סיקור מקיף

ביום חמישי זה קורה – שיגור נסיוני ובלתי מאויש ראשון של חללית אוריון – המחליפה של המעבורת

האוריון תהיה צמודה לשלב השני של המשגר עד לגובה של 5,760 קילומטרים, פי 15 מהגובה בו מקיפה תחנת החלל הבינלאומית את כדור הארץ, ורחוק יותר מאשר כל חללית מאויישת ב-40 השנים האחרונות. היא תקיף את כדור הארץ פעמיים ותנחת

 חללית אוריון על ראשו של משגר דלתא 4 כבד בכן השיגור 37 בבסיס חיל האוויר בכף קנוורל לקראת שיגורה ב-4 בדצמבר 2014.. צילום: : NASA/Kim Shiflet
חללית אוריון על ראשו של משגר דלתא 4 כבד בכן השיגור 37 בבסיס חיל האוויר בכף קנוורל לקראת שיגורה ב-4 בדצמבר 2014.. צילום: : NASA/Kim Shiflet

כאשר נותרו שלושה ימים לשיגור, נותר רק לעקוב אחר השיגור של החללית אוריון של נאס"א ב-4 בדצמבר 2014, המהווה את הצעד הראשון בדרך הארוכה לקראת שיגור בני אדם למאדים בשנות ה-2030. אוריון היא הדור הבא של חלליות המתוכננות להסיע בני אדם, והיא צפויה להטיס אסטרונאוטים אמריקנים מעבר למסלול כדור הארץ אל החלל העמוק, מעבר לירח אל האסטרואידים, מאדים ויעדים אחרים במערכת השמש.

אוריון תשוגר על גבי טיל דלתא 4 כבד . Delta IV Heavy rocket של חברת שירותי שיגור מאוחדים (a United Launch Alliance) מכן השיגור 37 בבסיס חיל האוויר בכף קנוורל. הפעם הטיסה תהיה בלתי מאוישת שכינויה EFT-1.
טכנאים ומהנדסים התקינו את הסוללות של אוריון וערכו בדיקות של כל החיבורים החשמליים בין מודול הצוות, מודול השירות והשלב השני של המשגר כשהם עובדים בתוך מגדל השירות הנייד בכן 37.

מגדל השירות יוסע הרחק מכן השיגור ביום רביעי בערב, כשמונה שעות לפני השיגור, כדי לאפשר לתדלק את הטיל ולהמשיך בשלבים האחרונים של פעילויות השיגור ובספירה לאחור לקראת השיגור בבוקר יום חמישי.

חלון השיגור של אוריון יפתח בשעה 07:05 שעון החוף המזרחי (14:05 שעון ישראל) וימשך שעתיים ו-39 דקות. המשימה עצמה תארך פחות מחמש שעות ובמהלכה תיבחן החללית בחלל, ותנוסה מערכת הנחיתה שלה – מגן החום ומערכות המצנחים. זו החללית הראשונה שמפותחת על ידי נאס"א להטסת בני אדם למשימות חלל מאז תחילת הפיתוח של מעבורת החלל, בשנת 1972. את החללית בונה חברת "לוקהיד מרטין".

החללית תקיף את כדור הארץ פעמיים. האוריון תהיה צמודה לשלב השני של המשגר עד לגובה של 5,760 קילומטרים, פי 15 מהגובה בו מקיפה תחנת החלל הבינלאומית את כדור הארץ, ורחוק יותר מאשר כל חללית מאויישת ב-40 השנים האחרונות. לאחר מכן תנוסה מערכות החזרה הבטוחה והנחיתה. קודם לכן, בעת השיגור, תנוסה לראשונה מערכת חילוץ לאסטרונאוטים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. לכאורה נראה שהמרחק המכסימלי של זה יהיה פחות או יותר עבור הירח,
    לא ניתן בקפסולה כזאת להחזיק במשך חודשים של מסע למאדים אנשים,
    נראה שזה יותר מתאים למספר ימים אולי כמה שבועות אבל לא חודשים,
    זה מתאים כדי להגיע לחללית יותר גדולה ועבור חזרה לאטמוספירה של כדור הארץ,
    הבעיה שזה בא לפתור היא המשקל העצום שרכב כמו מעבורת החלל יוצרת והוא הכמות דלק העצומה
    שהיה צריך כדי להרים אותה לחלל והמורכבות האדירה של כל המכלולים, במילה אחת כסף,
    הרעיון הראשוני של המעבורת החלל היה
    שאם יחסכו כמו מטוס את הצורך להחליף כל פעם את החללית זה יוזיל עלויות בפועל זה לא קרה,
    דבר נוסף שהרכב החלל החדש יתן זה יכולת מילוט במקרה שהטיל הראשי כושל בהמראה,
    כך שזה בהחלט חזרה לימי אפולו וזניחת רעיון המעבורת,
    לא ברור למה הם כל הזמן מדברים שהוא יטוס למאדים זה לא נראה אפשרי רק אם הוא יתחבר
    למכלול גדול של אספקה של כל מה שצריך למסע ארוך כזה, תחנת החלל הבין לאומית כל כמה חודשים
    אספקה מכדור הארץ פה זה לא יהיה ניתן לביצוע הכל צריך להישלח יחד עם האנשים לפחות למסע עד למאדים
    אולי במאדים יכול להמתין עוד אספקה שנשלחה קודם,
    כך שבין ההצהרות המתלהבות לבין המציאות התחושה שלי שיש מרחק די גדול
    זה לא רכב למאדים אלה כמו באוניות הישנות סירה שלוקחת אנשים מהחוף לאוניה
    שלא יכולה לעגון ליד החוף או לאי קרוב כמו הירח.
    עוד דבר שכל הזמן מתעלמים ממנו הוא בעית חוסר המשיכה ומה זה יעשה לאנשים במשך 7 חודשי המסע
    אף אחד לא מחכה לך עם כורסה שמיכה ולחם רוסי בערבות המאדים כך שיהיה לך זמן להתאושש
    כאשר תחזור גם לרמת המשיכה החלקית שיש שם, נראה לכאורה שהצעד הראשון של האסטרונאוט במאדים
    יהיה ליפול עם הפנים לתוך החול אחרי ניוון רציני של הגוף, אנו רואים באיזה מצב האסטרונאוטים\קוסמנאוטים
    נראים שהם חוזרים לכדור הארץ אחרי פחות זמן, חלקם כמעט על סף העילפון,
    יש לזה פתרונות אבל כל אלו לא יכולים להיות בקפסולה פצפונת כמו רכב החלל החדש של נאס"א,
    אלה משהו הרבה יור גדול שזה כמובן דורש הרבה יותר דלק ויותר כסף,
    כי כל ק"ג נוסף של תחנה צריך דלק גם להמראה מכדור הארץ גם להאצה למאדים גם להאטה שם
    וכמובן אותו הדבר בכיוון ההפוך,

  2. לדוגמה ,מעבר של התחבורה למימן.( יפן מובילה בתחום) גם חברות רכב מגרמניה,וקוריאה חוקרות את הנושא.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    אפשר גם וגם. תאמין לי שניתן לעשות זאת אם רק רוצים. סביב תוכנית אפולו עבדו 3 מיליון אנשים. רק תחשוב כמה מקומות עבודה יווצרו. אל תשכח שלכל פיתוח עבור חקר החלל מוצאים גם שימוש יומיומי. זה הערך המוסף של תוכניות מסדר גודל זה. דוגמה פרוייקט עמק הטנסי.- נושא שבדקתי אותו וגם כתבתי עליו. אם תרצה לקרוא המאמר הופיע לפני מספר שנים בכתב העת "משאבי אנוש". תחשוב גם כלכלה, לא יזיק. מדע וכלכלה יכולים ללכת שלובי זרוע

  4. אם 5760 מטר זה יותר מפי 15 מגובה תחנת החלל, זה אומר שתחנת החלל שטה בגובה של כ-380 מטר, מה שאומר שאפשר בבניין גבוהה לתת יד לאסטרונאוטים דרך החלון.

  5. חללית האוריון היא למעשה חללית אפולו קצה יותר גדולה וקצת יותר משודרגת. אין כאן איזה שהוא קונצפט חדש ביחס למבנה ותצורה של חלליות. ככה לא טסים למאדים. שיגור 4 -5 אנשים למאדים יסתיים באסון. רק לחשוב על כך שצוות זה ישהה בקופסה שגודלה בערך 5 מ"ר מפחיד. אני לא רוצה לחשוב על הלחצים החברתיים שאסטרונאוטים אלה יצטרכו לעמוד בהם במשך חודשים. אם רוצים אפשר לבנות כיום חללית הרבה הרבה יותר מרווחת וידידותית למשתמש. מצורף קישור למאמר שכתבתי בנושא.
    http://www.yekum.org/2014/04/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%99%D7%99/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן