"ההשקעה האסטרטגית בלווייני התצפית הוכיחה את עצמה, צריך לעשות זאת גם בתחום לווייני התקשורת"

כך אמר עופר דורון, מנכ"ל מפעל חלל של התעשיה האווירית במסגרת כנס החלל ה-12 ע"ש אילן רמון שהתקיים השבוע בהרצליה * לדבריו, התעשייה האווירית מסייעת לחברות הניו ספייס והיום ניתן לומר שיש כבר תעשיה בוגרת

 

עופר דורון, מנכ"ל מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית בכנס החלל ה-12 ע"ש אילן רמון שהתקיים בהרצליה ב-30/1/17
עופר דורון, מנכ"ל מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית בכנס החלל ה-12 ע"ש אילן רמון שהתקיים בהרצליה ב-30/1/17. צילום: אבי בליזובסקי

 

"ההשקעה האסטרטגית בלווייני התצפית הוכיחה את עצמה, צריך לעשות זאת גם בתחום לווייני התקשורת, אי אפשר להשאיר את הנושא באוויר, ואחר כך להתלונן שחלל תקשורת נמכרת לסינים." כך אמר מנכ"ל מפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית עופר דורון, בהרצאה בפני כנס החלל השנתי ע"ש אילן רמון שהתקיים ביום שני השבוע בהרצליה בארגון מכון פישר ומשרד המדע.

 

שנת 2016 עמדה בסימן הצלחת שיגורו ותפעולו של הלוויין אופק 11, עד כמה שניתן לספר על כך, אך גם בצלה של התפוצצות הלוויין עמוס 6 בעת תדלוק משגר פאלקון 9 של חברת SPACEX, יומים לפני מועד השיגור המתוכנן.

 

אי אפשר שלא לדבר על לוינות תקשורת בשנה שכזו. אנו נמצאים על פרשת דרכים קריטית בתחום לווינות התקשורת. בניגוד ללוויינות התצפית שהממשלה החליטה להכריז עליה כתחום אסטרטגי ולצאת ובהתאם לזה ההישגים המדהימים, בלוויינות תקשורת לא התקבלה החלטה כזו מעולם והחלטה כזו נדרשת. תחום לוויינות התקשורת לא יחזיק מעמד אם הממשלה לא תתמוך בפיתוח ובעסקים. התחום להערכתי הוא אסטרטגי במובן האזרחי, הלאומי וגם במובנים אחרים. המדינה חייבת יכולת עצמאית בתחום הזה. זה לגיטימי לגמרי להחליט שלא אבל אם לא אז לא ושלא יצעקו גוואלד שרוצים למכור לסינים אם זה לא אסטרטגי זה לא אסטרטגי. אפשר לראות יס גם בלווין שנשלט מחדר בקרב באירופה ולקוות שהשלטר יישאר פתוח ברגע הנדרש (הכונה היא בעת חרום א.ב.). מדובר בסכומים לא גדולים. אפשר להשקיע את התקציבים בתוכנית רב שנתית ולשמר את התחום. שר המדע מינה ועדה בראשות המנכ"ל פרץ וזאן וכעת מתגבשות המלצות בממשלה כולי תקווה שתתקבלנה החלטות לכאן או לכאן ונצא לדרך. אנחנו ערוכים בהיבטי הפיתוח כדי למנף את ההשקעות הנדרשות כדי לשמר עצמאות בתחום הזה.

 

 

"חייו הראשונים של לוויין התצפית הצבאי אופק 11 היו מאתגרים קמעה אבל הוא יצא מבעיותיו ומביא תוצרים מדהימים תמונות הכי יפות שיכולות להיות ואנחנו מאוד מרוצים ממנו והמשתמשים נלהבים. יותר מכך לא ניתן לפרט. גם 2017 מעניינת. עוד שבועיים ישוגר ננו לוויין שפותח יחד עם אוניברסיטת בן גוריון על משגר הודי – חלק מקו חדש שיכול לעשות משימות רבות בתחום תצפית כדור הארץ. אחר כך לקראת הקיץ נשגר ביחד על משגר אחד את שני הלווינים הקטנים-גדולים – ונוס – שיתוף פעולה עם צרפת ואופסאט 3000 עם ממשלת איטליה.

 

 

בהמשך אנו בונים את הלוויין האופטי באיכות גבוהה ארוס C שאנחנו בונים עבור אינמג'סאט וכן אנו עובדים עם הטכניון על שלושת לווייני סמסון וכמובן עם SPACEIL כאשר המטרה שלנו היא לא רק להגיע לחמישית הגמר אלא גם לירח.

 

יש עיקרון שנקרא KISS  – Keep It Simple Stuped. זה עקרון הנדסי נכון, הבעיה היא שבחלל זה לא תמיד עובד כך. החלל הוא מקום אכזר ודורש הרבה דיסציפלינות שונות   לאורך השנים פיתחנו מובילות עולמית ביכולת לבנות לוויינים קלי משקל עם ביצועים גבוהים תוך לימוד מעמיק והתמחות בהרבה תחומים שונים שכולם נדרשים כדי לבנות לוויינים רציניים. זו אחת הסיבות שכל כך קשה לסטארטראפים להתניע בעולם של חלל. מי שלא שולט בכל הדיסציפלינות בצורה  טובה או עובד עם שותפים שמתמחים יהיה לו קשה.

עשינו את זה עם שורה ארוכה של לוויני תצפית. בשנים האחרונות כחלק מהטרנד העולמי וכדי להביא יכולות שימושיות מהחלל לכדור הארץ צריך לבנות יותר לוויינים קטנים שיעשו הרבה יותר. פיתחנו את האוויוניקות שנדרשות כדי לעשות את המשימות בעלויות סבירות ובאיכויות טובות ולכן נשגר בקרוב את הראשון ויחד עם הטכניון עת סמסון ונגיע לירח עם SPACEIL. אנו משתפים פעולה עם הרבה אנשים שבאים לתחום החלל ממקומות אחרים לבין תעשיית החלל הוותיקה במטרה לקחת את הטכנולוגיות  וליישם אותם בתחומים לא צבאיים. דוגמת הלוויין שלום שאנו מקווים שיצא לדרך, או אולטרסאט שאני מקווה שגם הוא יותנע בשנה הקרובה. כל אלה מבוססים על טכנולוגיות שפותחו בשנים האחרונות.

מכאן עוד היד נטויה ויש פעילות אדירה גם בתחום שדרוג הלוויינות הקלאסית. יש רעיונות מחשבות אודות לוויינים בגדלים שונים ובתחומים שונים שיאפשרו בסופו לתת הרבה מאוד סוגי שירות והרבה מאוד סוגי מידע והרבה מאוד מערכות שונות בעלויות סבירות יותר או פחות. חלקם בתחום האזרחי, חלקם הגדול צבאי וחלק גדול בשני התחומים בו זמנית. כל המערכות הללו נשענות על אוסף הטכנולוגיות והיכולות המעמיקה שפותחו כאן לאורך שנים רבות."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. להרצל, אין שום בעייה להכניס מקורבים בורים למקום שבו אינם יכולים לתפקד כלל, ותוכיח נת"ע שבונה כעת כימרה מוזרה בשם "רכבת קלה תת-קרקעית" בת"א, כשכבר בורור לגמרי שהביקושים יסתמו אותה לחלוטין בחמש השנים הראשונות לפעולתה ושמה שנדרש זה בעצם רכבת תחתית.

  2. רק שלממשלתנו יותר חשוב לבנות דחוף 3000 בתים בשטחים. בחשבון פשוט מדובר בערך ב 300 מליון דולר. אה, שכחתי את השחיתויות. אז מדובר ב 600 מליון דולר.
    כנראה בבנית לווינים אי אפשר להכניס מקורבים וחברי מפלגה, כי הם פשוט בורים. אז אין שום טעם להזרים כספים לנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן