עד 2020 לא נגיע לירח

ההחלטה לבטל את תוכנית קונסטליישן תשפיע על יעדיה של נאס"א בחלל, ותערב גורמים פרטיים ומדינות אחרות בתוכנית החלל של ארצות הברית

טל ענבר

צוות אפולו 11 - חלוצי הנחיתה על הירח. משמאל לימין: ניל ארמסטרונג, מייקל קולין ובאז אלדרין. צילום: נאסא
צוות אפולו 11 - חלוצי הנחיתה על הירח. משמאל לימין: ניל ארמסטרונג, מייקל קולין ובאז אלדרין. צילום: נאסא
ביום 1 בפברואר 2010 בוטלה תוכנית קונסטליישן בהחלטה שיש לה השלכות היסטוריות. כתוכניתה של נאס"א מאז ינואר 2004, נועדה קונסטליישן להטיס אסטרונאוטים לירח עד 2020, ובמסגרתה הוחל בפיתוח שני משגרים חדשים, ארס 1 ו-5, בבניית חללית מאוישת בשם אוריון ורכב נחיתה ירחי, אלטאיר. נכון לכתיבת דברים אלה (ראשית פברואר, ט.ע.), ההחלטה עדיין טעונה אישור של הקונגרס האמריקני, אולם הסיכוי שלא תאושר הוא אפסי.

זה חודשים רבים חיכו להחלטה זו של נשיא ארה"ב אובאמה, שכן מאז תחילת כהונתו לפני שנה לא השמיע הנשיא כל הצהרה בנושא מדיניות החלל של ארה"ב ויעדיה של נאס"א. איתות לכך שהתוכנית נמצאת בסכנה היתה טמונה בדוח ועדת הבדיקה לתוכנית החלל המאוישת של ארה"ב (ועדת אוגוסטין) שמינה אובאמה, והפיקה דוח ביקורתי מאוד על נאס"א ועל התנהלות תוכנית קונסטליישן.

המשמעות המידית של ההחלטה היא כי לראשונה בתולדות תוכנית החלל של ארה"ב אין לה תוכנית חלל מאוישת ממשלתית, וכי נאס"א תסתמך לחלוטין על מדינה זרה (רוסיה, באמצעות החללית סויוז) לשם שיגור אסטרונאוטים לחלל, ולאחר מכן על המגזר הפרטי, המפתח חלליות מאוישות ובלתי מאוישות לשם שיגור אסטרונאוטים וציוד אל תחנת החלל הבין-לאומית.

ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, שביקר לאחרונה בישראל בכנס החלל הבין-לאומי ע"ש אילן רמון, לא התייחס לסוגיית תוכנית קונסטליישן אולם הדגיש כמה פעמים כי נאס"א תצטרך להסתייע יותר ויותר במגזר הפרטי בעסקי החלל. בשיחות אישיות שקיימתי עם בולדן העליתי את נושא תוכנית קונסטליישן ואת השלכות ועדת אוגוסטין על עתידה של נאס"א. בולדן לא אישר את ה"שמועות" על ביטול קרוב של התוכנית כולה, אך אפשר היה להבין מדבריו שצפוי שינוי של ממש בנתיב שבו מתכוונת נאס"א בראשותו לצעוד. בולדן הדגיש את חשיבות היוזמה הפרטית בחלל, וציין כי כבר היום כל פעילויות השיגור של נאס"א מסתמכות על מיזמים מסחריים, שכן אפילו את מעבורת החלל האמריקנית מפעיל קבלן חיצוני.

לפי הצעת תקציב של נאס"א לשנת 2011 יבוטל פיתוח הטיל ארס (ארס 1 וארס 5), ואין כרגע כל החלטה אחרת על משגריםכבדים הנחוצים לשם שיגור בני אדם מעבר למסלול-ארץ נמוך (ככל הנראה תסתמך ארה"ב על המשגר הכבד פאלקון 9 מפיתוח החברה הפרטית ספייס איקס, ואולי על הסבה של משגר הלוויינים מתוצרת בואינג, דלתא 4, לתצורה מאוישת).

נאס"א הונחתה להמשיך ולפתח כלים כאלה שיגדילו את הקיבולת של ארכיטקטורות טיסות החלל העתידיות תוך כדי הקטנת עלות השיגור בהשוואה למערכות הנוכחיות.לאחר סיום תוכנית המעבורות הסכימה נאס"א לשלם לרוסיה 50 מיליון דולרבשביל כל אסטרונאוט שישוגר בעבורה. חברות פרטיות יוכלו להציע מושב בפחות כסף, אך הכלים שלהן עדיין לאנוסו, וטרם קיבלו את ההכשר לנשיאת אדם לחלל.

ההחלטה על ביטול תוכנית קונסטליישן תשפיע על תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב למשך עשורים, והיא כובלת את חקר החלל באמצעות אסטרונאוטים אל סביבתו הקרובה של כדור הארץ. החזון של משימות מאוישות (לפחות אמריקניות) למאדים נראה היום רחוק מתמיד, עד לפיתוח מערכות הנעה חדשניות שיוכלו לקצר את המסע הארוך לפלנטה האדומה.

ההצהרה הדרמטית זכתה לתמיכה מיידית מארגוני חלל שונים, מהאסטרונאוט באז אולדרין ומגורמים מקצועיים רבים בעולם. תוכנית החלל האמריקנית נזקקה לניעור רציני ולמיקוד, ודומה שבהחלטה על הביטול (למרות השקעות המיליארדים שירדו לטמיון) ניתן לנאס"א פסק זמן שבו תוכל להתמקד ולשמש כראש חץ מחקרי, יד ביד עם החברות היזמיות-מסחריות בארה"ב. להחלטה תהיה קרוב לוודאי השפעה גם על תוכניות החלל של סין ואירופה מה שיגרום לשינוי עמוק בפניו של חקר החלל בעשור השני של המאה העשרים ואחת.

טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו"ר אגודת החלל הישראלית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. לאאאאאאאאאאאאא!!!!

    כל כך חבל, למה אף אחד לא מבין את ההשלכות האחרות של זה? אתם לא קולטים שמסע למאדים או ייצור מושבות על הירח (כן, אם לא שמתם לב קונסטליישן לא הייתה אמורה רק להחזיר את האדם לירח כמו שכולכם חושבים!) מפתחים אותנו טכנולוגית, אתם לא קולטים שאלמלא המסע הראשון לירח והצורך במכשור על מנת לפקח עליו סביר שלא היה לכם מחשב, לא אייפון, לא כלום הייתם חיים כמו לפני 15 שנים! ואל תומרו שזה מרווח קטן, מבחינה כלכלית ומדינית המסעות הללו הם הדבר הכי חשוב!

  2. אין להם חלליות ייעודיות למשימת הנחתת אדם על הירח.
    לשם כך יש צורך לבנות חלליות מותאמות משימה והם לא עשו את זה כיוון שחקרו כוכבים אחרים.
    כדי לשלוח אדם לירח יש לבנות מחדש חללית עם הטכנולוגיה החדישה ביותר ולשם כך גם כן צריך זמן למחקר וניסויים או להסתכן במותם של האסטרונאוטים – עקב ציוד לא מתאים/מיושן/תקלות – לוקח זמן להתאים טכנולוגיה לזמן.

  3. אני מציע להקים בסיסי מחקר רובוטיים על הירח ועל מאדים,(כפי שכבר הוכח במשימות של אופרטוניטי וכ'ו) כלים אלה מסוגלים לתור שטחים גדולים בצורה יעילה ,בסיס מחקר יאפשר להם לשרוד זמן רב יותר ,
    ועלות ההקמה תיהיה נמוכה (מאוד) ביחס לבסיס מאויש.

  4. באמת לא הבנתי בשביל מה רצו לחזור לירח.
    צריך לפתור את עניין מהירות הטיסה למאדים לפני הצעד הבא וטוב שיתרכזו בבעיה הזאת..

  5. התוכנית החדשה יותר טובה מקונסטליישן בגלל ההשקעה הרבה במו"פ (שכולל פיתוח מערכות הנעה חדשות כמו מנועים גרעינים או כאלו שמונעים ע"י פלאסמה כל אלו יוכלו לקצר את זמן הטיסה למאדים מ8-6 חודשים כיום לכ-חודשייים שלוש לכול היותר) וכך להוריד את כמות הקרינה שמשימות מאוישות עתידיות למשאדים יחשפו אליהם.

  6. צודק, יש הגיון בדבריך, כלומר זו בעיה של תקציבים ולא של יכולות טכנולוגית.

    תודה.

  7. טוב טעיתי קצת בחישובים (מגיב 4 בילבל אותי) זה יוצא פחות מ 50 שנה, אך עדיין השאלה בעינה נשארת….

  8. זו שאלה של כסף וכסף זה עניין של עדיפויות.
    זה בדיוק נושא המאמר הנוכחי.

  9. שאלת תם, באמת שאינני שייך לכל חובבי הקונספרציות למיניהם וברור לי כשמש שהאדם נחת על הירח, אך עדיין (גם קצת בהשראת תגובה 4) איך אפשר להסביר שלפני 50 שנה (ממש הסטוריה!) נחתנו על הירח, והיום 50 שנה אחרי עם ציוד וטכנולוגיה הרבה הרבה יותר מתקדמים ומשוכללים איננו מסוגלים לבצע זאת פעם נוספת? איזה הסבר הגיוני יש לדבר התמוה הזה?

    אשמח אם מישהו יאיר את עיני.

  10. "צעד קטן לכאורה על הירח שנת 1969 " ו42 שנה אחרי זה ועדיין לא מסוגלים לשלוח אדם לירח .
    מטיסיםכל שנה חלליות לכוכבים מנחיתים על המאדים מטיסים כל חודש מעבורות הקימו תחנת חלל ועדיים גם בעוד 10 שנים וגם זה בספק 50 שנה אחרי "האירוע הגדול של הצעד הקטן" עדיין לא מסוגלים להנחית אדם סגן מנהל נאס"א אמר לפני 5 שנים בראיון כי למעשה אין להם טכנולוגיה להנחית אדם מהההה…….?? מדהים לא??הרי כבר הנשר נחת אז היום אין טכנולוגיה או שהכל היה דיסאימפורמציה והתרסה מול הרוסים שכבר ב-1966 ריסקו חללית על הירח.האמרקאים חשו מבוישים כמעצמה וכי לא רק שדורכים במקום אלא צועדים אחורה כמו התרגיל המפורסם של "מלחמת הכוכבים" תכנית החלל האמרקאית שאמורה היתה לכסות את השמים בליויינים היורים קרני ליזר בטילי שיוט שלמעשה וזאת היתה כוונה כדי לגרור את הרוסים להוצאות אדירות של כספים מחקר ובנית לויינים שכנגד.אז להיות הגיוני 50 שנה מאז ואולי יותר ושום אמרקאי לא ידרוך על הירח משונה מאוד היה או לא היה?????

  11. טוב מאד החלטה חכמה, ונכונה מאד!

    חבל על בזבוז הכסף, עדיף הרבה יותר לפתח את תחום החלליות והגשושיות הרובוטיות שיבצעו את עבודת המחקר על כוכבי לכת רחוקים (בשליטה מכדור הארץ, או באופן אוטומטי בהתבסס על בינה מלאכותית) ושאפילו יחזירו חזרה לכדור הארץ דגימות שונות.

    חבל לדעתי בשלב הנוכחי לבזבז כסף על שליחת אנשים לירח (זה טוב בעיקר ליחסי ציבור ופחות למדע)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן