משלחת ה-OECD בדקה את נושא המו”פ בענף שירותי המיחשוב בישראל

המולמו”פ והלמ”ס אינן חוששות ממבחן ה-OECD קיומו של מערך הערכת המו”פ הינו אחד מהמרכיבים החשובים בפעילות ישראל מול ה-OECD וחשיבות המערך עוד תגדל כאשר ישראל תצטרף ל-OECD כחברה מלאה

משלחת מומחים מטעם ה-OECD בנושא מחקר ופיתוח בענף שירותי התוכנה ביקרה בארץ בראשית דצמבר אשתקד. המשלחת הוזמנה ע”י המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו”פ), בראשות פרופ' עודד אברמסקי, בתיאום עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס), בהנהלתו פרופ' שלמה יצחקי, משרד המדע והטכנולוגיה והמדען הראשי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. המשלחת הוזמנה כדי לבחון את הסטטיסטיקה על המו”פ בענף שירותי המיחשוב בארץ, זאת לאור המלצות ועדת הלפמן (2005) בנוגע לשיטת אמידת המו”פ. כלל ההוצאה הלאומית על המו”פ בישראל מסתכמת בכ-4.9% מהתוצר המקומי הגולמי, שיעור הגבוה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. משקל ההשקעות במו”פ בענף שירותי המיחשוב מכלל ההוצאה למו”פ אף הוא גבוה במיוחד בישראל (27% ב-2007) והוא מעבר למשקל שנמצא במדינות מפותחות. המטרה הייתה על כן להבין את אופי ההשקעות הללו ואת דרכי המדידה של פעילות המו”פ בענפים אלה.

המשלחת הורכבה ממומחים בכירים למדידת מו”פ מארה”ב, קנדה, פינלנד, ומהמזכירות למדע, טכנולוגיה ותעשייה של ה-OECD. בימים אלה הגישה המשלחת דו”ח מפורט המכיל את ממצאי הבדיקה שערכו, את מסקנותיהם ואת המלצותיהם. להלן ריכוז עיקר המסקנות וההמלצות:

1. ההגדרה של מחקר ופיתוח בתחום התוכנה

בשאלון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחברות בענף התוכנה הוגדרה פעילות המחקר והפיתוח בצורה כוללנית ושונה מההגדרות של ה-OECD. בנוסף, תחום זה מיוחד בשני מאפיינים: (א) גודלו ביחס למגזר העיסקי – ענף עתיר מו”פ זה מהווה 5.8% מהתוצר העיסקי בישראל, (אחוז שאין לו כנראה אח ורע במדינות ה-OECD); (ב) הריכוז הגבוה של מרכזי מו”פ בינלאומיים הכלולים בו – קרוב למחצית הוצאות המו”פ של ענף שירותי המיחשוב ב-2007 בישראל התרכזו במרכזי מו”פ בינלאומיים (אף זו כנראה תופעה ייחודית לישראל). המשלחת ממליצה לערוך שינויים מסויימים בשאלון ובתהליך ביצוע הסקר על המו”פ העיסקי בעתיד, אך אינה מוצאת סיבה לערער על אומדני ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי וספק אם צמצום ההגדרה ישפיע באופן משמעותי על התוצאות.

2. הכללת המו”פ הביטחוני בסך ההוצאה הלאומית למו”פ

יש להרחיב את האומדן של ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח ולכלול בו את ההוצאות על מו”פ בטחוני בכלל ובענף שירותי המיחשוב בפרט.

3. גישה לבסיס הנתונים של הלמ”ס

יש לאפשר גישה לחוקרים לבסיסי הנתונים הפרטניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחת מגבלות המתחייבות על פי פקודת הסטטיסטיקה.

4. מימון רב שנתי לסקר המו”פ העסקי

יש להבטיח מימון רב-שנתי של סקר המו”פ עיסקי אשר תאפשר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה להכניס את השינויים הדרושים בתהליך ביצועו.

5. דיווח ל-OECD

כיוון שנושא המו”פ בתחום התוכנה הינו בעל עניין לכלל מדינות ה-OECD, על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לדווח על התקדמות הנושא בקבוצת המומחים של ארגון זה לפיתוח אינדיקטורים של מדע וטכנולוגיה (NESTI).

הדו”ח המלא הועבר בימים אלה לעיון המזמינים ובקרוב יקוים דיון על מסקנותיו והמלצותיו. פעולה זו נעשית במסגרת מאמץ ממוקד של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח לשפר, להרחיב, ולפתח את מערך הנתונים הלאומי על המו”פ. קיומו של מערך זה הינו אחד מהמרכיבים החשובים בפעילות ישראל מול ה-OECD וחשיבות המערך עוד תגדל כאשר ישראל תצטרף ל-OECD כחברה מלאה.