לא על הדבורה לבדה

חשבתם שרק דבורים אחראיות להאבקת גידולים חקלאיים? טעיתם. מחקר חדש מגלה שלחרקים אחרים יש תרומה משמעותית להאבקה, שלעתים היא אף רבה יותר מזו של הדבורים

ד"ר דניאל מדר, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock
חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock

 

 

הדעה הרווחת בנוגע להאבקת גידולים חקלאיים היא שדבורי דבש מבויתות מבצעות את רוב רובה של ההאבקה. אלא שבמחקר של חוקרים מאוסטרליה, שבדק תוצאות של 39 מחקרים שונים, נמצא שלחרקי בר שאינם דבורים דווקא יש חשיבות גדולה ביותר בהאבקת גידולים חקלאיים ברמה העולמית.

מתוצאות המחקר התברר שזבובים, פרפרים, צרעות, עשים, נמלים וחיפושיות אחראים לכ-40% מההאבקה החקלאית בעולם. אמנם חרקים אלה אינם יעילים בהאבקה כמו דבורת הדבש או כמו דבורי בר, אבל הם מפצים על כך בביקורים רבים יותר בכל פרח.

עוד נמצא שיש שוני ביעילות ההאבקה בין דבורים ובין חרקים שאינם דבורים בגידולים שונים – גידולי קפה ואשכוליות הואבקו כמעט בלעדית על ידי דבורים, ואילו גידולי מנגו ואנונה הואבקו בלעדית על ידי חרקים שאינם דבורים. ייתכן גם שאוכלוסיות חרקי הבר שאינם דבורים יציבות יותר מאשר דבורים, ולכן יכולות לפצות, לפחות חלקית, על הפגיעה העולמית במספר הדבורים בעולם בשנים האחרונות.

מחשבים מסלול מחדש

למחקר הזה יש כמה השלכות רציניות מאוד, אחת מהן נוגעת להסתמכות הבלעדית כמעט על דבורים כמאביקות בחקלאות של ימינו. התוצאות יכולות לעודד הפחתת ריסוסים נגד חרקים על מנת לא לפגוע בפוטנציאל ההאבקה הזה.

ייתכן שההערכה הכלכלית של דבורי דבש כמאביקות גידולים חקלאיים תשתנה בעקבות פרסום המחקר החדש, שכן היום משלמים לדבוראים שמביאים לשדות כוורות לטובת ההאבקה, ואם הן לא יעילות מספיק יש לכך משמעות כספית. שירותי המערכת של החרקים עשויים גם הם לעבור הערכה כלכלית מחודשת – מעכשיו יהיה צורך לבחון עד כמה משתלם כלכלית להגן על חרקי בר מאביקים, במקום להתעלם מהם כמו שנעשה עד היום.

בכתבה שפרסמנו באחרונה אמר פרופ' שרון שפיר מהפקולטה לחקלאות ברחובות ש-99% מההאבקה בחקלאות בישראל נעשית על ידי דבורי דבש מבויתות. אם זה נכון, ייתכן שזה קורה בגלל הריסוסים ובירוא שטחי הבר שהכחידו את מיני החרקים המאביקים האחרים סמוך לשדות, או שבישראל עיקר הגידולים מסתמכים על דבורים. אבל אחרי פרסום המחקר החדש, יכול להיות שגם בארץ יש מקום לחשיבה מחודשת על הנושא.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. 1. החוקרים אינם מאוסטרליה, אלא מכל העולם. החוקרת הראשית היא מאוסטרליה וזהו.

    2. "מתוצאות המחקר התברר שזבובים, פרפרים, צרעות, עשים, נמלים וחיפושיות אחראים לכ-40% מההאבקה החקלאית בעולם" – זה ממש סילוף של ממצאי המאמר. המאמר מצא שחרקים שאינם דבורים תרמו 38% מהביקורים במערכות שנסקרו. ביקורים בלבד, לא האבקה. ומכאן ועד להסיק שזה הממוצע העולמי, שלוקח בחשבון את כל הגידולים ואת האחוזים היחסיים שלהם, ואת כל המערכות האקולוגיות השונות?

    3. "עוד נמצא שיש שוני ביעילות ההאבקה בין דבורים ובין חרקים שאינם דבורים בגידולים שונים – גידולי קפה ואשכוליות הואבקו כמעט בלעדית על ידי דבורים, ואילו גידולי מנגו ואנונה הואבקו בלעדית על ידי חרקים שאינם דבורים." – שוב פעם, אחוז ביקורים אינו מייצג האבקה או יעילות האבקה! יש ביקורים שאינם תורמים כלל להאבקה.

  2. ל א
    – כן , דבורת הדבש נפגעת מריסוס,
    – כן , יש ריסוס בזמן פריחה,
    – כן , חדירת חומרי הדברה בדבש – אפשרית …

  3. לא הבנתי משהו, אם יש פחות האבקה של חרקי בר בעקבות ריסוס איך לדבורים זה לא מפריע, יש בכלל ריסוס בזמן הפריחה? דבורת המבוייתת אמידה יותר לריסוס? בדרך כלל חיות בר מסתגלות מהר יותר להדברה מחיות בית ולרוב גם עמידות יותר( הבררה הטבעית מעודדת יותר לשרוד ואילו בררה מלכותית מעודדת תכונות אחרות שלרוב באות על חשבון משהו כמו יצור עודף של דבש מעבר לנדרש או טעם ) דבר אחרון האם יכול לחדור חומרי הדברה לדבש?

  4. המחקר ״החדש״ התפרסם כבר לפני מס׳ חדשים
    וביסס הנחה שהיתה מקובלת בקרב אנטומולוגים ובוטנאים ,
    ״הדעה הרווחת״ היא רק בקרב מעט חקלאים ודבוראים,
    הצרה היא שהיום ידוע כי ריסוסים בחקלאות
    פוגעים בדבורי הדבש וגם במאביקים אחרים ,
    אפילו כאלה שרחוקים ממקומות מרוססים ,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן