בשיגור הלא מאוייש המתוכנן ל-4 בדצמבר, יבדקו הטיל, מערכות החללית ובעיקר מערכת החילוץ.
החללית אוריון של נאס”א והטיל דלתא 4 – גרסה כבדה ימריאו לחלל למשימת ניסוי בלתי מאויישת בדצמבר הקרוב.
אוריון הוזזה בתחילת אוקטובר מתוך מתקן השירות לחומרים מסוכנים במרכז החלל קנדי בפלורידה, והטיל דלתא 4 הכבד שנבנה חברת יונייטד לאנץ’ אליינס עשה את דרכו ימים אחדים אחר כך -שניהם הועברו לקומפלקס השיגורים 37 בתחנת חיל האוויר בכף קנוורל. הטיל הונף מהתנוחה האנכית שלו על רכב התובלה לתצורת השיגור האופקית.
“כולנו עבדנו קשה לעבר השיגור הזה חודשים, ואנחנו נמצאים בישורת האחרונה” אומר מנהל מרכז החלל קנדי בוב קבאנה. “אוריון כמעט מוכן והטיל שישגר אותו לחלל נמצא על כן השיגור. אנו נמצאים 64 יום (הדברים נאמרו ב-1 באוקטובר) מהשלב הבא לחקר מאויש של החלל העמוק.”
אוריון מוכנה כעת להוספה של הרכיב האחרון החסר בה – מערכת הנטישה בעת השיגור – מערכת חילוץ שלא היתה לה מקבילה בטיסות המעבורת. מערכת זו תוכננה להגן על האסטרונאוטים אם הופיעה בעיה במהלך השיגור באמצעות ניתוק והרחקת החללית מהטיל התקול. במהלך השיגור הבלתי מאויש בדצמבר, ינוסה מנוע המפלט, שיפריד את מערכת הנטישה ממודול הצוות הן בתפעול רגיל והן במצבי חרום.
לאחר שמערכת החילוץ תחובר למודול הצוות ולמודול השירות, ושלושת המערכות ינוסו ביחד, תחשב החללית אוריון כמושלמת. לאחר מכן היא תמתין בתוך מתקן מערכת החילוץ עד אמצע נובמבר, כאשר המשגר הכבד דלתא 4 יהיה מוכן לשילוב עם החללית.
שלושת מנועי ההאצה של הטיל כבר עברו ניסוי, וחוברו זה לזה כדי ליצור את השלב הראשון שיחובר למודול השירות של אוריון.
לאחר השיגור, ב-4 בדצמבר ישגר הטיל דלתא 4 הכבד את אוריון לגובה של כ-6,000 ק”מ מעל כדור הארץ כדי לנסות את המערכות הקריטיות שלה שנועדו לבטיחות הצוות. לאחר שתקיף את כדור הארץ פעמיים תחזור החללית אוריון לאטמוספירה במהירות של כ-32 אלף קמ”ש, כשהיא יוצרת חום של כ-2,200 מעלות צלזיוס ותנחת באוקיאנוס השקט.
החללית אוריון נבנתה כדי לשגר בני אדם למקומות מרוחקים מאשר עד כה, לרבות לאסטרואיד ולמאדים. למרות שהחללית תהיה בלתי מאויישת בטיסה בדצמבר, המתוכננת להיות טיסת הניסוי מס’ 1, היא תכלול את תא הצוות שישמש בעתיד להטסת אסטרונאוטים בבטחה אל החלל וממנו. אוריון תספק מקום מגורים למשך 21 ימים, ומשיות ארוכות יותר ידרשו הוספת תאי מגורים נוספים כדי לספק מרחב נוסף לאסטרונאוטים.
חללית הצוות אוריון ותא השירות נעים ממתקן השירות שם תודלקו באמוניה, הידרזין והליום בלחץ גבוה למתקן החילוץ במקרה של תקלה בשיגור, שבו תותקן מערכת החילוץ עצמה. צילום: נאס”א.
הטיל הכבד החדש דלתא 4 של חברת יוניטד לאנץ’ אליינס ישגר את דגם הניסוי של החללית אוריון בטיסה הראשונה בדצמבר, מכן השיגור 37 בבסיס חיל האוויר בכף קנוורל ויצב בתצורת שיגור אנכית. צילום: נאס”א
דף הבית של החללית אוריון באתר נאס”א
14 תגובות
א. ממשרד תירות החלל
אייל אמר לך מההתחלה – הליום יעזור רק בגובה מאד נמוך ויקטין מעט מאד את המשקל.
זה לא ממש מסובך, תחשוב שבכבל צריך להיות מין סוג של חרוט שהשפיץ שלו כלפי מטה.
לזה התכוונתי הבעיה מהערכית של הכבל
כי כל חומר היום, קורס תחת המשקל של עצמו …
חברה זה נשמע לי מסובך מדי, אולי פשוט נבנה רקטה וזהו ? 🙂
תחשבו על זה בצורה הבאה
דוגמה: נניח שמשקל של מטר אחד של כבל שווה ל1 ק”ג.
בנקודה שנמצאת מטר אחד מהרצפה מרגישה מתיחה של 1 ק”ג.
בנקודה שנמצאת 2 מטר מהרצפה מרגישה מתיחה של 2 ק”ג וכך הלאה …
בנקודה שנמצאת בקצה שהבלון יכול לעזור 100ק”מ אז יש מתיחה של 100 טון .
אבל למעשה חלק הקטע השני של הכבל, צריך לשאת במשקל של 1 ק”ג לכן צריך להגדיל את השטח החתך שלו ז”א הוא יותר כבד (נניח עוד 0.5 ק”ג )
וכך הקטע השלישי שצריך לשאת את המשקל של (1.5 +1 ק”ג) לכן הוא יגדל יותר 0.5 ק”ג כמו שחיזקנו את הקטע השני, נניח 1 ק”ג אז הוא יהיה 2 ק”ג.
אז הקטע הרביעי צריך לשאת את המשקל ( 1+1.5+2)
וכך הלאה….
בסופו של דבר זה משקל לא מבוטל בכלל .
מהסתכלות פשוטה על כבלי מעלית שקופה (שנמצאת בעזריאלי) אפשר להבחין שמעלית רגילה יש לך בער 4 או יותר כבלים בעובי של 2 ס”מ אני בטוח שכל כבל של אחד מטר שוקל 1 ק”ג או יותר
עכשיו תחשבו של ידי בלוני הליום ניתן להוריד את המשקלים האלה
וכך גם להפחית את (הכבל והמשקולת) בהתאמה בחלל
אני זוכר שראיתי פעם חשבון של NASA שעלות שיגור 1 ק”ג לחלל עולה בממוצע 1,500 $
אז מבחינת עלויות …
ובחינה בטיחותית אם כבל כזה נופל מהשמים הוא יכול לזרוע הרס עצום
ואם נפחית את המשקלים אפשרי למזער את הנזק…
תנסו להבין את הרעיון ולא להתמקד במספרים (הם רק דוגמה)
תיקון – פיזיקה (כך הבנתי שנהוג להגיד ולכתוב).
ניסים כמו שאמרתי למדתי רק פיסיקה תאורתית (כבל חסר משקל) 🙂
אתה צודק, וואו זה נשמע ממש לא אינטואיטיבי.
השיגור יהיה ללא צוות, וייבדקו מירב המערכות שאפשר לבדוק, לקראת שיגור של אסטרונאוטים אמיתיים.
http://www.youtube.com/watch?v=KyZqSWWKmHQ#t=410
מערכת הנטישה מרחיקה את החללית מהטיל המשגר בעת תקלה. כדאי שאחרי ההרחקה החללית תוכל לנחות בבטחה, אחרת מה עשינו?
ולמי שמתעניין במעלית חלל, הנה כמה פרטים (+המלצה לספר):
http://www.sf-f.org.il/story_115
אייל
המתח לא זהה לאורך הכבל. בשעור פיסיקה לכבל שלך היה משקל “זניח”. אבל, גם השפעתו של בלון הליום יהיה זניח….. כמו שאמרת זה רק עוזר בגובה מאד נמוך (יחסית לאורך הכבל).
“משרד תיירות החלל”, לפי מה שזכור לי משיעורי פיסיקה המתח על הכבל שווה לכל אורכו… וכפי שאמרתי לך קודם גם אם תתמוך בקטע קצרצר של 100 ק”מ זה יהיה ממש זניח עבור כבל שאורכו 35,000 קילומטרים (תבדוק כמה זה יוצא באחוזים).
הרעיון הוא כזה, ליד נקודת השיווי משקל יש את המתיחות הכי גדולה אז במקום שגודל הכבל יהיה בנקודה זו עבה במיוחד אפשרי להקל עליו במידה מסוימת ולהקטין את המשקל (עובי)
אם בצד של כדור הארץ יהיה משקל קטן
אז החלק השני שמעבר לנקודת שיווי משקל אמור להיות קטן באופן יחסי לשקול הכוחות .
תנסה להבין את הרעיון … 🙂
אין לי מפרשים זה לא שאני עכשיו הולך לבנות מעלית 🙂
המקסימום זה לבנות בית
בהמשך לשאלתי הקודמת, האם ההתנתקות של תא האסטרונאוטים (יחידת הנטישה) מהחללית לא פוגמת בצורה האווירודינמית שלה ? היא יכולה להמשיך לטוס/לנחות גם כשהחלק הזה חסר ?
“לאחר השיגור, ב-4 בדצמבר ישגר הטיל דלתא 4 הכבד את אוריון לגובה של כ-6,000 ק”מ מעל כדור הארץ כדי לנסות את המערכות הקריטיות שלה שנועדו לבטיחות הצוות…. ותנחת באוקיאנוס השקט”
לא הבנתי, באיזה גובה הם ינסו את מערכת הנטישה ? האם זה לא אמור להיות בשלב ההמראה ? ואיזה היגיון יש בזה שלאחר שהאסטרונאוטים כבר אינם על החללית היא ממשיכה בתהליך נחיתה רגיל ?
לא זכור לי שקראתי על בעיה הזו בהקשר למעלית, בכל מקרה המנגנון שאתה מציע חוץ מזה שהוא נשמע קצת מסורבל (סליחה שאני מוציא לך את הרוח מהמפרשים) הוא לא כל כך מעשי – אורכו של הכבל אמור להיות בסביבות ה 35,000 קילומטרים, עם בלוני הליום תוכל לתמוך מקסימום בקטע קצרצר של 100 קילומטרים בתחום האטמוספירה… מה לגבי המתח שנוצר בשאר חלקי הכבל ? אלו שנמצאים בחלל ?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%9C
אסור לזנוח את הרעיון של מעלית לחלל …
יש לי רעיון יחסית פשוט, אני לא יודע אם הוא נלקח בחשבון ברעיון של מעלית לחלל …
כמו שידוע משקל הכבל הוא בעיה מערכית .
האם אפשרי להתקין כל קטע בלוני הליום, כך שמשמקל הכבל התקזז בהתאמה.
וכך הכבל לא צריך להיות עצום ולא יקרוס תחת המשקל של עצמו.
משהו מכיר את הנושא ככה לעומק ?