סיקור מקיף

שמונה לפני הספירה

מאובנים נדירים ביותר של תמנונים קדומים נמצאו בלבנון

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

מאובן שנתגלה בלבנון של Keuppia levante, אחד ממיני התמנונים שחיו לפני כ-95 מיליוני שנים. בתחתית התמונה אפשר להבחין בשתי קשוותיה של הקונכייה הפנימית המנוונת. הכתם השחור הוא דיו שדלף משק הדיו עם מותו של התמנון. צילום: Courtesy of Dirk Fuchs, currently Institute of Geological Sciences, Branch Palaeontology, FU Berlin
מאובן שנתגלה בלבנון של Keuppia levante, אחד ממיני התמנונים שחיו לפני כ-95 מיליוני שנים. בתחתית התמונה אפשר להבחין בשתי קשוותיה של הקונכייה הפנימית המנוונת. הכתם השחור הוא דיו שדלף משק הדיו עם מותו של התמנון. צילום: Courtesy of Dirk Fuchs, currently Institute of Geological Sciences, Branch Palaeontology, FU Berlin

מאובנים – שרידי אורגניזמים עתיקים– יכולים להיווצר רק בתנאים מיוחדים, שלרוב אינם מתקיימים. אחד התנאים שיכולים לסייע ליצירת מאובנים הוא נוכחות חלקי גוף קשים, כגון עצמות או קונכיות, ביצור המתאבן וכן הגנה מטריפה של הפגר ופירוקו. מאובנים נדירים עוד יותר הם מאובנים שבהם השתמרו רקמות רכות. לפעמים אורגניזם ללא חלקי גוף קשים מותיר בסלע דפוס, חותם, של גופו, אך לעתים נדירות ביותר רקמות הגוף הרכות נשמרות לאחר שהוחלפו במינרלים. מאובנים מסוג נדיר זה התגלו לאחרונה על ידי דירק פוּקס (Fuchs) מהאוניברסיטה החופשית של ברלין ועמיתיו, בסלעי גיר בלבנון, באתר הממוקם במרחק של כ-45 ק”מ מבֵּיירוּת ו-15 ק”מ מגְ’בֵּייל. המאובנים הם של שלושה מיני תְמָנוּנִים שחיו לפני כ-95 מיליוני שנים. הממצא פורסם בכתב העת המדעי Palaeontology.

תמנונים הם רכיכות וכמעט אין בהם חלקי גוף קשים. כאשר תמנון מת רקמותיו הרכות נרקבות במהירות ולרוב לא נותר ממנו זכר. כך, אף על פי שמיני התמנונים מגוונים ביותר ושקיימים היום יותר מ-300 מינים שונים שלהם, עד עתה היה ידוע רק על מין תמנון קדום מאובן יחיד. למרבה המזל כאשר התמנונים שנמצאו בלבנון מתו, הם שקעו במהרה לקרקעית ים דלה בחמצן וכוסו במשקעים מבלי להירקב. בשל כך התקבלו מאובנים שמורים היטב, שרקמותיהם הרכות הפכו למינרל אפטיט (זרחת סידן) שגונו לבן-צהבהב.

מאובן של Styletoctopus annae, מין תמנון נוסף שנתגלה בסלעי הגיר בלבנון. שרידי הקונכייה, המוטבעים בסלע ונראים בצד השמאלי של התצלום, רחוקים מאוד זה מזה ומנוונים לצורת מוט. צילום: Courtsey of Dirk Fuchs
מאובן של Styletoctopus annae, מין תמנון נוסף שנתגלה בסלעי הגיר בלבנון. שרידי הקונכייה, המוטבעים בסלע ונראים בצד השמאלי של התצלום, רחוקים מאוד זה מזה ומנוונים לצורת מוט. צילום: Courtsey of Dirk Fuchs

כאשר מתבוננים במאובנים אלה אפשר להבחין מיד עד כמה הם דומים לתמנונים בני זמננו: יש להם גוף וראש דמויי שק שלקצהו הקדמי מחוברות שמונה זרועות (מכאן שם המחלקה אליה שייכים התמנונים וקרובי משפחתם: ראש-רַגְלָאִים) ועל הזרועות שורות של כפתורי הצמדה. במאובנים אפשר להבחין גם בשרידי שרירים, זימים, בשק הדיו ואפילו בדיו עצמו שדלף אל מחוץ לשק.

אף על פי שצורתם של התמנונים המאובנים מזכירה את התמנונים המוכרים לנו כיום, לא כל ראש-רגלי בעל שמונה זרועות הוא תמנון מודרני, כפי שלא כל יונק בעל ארבע רגליים וזנב הוא שנבּוּב. בזכות מצב שימורם המעולה של התמנונים שהתגלו אפשר להבחין כי אכן אין הם תמנונים בני זמננו, אלא מייצגים צורת מעבר בין האב הקדמון של התמנונים למיני התמנונים הנפוצים בימינו.

אחד המאפיינים הבולטים, השונה בתמנונים הקדומים, הוא שריד הקונכייה. לרכיכות רבות יש קונכייה, אך היא התנוונה בתמנונים ובדיונונים הקרובים להם. במקרה של הדיונונים נותרה מן הקונכייה מעין לוחית קטנטנה בתוך גופם, ואילו אצל התמנונים הקונכייה התנוונה עוד יותר, עד שכל שנותר ממנה הוא זוג מבנים פנימיים זעירים, דמויי מוט. היעלמותה של הקונכייה היא המאפשרת את גמישותם המרשימה והמפורסמת של התמנונים בני ימינו.

תצלום בקרינה על-סגולה (UV) של זרועות Keuppia
תצלום בקרינה על-סגולה (UV) של זרועות Keuppia levante. תצלום בשיטה זו מאפשר להבחין במבנה השרירים ובשורות כפתורי ההצמדה לאורך הזרועות. צילום: Courtsey of Dirk Fuchs

הממצאים שהחוקרים גילו במאובנים נדירים אלה, וההבדלים בין התמנונים המאובנים לבני זמננו, אפשרו לחוקרים ללמוד פרטים נוספים על האבולוציה של התמנונים, שידוע עליה כה מעט. מסקנתם היתה כי הקונכייה הפנימית של אבות התמנונים נחצתה במהלך האבולוציה לזוג קשוות שהתרחקו זו מזו, התנוונו לזוג מוטות והמשיכו להתנוון עד למבנים הקיימים בתמנוני ימינו. כמו כן חשף גילוי המאובנים כי למרות העובדה שלפני 95 מיליוני שנים היו תמנונים בעלי שרידי קונכייה גדולים יחסית, תמנונים שככל הנראה לא היו אבות התמנונים בני זמננו אך מייצגים מצב קדום, התקיימו במקביל להם תמנונים (כדוגמת המין השלישי שתואר) בעלי מבנים המזכירים את התמנונים המודרניים, וככל הנראה הם שהיו אבותיהם הקדומים.

המאמר המקורי:

Fuchs, D., Bracchi, G. & Weis, R. New octopods (Cephalopoda: Coleoidea) from the late Cretaceous (Upper Cenomanian) of Hâkel and Hâdjoula, Lebanon. Palaeontology 52, 65-81 (2009). doi: 10.1111/j.1475-4983.2008.00828.x

הכתבה המקורית מופיעה במגזין גליליאו גיליון 129, מאי 2009

 

7 תגובות

  1. אה, מייקל בהה. אכן מספר דמיוני. תיקנו והתייחסו לטעויות שלו כאן:
    http://www.genetics.org/content/181/2/821.short
    http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1550-7408.2009.00460.x/abstract

    ואת המספר שלי לקחתי ממאמר ב-Science שמדד באמת מוטציות בבני אדם, אתה יכול לקרוא עליו ועל נוספים כאן:
    http://sandwalk.blogspot.co.il/2013/03/estimating-human-mutation-rate-direct.html

    לגבי ג’ – כל היצורים הם צורת מעבר, גם אתה. אין דבר כזה באבולוציה כמו ברוותנין (crocoduck) שהוא מעבר בין זוחלים לעופות, זה קיים רק בראשם של בריאתנים. במקרה של התמנונים הנכחדים האלו הם מייצגים את צורת המעבר מתמנון עם קונכיה פנימית גדולה לתמנון שאנחנו מכירים היום.

    לגבי ד’ – לא כתבתי שאין שינוי. כתבתי ש*אתה* לא מסוגל לראות את השינוי. לפי תורת האבולוציה יצורים משתנים כל הזמן גם אם חיצונית הם מזכירים לך או לבריאתן כלשהו יצור קיים אחר. בדיוק כמו שכתבו ברשומה כאן: “לא כל ראש-רגלי בעל שמונה זרועות הוא תמנון מודרני, כפי שלא כל יונק בעל ארבע רגליים וזנב הוא שנבּוּב”. ההבדלים, ביחוד כשמסתכלים במאובנים, לא חייבים להיות בולטים לעין.

  2. “אם יצורים נותרים כל כך הרבה זמן ללא שינוי, אולי זו ראיה לכך שהאבולוציה לא באמת נכונה.”
    הרשה לי לגחך קלות על בורותך. המשפט שלך הוא אחד המשפטים שבהם נוהגים ‘לתקוף’ הדתיים את האתאיסטים.
    רק שתדע, שבניגוד לאלוהים, לאבולוציה של הטבע לא איכפת מתגובתו הלקונית של מגיב פלוני במרשתת. או שאתה מבין או שלא, אין כאן חוכמות.

  3. ל-beelzebub

    המס’ שאני מדבר עליו נדון כאן למשל:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2644969/

    לגבי ג’- מה בדיוק צורת מעבר כאן?

    ולגבי ד’-אם יצורים נותרים כל כך הרבה זמן ללא שינוי, אולי זו ראיה לכך שהאבולוציה לא באמת נכונה. אחרת כיצד ניתן להסביר שינוי כה מדהים לה טוענת התיאוריה ביצורים אחרים?

  4. א) כתוב בכתבה מה היתרון האפשרי – יותר גמישות. אבל לא כל שינוי אבולוציוני דורש יתרון. רק שינויים שנבררים בברירה טבעית.
    ב) מאיפה המספר הדמיוני של מיליארד שנים? בבני אדם למשל יש כ-70 מוטציות חדשות בכל דור (סיכוי של 1.1×10^-8 למוטציה בבסיס מסוים בגנום ההפלואידי)
    ג) כתוב שהם מייצגים צורת מעבר ולא שהם עצמם האב הקדמון.
    ד) לחצי ברירה שונים יכולים להשפיע על קצב האבולוציה וזה שאתה לא רואה שינוי חיצוני גדול (למעט הקונכיה) זה לא אומר שהם נותרו ללא שינוי. גם הכרישים של היום מזכירים בצורתם את הכרישים של פעם.

  5. כל כך הרבה תהיות וקושיות:

    א)מה היה היתרון ההישרדותי בניוון הקונכיה?
    ב)כמה מוטציות זה דרש?(2 מוטציות עלולות להידרש למליארד שנה)
    ג)כיצד ניתן לקרוא להם”שלבי ביניים” כאשר הם חיו במקביל לתמונונים חסרי קונכיות?
    ד)כיצד זה שהם נותרו זהים במשך 100 מליון שנה ולא פיתחו שום איבר חדש?(כאשר לפי האבולוציה מעבר מדמוי כלב ללויתן התרחש ב4-5 מליון שנה בלבד). להערכתי מדובר בקצב הגבוה פי מליון. די מדהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.