כך העיר אוהד אולמרט, שר התמ”ת בציניות, במהלך נאומו בכנס קיסרייה. * ציין: אנחנו מתחרים עם יבמ, אינטל, ארה”ב, הודו, סין ופינלנד ושבדיה. אם שם משקיעים מאות מיליארדים ואצלנו כמה מיליארדים– החידושים יהיו במקום אחר ואנחנו נשאר מאחור
כנס קיסריה החזיר את ההשקעה במו”פ לדיון הציבורי. אהוד אולמרט, שר התמ”ת, ניצל את הבמה בכנס קיסריה ושב למתוח ביקורת קשה על היקף המחקר והפיתוח בישראל. “במחקר ופיתוח הגודל קובע, וכל מה שמדינת ישראל משקיעה במו”פ דומה למה שמשקיעה מדינה אחת בשם יבמ. אנחנו מתחרים עם יבמ, אינטל, ארה”ב, הודו, סין ופינלנד ושבדיה. אם שם משקיעים מאות מיליונים ואצלנו כמה מיליונים – החידושים יהיו במקום אחר ואנחנו נשאר מאחור. נצטרך להשקיע הרבה יותר”, אמר אולמרט במהלך נאומו בכנס.
אולמרט הכריז על תוכנית להקמת קרנות השקעה פרטיות לפיתוח הנגב, הגליל וירושלים בהשקעה של 3 מיליארד שקלים – שליש מסכום זה יבוא מהשקעה ממשלתית ושני שליש מהשקעות פרטיות. קרנות אלה יספקו כלים פיננסים שיאפשרו לחברות ישראליות בשלב הביניים לממש את היכולות שלהן כדי לגרום לצמיחה. עוד הכריז אולמרט על תמיכה בהשקעה של גופים מוסדיים ישראליים בקרנות הון סיכון באמצעות ביטוח חלק מההשקעה שלהם. הצעה נוספת היתה להנפיק אגרות חוב בשווי כולל של כמיליארד שקלים כדי לממן את תקציב המדען הראשי. בנוסף, הכריז אולמרט על תחום הננו-טכנולוגיה כפרויקט לאומי בו יושקעו 300 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות. עוד מבקש משרד התמ”ת לעודד את הרחבתם והקמתם של מרכזי פיתוח בבעלות תאגידים בינלאומיים במסגרת תמריצי מס. כן מציע אולמרט הקמת קרנות משותפות לממשלה ולגופים פיננסים פרטיים לשיפור יכולת האשראי של יצואנים קטנים ובינוניים.
אלי הורוביץ, נשיא טבע וישראל מקוב, מנכ”ל החברה, הסבירו כיצד הפכה החברה לחברת ענק באמצעות ייעול והשקעה – כל דולר השקעה הניב 1.80 דולר תפוקה לפני 10 שנים, והיום העלנו את התמורה ל-3 דולרים על כל דולר השקעה, אמרו השניים. הורוביץ צידד בהגדלת המו”פ ואמר: “המפעל הגדול הזה בירושלים שאתם רואים לא היה קם אם לא היו ניתנים בישראל תנאים דומים לאלא שניתנים במקומות אחרים בעולם”.
אילן כהן, מנכ”ל משרד ראש הממשלה, התייחס אף הוא לנושא ואמר כי “יש צורך להקים בארץ עוד קטרים שימשכו אחריהם תעשיות שונות, כדוגמת טבע – בין אם היי-טק ובין ענפי Low-Tech. את זאת משיגים באמצעות סיוע למחקר ופיתוח.
אתי לוצאטו, מנכ”לית משותפת במשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, אמרה שצריך לנתח את הצלחת תעשיית ההיי-טק עד כה כדי לדעת לחזור על ההצלחה, בלי לחזור על השגיאות. “בשנות ה-90 הוקמו חממות טכנולוגיות כאמצעי לקליטה טובים יותר של עולים. יש סמי המשכיות של חממות מופרטות, אבל לא באותם מספרים של ראשית שנות ה-90 – וחבל, כי לחממות השפעה לא זניחה על ההצלחה של ההיי-טק הישראלי”.
