תפוזים נגד יתושים

מחקר חדש מציע להשתמש בקליפות של פירות הדר כחומר הדברה יעיל ובטוח הרבה יותר מבחינה סביבתית ובריאותית מאשר חומרי הדברה מלאכותיים

מאת רחלי ווקס, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

החורף מביא אתו את אחד מהסמלים הטעימים יותר שלו: פירות ההדר. תפוזים, קלמנטינות, לימונים ואשכוליות ממלאים את המדפים, עמוסי ויטמין סי ומיץ מרענן. אנחנו רגילים לאכול אותם, להכין מהם משקאות ולשלב אותם בבישולים שלנו, וכנראה ששמענו לא פעם על היתרונות הבריאותיים שלהם, אבל מתברר שזה לא נגמר כאן. מחקר חדש חושף שימוש אפשרי חדש ומפתיע להדרים: קוטלי יתושים יעילים.

במחקר, שנערך על ידי חוקרים ממצרים ושפורסם בכתב העת Natural Product Research, נבדקו שמנים אתריים שהופקו מקליפותיהם של זני תפוזים ומנדרינות. שמנים אלה מתפקדים באופן טבעי כדוחי וקוטלי חרקים ומיקרואורגניזמים, ומונעים את הרס פירות ההדר טרם הבשלתם והם גם אלה מעניקים לפירות את ריחותיהם האופייניים, וקל יחסית למצות אותם מהקליפות. במחקר נמצא שהשמנים יעילים בקטילת היתושים מהמין שנבדק, יתוש הבית המצוי (Culex pipiens), שהוא היתוש הנפוץ ביותר בעולם. מין זה קיים בכל היבשות מלבד אנטרקטיקה, וגם בישראל הוא המין שאחראי לרוב מטרדי העקיצות ברחבי הארץ.

מנדרינה יעילה במיוחד

יתוש הבית המצוי מפיץ מחלות שונות, ביניהן דלקת קרום המוח, קדחת המוח היפנית וקדחת מערב הנילוס. מבין השמנים האתריים שנבדקו במחקר, אלה שהופקו מקליפות תפוז היו היעילים ביותר כנגד זחלי היתושים, וריסוס השמנים שהופקו מקליפות מנדרינה היה הדרך היעילה ביותר לקטול את היתושים הבוגרים. “גילוי יכולת קטילת היתושים של השמנים האתריים שמוצו מקליפות ההדרים בהחלט מעניין ויכול לשמש כבסיס לפיתוח תכשירי הדברה”, אומר טל ויינברג, עורך “קוטיקולה – מגזין ההדברה הישראלי“.

אין ספק שהיתושים מהווים מטרד משמעותי שיכול לפגוע באיכות החיים. הם יכולים למנוע מאתנו לשהות בחוץ, להדיר שינה מעינינו בלילות ולגרום לנו להתגרד בלי סוף בגלל עקיצותיהם. עם זאת, אלה לא הנזקים החמורים ביותר שלהם אחראיים היתושים. למעשה, יתושים הם לא פחות ולא יותר מבעל החיים הקטלני ביותר לאדם. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כ-725 אלף בני אדם מתים מדי שנה ממחלות שמועברות על ידי יתושים. התופעה אינה מוגבלת למדינות מתפתחות בלבד. “בשנים האחרונות יש תופעה של יתושים פולשים, בעיקר מסוג אדס, שמגיעים גם לאירופה, לארצות הברית ולמדינות הים התיכון”, אומר ויינברג. “היתושים האלה עלולים להעביר מחלות כמו זיקה, קדחת דנגי וצ’יקונגוניה”. למעשה, רק לאחרונה דווח על התפרצות של מחלת הצ’יקונגוניה באיטליה.

בכל הנוגע לקרב נגד היתושים, מצבנו לא טוב במיוחד. “קשה יותר להדביר יתושים מאשר חרקים אחרים”, אומר ויינברג, “משום שהטיפול מתבצע בדרך כלל מחוץ לבתים, בתנאים משתנים ובתנאי אבק ולחות, שפעמים רבות גורמים לחומרי ההדברה להתפרק מהר”. טיפול חיצוני כזה הוא הכרחי על מנת למנוע מהאוכלוסיות שבחצרות וברחוב להגיע אל הבתים. “זה שונה מאשר להדביר תיקנים בתוך בית סגור, שבו התנאים יותר אידאליים. יש צורך בחומרים טובים להדברת יתושים, יש היום המון מוצרים בתחום ורובם לא נותנים פתרון טוב מספיק”.

חלופה טבעית ומקיימת

בעיה נוספת היא שגם כשחומרי ההדברה אכן יעילים כנגד היתושים הרי שהם עלולים להיות יעילים “מדי”. “החומרים בדרך כלל לא סלקטיביים ליתושים, הם קוטלים כל חרק”, מסביר ויינברג. “הם פוגעים במערכת העצבית של החרק, ולכן הם יכולים לפגוע גם ביצורים אחרים, כולל חרקים מועילים כמו דבורים”. קליפות פירות ההדר, לעומת זאת, עשויות להוות חלופה טבעית ומקיימת, שלא תפגע בסביבה. מעבר לכך, קלות השימוש בשיטה והזמינות הגבוהה יחסית של פירות הדר ברחבי העולם יכולות לאפשר שימוש בשיטה גם באזורים בעולם שאין בהם גישה לחומרי הדברת יתושים בדרך כלל, שפעמים רבות הם האזורים שהכי נפגעים מנזקי החרק.

המחקר החדש שבדק את השמנים האתריים כקוטלי יתושים הוא עדיין עניין אקדמי והחומרים החדשים עדיין לא פותחו לשימוש מסחרי. בנוסף, עדיין יש מקום לבדוק את השפעת החומרים הללו על חרקים ויצורים אחרים. יחד עם זאת, גם אם הם רעילים, יתרון חומרים אלה על חומרי הדברה מלאכותיים רבים, הוא שהם טבעיים ולכן סביר שהם יתפרקו יחסית מהר יותר. לכן, גם אם יקטלו חרקים בהתחלה לאחר השימוש בהם, זה יהיה לתקופה קצרה והם לא יצטברו בסביבה כמו שקורה עם חומרי הדברה מלאכותיים רבים

עד שנקבל את כל התשובות, ויינברג ממליץ להתמקד במניעה. “הדבר הכי חשוב הוא הטיפול במים”, הוא מדגיש. “יותר מכל, צריך להפקיד על ייבוש מקווי מים בלתי נחוצים, בעיקר בחצרות הבתים”.