אבחון אופטומטרי ברומא העתיקה

בספרו של ההיסטוריון הרומי סווטוניוס "חיי הקיסרים" ישנה התייחסות לגבי ראייתו של הקיסר דומיטיניוס

חיים מזר

בספרו של ההיסטוריון הרומי סווטוניוס "חיי הקיסרים" ישנה התייחסות לגבי ראייתו של הקיסר דומיטיניוס (57-96 לספירה). "ראייתו הייתה קצרה במקצת…כלי זין לא חיבב כל עיקר. לעומת זאת הראה חיבה יתרה לקשת. בעת התבודדו באלבנום הוא הפיל תכופות מיני חיות שונות למאות לעיני רבים ולראשי אחדות מן החיות קלע במתכוון כך ששני חצים נתחבו בראשן בשתי קרניים. לפרקים היה מעמיד בריחוק מקום איזה נער, שהיה מרים כמטרת ירייה את כף ידו הימנית כשהיא מפושקת ודומיטינוס קלע את החיצים בכישרון רב כזה שכולם עברו בין אצבעות היד בלי לחבל בהן" (סווטוניוס 1940: 99-100 ).

ההיסטוריון מתייחס לשני דברים, ראייה מקרוב וראייה מרחוק אצל הקיסר. לגבי הראייה מקרוב התיאור הוא קצר ומדוייק בהגדרתו. לגבי הראייה מרחוק התיאור הוא מפורט אבל ללא הגדרה. מה שמשתמע מכך הוא שסוונטוניוס ידע להבחין בין קוצר ראייה לרוחק ראייה. במקרה של דומיטינוס לקיסר היתה מגבלה אם כי קלה באשר לעצמים הנראים מקרוב ויכולת מרשימה באשר לראייה מרחוק.

בתיאור קוצר הראייה של דומיטינוס ישנה התייחסות לעוצמתה ללא שום הערכה כמותית, ידע שלא היה קיים באותה תקופה. מתוך תיאורו של סוונטוניוס אפשר להבין כי הרומאים ידעו להבחין בין קוצר ראייה קל לקוצר ראייה חמור עד כדי הפרעה בתפקוד ואמנם במקום אחר ישנה התייחסות לכך. על אחד המכובדים הרומאים בשנת 100 לפנה"ס מסופר כי התפטר מתפקידו בשל תלונתו שאינו יכול לקרוא מפאת גילו הגבוה וכי נאלץ להעזר בעבדיו כדי שיקראו לו את הכתוב (DREWRY:web). מנגד אם נלך אחורה ליוון, ידוע כי אפלטון כתב עד סוף ימיו וכי היה בן 80 במותו. מה שמשתמע מכך שחרף גילו הגבוה, ראייתו היתה טובה ולא התקשה לא בקריאה ולא בכתיבה.

בחברה הרומית מי שאמורים להשתמש בכושר ראייה טוב מקרוב היו יודעי קרוא וכתוב ומי שעסקו בעבודות כפיים עדינות. ראייה למרחוק היתה חיונית עבור לוחמים בעיקר קשתים, מטילי כידונים ומפקדי הצבאות שהיו חייבים לראות חלקים גדולים משדה המערכה באם היו ניצבים על מקום גבוה כדי לצפות במתרחש. אלה שהתקשו בראייה למרחוק לא יכלו לשמש לא כקשתים ולא כמטילי כידונים. סביר להניח שבצבא הרומי היו רישומים של מי שהתקשו בראייה למרחוק על מנת שאפשר יהיה להציבם לתפקידים אחרים. רישומים אלה היו קיימים כנראה גם בשירות הציבורי לגבי קצרי הראייה מאחר שאלה היו מתקשים בקריאה ולא יכלו לשמש יותר בתפקידם. שאלה שיכולה להשאל מה היו מרגישים אלה שנאלצו לפרוש מתפקידים אלה. זאת היתה פגיעה בנכסים וביכולת האינטלקטואליים שלהם.

מקורות

סוונטוניוס קאיוס טרנקוויללוס- חיי הקיסרים בית פלוויוס הוצאת ורשה 1940 104 עמ.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן