך.
תופעות אלו ממחישות את חשיבות הכאב לבריאות ולשרידה, מציין ג'פרי וודס ממכון קיימבריג' למחקר רפואי בבריטניה, אשר הוביל את המחקר. "הכאב נמצא שם מסיבה טובה מאד- הוא עוצר אותנו מלגרום לעצמנו נזק נוסף" הוא אומר. לדוגמה, הכאב מזרוע שבורה או מקרסול נקוע מעודד אותנו לשמור במנוחה את אותו איבר פגוע עד להחלמתו.
לילדים במחקר זה לא היו שסתומי ביטחון כאלה, וזה מה שגרם להם להיות חסרי זהירות וחסרי חן. "ילדה אחת הופלה במגרש המשחקים מספר רב מאד של פעמים, וכלל לא היה אכפת לה" אומר וודס.
החוקרים השוו דגימות דנ"א מששת הילדים ומצאו שלכולם היתה מוטציה משותפת בגן הקרוי SCN9A, אשר עובר ביטוי חזק בתאי עצבים. הם דיווחו על ממצאיהם בכתב העת Nature.
הגן SCN9A מקודד לתעלת נתרן- אחד מהמבנים התאיים המאפשר למטען חשמלי לנוע לתוך תאי עצב, ובכך להפעיל סיגנל (אות), מסבירים החוקרים. ללא סוג מסוים זה של תעלת נתרן, המוח אינו מקבל אות לכך שהגוף פגש גירוי-גורם-כאב.
התגלית עונה על השאלה האם הנבדקים הפקיסטנים באמת אינם מסוגלים לחוש בכאב או פשוט אדישים לו. כאשר הנבדק הראשון נטול הכאב נבדק בתחילת המאה העשרים, כמה רופאים חשבו שייתכן ומצבו מערב חוסר תפקוד במוח, ולא פגיעה כל שהיא במערכת העצבים.
נראה כי הנבדקים הפקיסטנים הבינו את הרעיון של כאב ואף אספו ידע על מצבים בהם אנשים אחרים חוו אותו. כאשר צפו בהם במהלך משחק כדורגל כמה מהילדים הבוגרים יותר שבמחקר אף הגיבו כאילו הם חשים כאב "לעיתים קרובות אם אינך מתנהג כאילו אתה חש כאב, אנשים מתייחסים אליך כאילו שאתר מוזר" מסביר וודס.

מוטציות אחרות בגן SCN9A מעורבות גם בקצה השני של ספקטרום הכאב, מראה מחקר אחר. מוטציות שמעוררות, במקום משכחות כאב. כנראה שהמנגנון הוא שמוטציות אלא במקום לעכב מעודדות הפעלה של החלבון המקודד ע"י הגן SCN9A. תסמונת זו קרויה paroxysmal extreme pain disorder וכנראה ששורשיה נעוצים במוטציות אחרות באותו גן, SCN9A, מדווחים חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון בכתב העת Neuron.
נראה אם כן שהגן SCN9A פועל כ"מפסק עיקרי" במנגנון הכאב, אומר וודס. "מדהים איך פספסנו מנגנון זה זמן רב כל כך ואז נפגשנו בשתי התסמונות הסותרות" (חסר כאב וכאב-יתר) אשר מקורן באותו גן.
ממצאים אלו עשויים להציע דרכים חדשות לטיפול בכאב חמור. שיטות קיימות כיום, כמו הרדמה מקומית, אינן מעשיות, וצריכה קבועה של משכחי כאבים נרקוטיים עלולה להוביל להתמכרות. טיפול ישיר בגן SCN9A, אולי דרך ריפוי גנטי, יוכל לסייע לסובלים מכאב קיצוני וקבוע מפציעות,  דלקת פרקים, פגיעה בעמוד השדרה או סרטן.
אולם, כפי שניתן היה לראות מהנבדקים הפקיסטנים, הממצא החדש אינו יעיל בטיפול במצב האנושי התהומי של כאב רגשי. גם הנבדקים הפקיסטנים חסרי הכאב מסמיקים ובוכים וכאשר הם לוקים בשפעת הם אינם מרגישים טוב, אומר וודס. והם נפגעים מדחייה ומכל התנהגות פוגעת אחרת בדיוק כמו כל אחד אחר…

 

לידיעה בנושא בנייצ'ר, לידיעה בנושא בבי.בי.סי

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן