סיקור מקיף

בדרכים

מסע בין עולמות מקבילים מתוך קוסמוס – המבחר של אסימוב, גליון 4 מאת מייקל באנקס וג'ורג' וגנר

בודאי צעדתי כשמונה קילומטרים עד שהבנתי שאיבדתי את דרכי. זה
לא שינה הרבה, כמובן &#;8211 איבדתי את דרכי כבר מזה חמישה
חודשים, כשאני נודד בין עולמות. מה שהטריד אותי ביותר ברגע זה
היתה העובדה שרגלי כאבו. לא הייתי רגיל לצעידה כה ארוכה. הכביש
היה בבירור במקום הלא נכון &#;8211 זה היה ללא ספק מקום שלא
הייתי בו מעולם. כבישים, כמו גם ערי, נהרות, הרים ופרטים
פיסיים אחרים, היו תמיד באותו מקום,לא משנה מה השתנה בדברים
האחרים.
לפי מפת הדרכים שקיבלתי בתחנת נקרון לפני כמה עולמות, הייתי
צריך להגיע כבר להצטלבות. המפה הראתה כביש כפרי החוצה את הדרך
הראשית כחצי קילומטר מצפון למקום בו ביצעתי את הקפיצה מהעולם
הקודם. אולם צעדתי כבר כשעתיים שלמות, ועד עתה לא הגעתי לשום
הצטלבות. לא מצאתי גם שום עיר או בניינים. מכל העברים היו רק
שטחי שדות, ורובם בוודאי נטושים בשעה זו של הלילה, כאשר ביצעתי
את הקפיצה.
הוצאתי את המפה מכיסי בפעם העשירית, בתקווה למצוא שטעיתי באופן
כלשהו בקריאת המפה. כפי שאמרתי, כבישים היו תמיד באותו מקום
&#;8211 אם בעולם כלשהו תמצא אותם חרים, בוודאי תמצא פרטים
נוספים חשובים יותר, למשל מספר האצבעות בידך, חסרים באותו
עולם.
קשה היה לקרוא את הסימנים בחשיכה, ולא היו לי גפרורים, כך
שהייתי צריך להתאמץ ככל האפשר לקרוא. אור הירח, שהיה מוסתר מדי
פעם על ידי העננים, עזר מעט, ושוב וידאתי שהכבישים אינם במקומם
הנכון. לפחות, הכביש שעליו הייתי היה במקומו, דחפתי את המפה
חזרה לכיס מעילי ובאופן אוטומטי חיפשתי את קופסת הפלסטיק הקטנה
שהיתה בכיסי.
היא היתה עדיין שם, הידיד והאויב. לא העזתי לאבד אותה. הייתי
בטוח שאף אחד אחר לא העתיק את עבודתי, ולא הייתי מצליח בשום
אופן לבנות דגם נוסף ללא הרשימות הנוסחאות והתוכניות שהושארו
שם בחדר העבודה שלי. כמובן, אוכל לחזור לביתי, אולם זה יהיה
מסוכן. נתקלתי בעצמי כבר כמה פעמים בכמה עולמות, ובפעם הבאה
יתכן שיירו בי לפני שישאלו שאלות. לא, לא אתקרב לביתי, עד שאדע
שאני בזמן הנכון.
ובוודאי לא אוכל לפגוש באנשים ולשאול על כיוונים. דבר אחד
למדתי בנושא קפיצות בקווי הזמן. לא משנה לאיזה סוג עולם אתה
מגיע, אנשים השואלים שאלות רבות ומשונות הופכים לחשודים. דבר
נוסף, לא ידעתי כלל איך לשאול. אני מתכוון, באיזה כיוון בכלל
מתקדמים קווי הזמן? למעלה? למטה? אחורה? לא, זה לא מגוחך. אף
אחד לא ידע, מכיוון שאף אחד חוץ ממני לא הצליח מעולם לחצות
קווי זמן.
אילו היה לי רמז מדריך כלשהו, דרך כלשהי לאפס את עצמי על הקו.
ידעתי כיצד הדבר עובד, אך לא ידעתי בדיוק למה. תכננתי את הדבר
בעצמי, לפי העובדות הראשוניות של יבלונסקי, אולם היו כמה
פונקציות שעדיין לא הבנתי. לכן לא הצלחתי למצוא את כדור הארץ
&#;8211 כדור הארץ שלנו, אני מתכוון. בבורותי הנחתי שהפיכה
פשוטה של השדה תחזיר אותי לנקודת ההתחלה. כמובן שזה לא עובד.
העננים בישרו על גשם, לכן הפסקתי לדאוג בקשר למפות ולכבישים,
בתקווה למצוא מחסה כלשהו. הגברתי את צעדי להליכה מהירה. הגשם
החל כדקה או שתיים אחר כך, והוא היה כמזרקת מים חזקה. נרטבתי
עד לשד עצמותי ומכיוון שכבר לא הייתי צריך לדאוג לכך שארטב
יכולתי לעבור להליכה נורמלית. סגרתי את מעילי, ללא תועלת,
והמשכתי ללכת.
כשהגשם נפסק מעט, שקל מעילי כחמישה קילוגרמים יותר מבתחיה
והמים זלפו משערותי אל עיני. במלחמתי חסרת התועלת במים, ראייתי
אור מרחוק וחשבתי שזו מכונית אולם האור נשאר יציב ולא זז.
הכביש טיפס על גבעה קטנה לכיוון האור, וכשהגעתי לפסגה ראיתי את
מקורו של האור: תחנת דלק ומסעדה הפתוחה יום ולילה. טוב, אוכל
להתחבא מהגשם ולאכול משהו חם. הבגדים הרטובים גרמו לי לרעוד
מקור.
המקום נראה נטוש, פרט לעובד התחנה שנמנם מאחורי הדלפק. הוא
קפץ בבהלה כשסגרתי את הדלת מאחורי.
"שלום", אמרתי, כשאני מתיישב. היה נחמד לשבת. העובד הביט בי
לרגע ארוך, אחר כך ניגש מאחורי הדלפק ומזג כוס קפה.
החזקתי את הספל בידי, כשאני מרגיש את החום. "תודה".
"בחור", אמר העובד לבסוף, כשהוא מביט בי בעיניים פעורות, "אתה
נראה סחוט".
"צעדת בחוץ בתוך זה?" הוא הפנה אצבע אל הדלת, מצביע על הסערה
שבחוץ. "אתה נראה כאילו עברת גיהנום."
"כן." אמרתי. "איבדתי את הדרך".
"או.", הוא נראה מעט מופתע. "לאן ניסת להגיע?
"אה…" שלפתי את המפה, בדקתי אותה ואמרתי "ניוטונסוויל. האם
אתה יודע היכן זה?"
"הראה לי את המפה". הוא לקח את המפה לפני שהספקתי למחות. לא
יכולתי אלא לקוות שהדברים המוזרים בה הם מעטים.
הוא פרש את המפה על הדלפק. "הי, אינני יודע היכן קיבלת מפה זו,
אולם היא שגויה לגמרי. הבט כאן: ניוטונסוויל נראיתי מדרום
לסינסינטי. היא צריכה להיות ממזרח." הוא טפח באצבעו על המפה
כדי להדגיש את דבריו."
"או", אמרתי, "אין פלא שאיבדתי את הדרך".
"כן.אומר לך משהו: תן לי דקה או שתיים ואצייר לך מפה טובה. אחר
כך תוכל להסתובב כמה שעות עד שהתחבורה תתחיל לעבוד, ותיסע עם
מישהו. יקח לך לא יותר משלוש, ארבע שעות להגיע לשם אם תתפוש
טרמפים טובים." הוא לקח נייר ועיפרון ופסע מאחורי הדלפק.
הוא ישב והחל לשרטט. הבטתי בו מזוית עיני, עדיין מודאג
מההבדלים שיתכן וישנם בין עולם זה ועולמות אחרים בהם ביקרתי.
הוא נראה בסדר. נמוך, שמן, קירח כמעט לגמרי, ומספר רגיל של
ידיים ורגליים. הוא הביט בי ואני החזרתי את תשומת לבי לקפה.
תהיתי אם כדאי לשאול אותו.
בוודאי לא תהיה תועלת בכך, מכיוון שהכבישים, ולפחות עיר אחת
היו במקומות לא נכונים, אלא אם.. אלא אם הגיאוגרפיה השתנתה
לאיטה בשעה שחציתי את קווי הזמן, ואני לא הרגשתי, לאחר הכל, לא
הכרתי חלקים אלו של הארץ. אולם לא, זו בוודאי לא היתה הסיבה.
לא יכולתי להיות בטוח שאני בעולם הלא נכון אלא אם אראה עיתון,
אקרא ספר, אלמד מסמכים &#;8211 או לפחות אשאל שאלות בקשר לאלף
ואחד הדברים שיכולים להיות שונים בין עולם למישניהו. דברים כמו
פוליטיקה, מכוניות, אופנה וכולי. יהיה עלי למצוא &#;8211 או לא
למצוא &#;8211 את ההוכחות שאני לא בעולם המבוקש, או שאני נמצא
בו.
סיימתי את הקפה שלי. האם אשאל את האיש? האם אסתכן בכך שיחשוב
אותי למשוגע, לגורם בעיות?
לא הייתי צריך להחליט את ההחלטה. הוא הביט בי מהשרטוט שלו,
במבט קריר.
"מוזר, העניין שיש לך מפה לא נכונה", אמר, "מהיכן אתה?"
נאנחתי. "קיבלתי אותה בתחנת דלק" האם הן נקראות תחנות דלק כאן?
התעלמתי מהשאלה השניה שלו.
"בזמן המלחמה", אמר, כשהוא בוחר את המילים בזהירות, "הם אמרו
שניתן לגלות מרגל בכך שלא ידע מי ניצח באליפות האחרונה."
התרחקתי ממנו מעט. "אינני עוקב אחר כדורגל",. האם זה השם שכינו
זאת כאן?
ניסיתי להיראות נינוח. "כנראה שזה הופך אותי למרגל".
"אולם אתה יודע מי נשיא ארצות הברית", האם לא כך?
יש להם ארצות הברית חשבתי. "ג'ימי קארטר כמובן".
הוא נראה רגוע במקצת. אני נרגעתי מאוד. "ומי סגן הנשיא?" שאל
כשהוא נשען לעברי.
"פריץ מונדייל", אמרתי בבטחון.
מי? שאל. מי לעזאזל הוא מונדייל?
זה היה הכל. הייתי אבוד שוב.
אבל אז הוא נשען אחורה ואמר. "או,, אני מבין עכשיו, אני נזכר
במונדייל הזה. עם המפה הזו, תיארתי לעצמי שאתה קופץ. מדוע לא
אמרת זאת? יש לי מדריך מפורט כאן. נראה לי שטעית בשני קווים,
אלא אם כן אתה בדרך למוביוס… או שכיול השדה שלך התקלקל. ישנו
אדם כשני קילומטרים צפונית מכאן שיכול לסדר זאת….
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~306113760~~~71&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן