פרה מסובסדת

הוויכוח על הנדסה גנטית ועל הקשר שלה לשליטה של ארה”ב בכלכלת המדינות העניות, רחוק מלהסתיים. על כך מעידים פיצוץ השיחות בוועידת קנקון ופרסום התוכנית החדשה של נאס”א, לפקח מהחלל על גידולים מהונדסים גנטית

ינאי עופרן, הארץ

כשג'וזף סטיגליץ נפגש עם מנהיגים ממדינות עניות הוא מעודד אותם לא להיכנע ללחצים שמפעילים עליהם האירופאים והאמריקאים. לחצים מהסוג הזה, בעיקר כאלה שנוגעים לתוצרת חקלאית, הסתיימו באחרונה בפיצוץ ועידת קנקון, שבה ניסו המדינות העשירות והעניות לגבש הסכמי סחר חדשים. בדיוק באותו שבוע – כשכלכלנים, פוליטיקאים, תעשיינים וארגונים לא ממשלתיים ניסו להעריך מחדש את יחסי הכוחות ולזהות מי הרוויח ומי הפסיד מפיצוץ השיחות – פירסם כתב העת Nature תוכנית חדשה של נאס”א לפקח מהחלל על גידולים מהונדסים גנטית. הידיעה רק ליבתה את הוויכוח על הנדסה גנטית והקשר שלה לשליטה של ארה”ב בכלכלת המדינות העניות.

בשבוע שלפני כינוס הוועידה בקנקון שטח סטיגליץ, איש עגלגל ורך דיבור, לפני תלמידיו בקורס “גלובליזציה ושווקים” באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, את ההמלצות שהוא מציג למנהיגי המדינות המתפתחות. “אני אומר להם שעדיף שלא יהיה הסכם מאשר שיהיה הסכם גרוע”, סיפר סטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה ומבקר חריף של קרן המטבע הבינלאומית. במאמר נוקב שפירסם בעיתון “גרדיאן” שבוע לפני כינוס הוועידה בקנקון תיאר איך משפיעה מדיניות המערב על חייו של איכר אפריקאי עני. את הכותנה שהוא מגדל הוא נאלץ למכור במחירים זעומים בגלל הסובסידיות המופרכות שמעניקות מדינות המערב לחקלאים שלהן.

25 אלף מגדלי כותנה אמריקאים מקבלים סובסידיה שנתית של ארבעה מיליארד דולר – יותר משווי הכותנה שהם מגדלים. איכר אפריקאי, השוקל לשפר את מצבו ולקנות פרה כדי למכור חלב לשוק המקומי, צריך להתמודד עם אבקת חלב אירופית הנמכרת באפריקה במחירים מגוחכים – פרה מערבית ממוצעת מקבלת מהממשלה סובסידיה של שני דולרים ליום, יותר ממה שמרוויח האיכר האפריקאי. החקלאים האירופאים מייצרים עוד ועוד חלב, הרבה מעבר למה שאירופה צריכה, ומשווקים אותו במחירים מסובסדים לעולם העני. בה בשעה, בשם הגלובליזציה, דורשים נציגי המערב מהמדינות העניות לפתוח את שווקיהן למוצרים מערביים ולאפשר להם תחרות הוגנת. בקנקון, הזהיר סטיגליץ, “ינסו המדינות העשירות, כנראה, להשתמש שוב בשרירים הכלכליים שלהן, כדי להשיג את מה שהן רוצות על חשבון המדינות העניות”.

ההנדסה הגנטית נהפכה למרכיב בוויכוח הזה. מדענים בחברות מערביות שוקדים כבר כמה עשורים על פיתוח גידולים משופרים גנטית. כך, למשל, פותחו זנים מיוחדים של תירס ששולב בהם גן שנלקח מחיידק הבצילוס. הגן הזה לא משפיע על יונקים או על הטעם של התירס, אבל הוא מחסל את החרקים המזיקים. כמות התירס שמופקת מכל חלקה גדלה ועלויות ההדברה קטנות.
המגדל, אומרים המצדדים, מרוויח אם הוא אמריקאי ואם הוא ברזילאי. זן מהונדס של אורז מכיל גנים שמעלים את כמות הברזל והוויטמנים באורז. המפתחים אומרים שהאורז הזה יכול להציל את חייהם – ולמצער את מאור עיניהם – של מיליוני ילדים באסיה שמתים מתת תזונה, או לוקים בעיוורון בגלל מחסור בוויטמין .A

אבל בכל הזנים המהונדסים המסחריים מוכנס שינוי גנטי מתוחכם נוסף, שמעורר את חמתם של המתנגדים. כל צמחים האלה הם עקרים. בכולם משולבת מערכת גנטית מורכבת, שמזהה את תאי הצמח שמתפתחים לתאי זרע ומחסלת אותם, ורק אותם. כך מובטח, שהצמח יניב יבולים בריאים ומזינים, אבל לא ייצר זרעים. אחרי הקציר או הקטיף נאלצים האיכרים לשוב אל היצרן המערבי ולקנות ממנו זרעים יקרים לעונה הבאה. היצרנים טוענים שבלי מנגנון חיסול הזרע הם יוכלו למכור לכל איכר זרעים לשנה אחת בלבד, מה שיהפוך את כל מאמצי המחקר והפיתוח ללא כדאיים. המבקרים אומרים שהתוצאה תהיה תלות מוחלטת של החקלאות העולמית בתעשייה האמריקאית.

ההתקפות על הגידולים המהונדסים גנטית מגיעות לא רק מהעולם העני. ארגונים טבעוניים טוענים בלהט שמזון משופר גנטית מזיק לבריאות – טענה חביבה על פוליטיקאים וצרכנים אירופאים שמתייחסים לגידולים האלה כמעט כמו לרעל. ברבות ממדינות אירופה הצליחו המתנגדים לחוקק חוקים שמחייבים סימון מיוחד של גידולים מהונדסים. העובדה שכל עשרות המחקרים שנעשו בעניין לא הצליחו לספק אפילו בדל של ראיה התומכת בטענה הזאת – לא מיתנה את המתנגדים.

גם הטענה שהכלאות בין מינים, הגרסה הפרימיטיווית של ההנדסה הגנטית, הן פרקטיקה שימיה כימי החקלאות, אינה משכנעת את האירופאים. ציניקנים טוענים שהבהלה באירופה קשורה פחות לאדיקות טבעונית ויותר ליתרון הטכנולוגי המובהק שיש לאמריקאים על פני האירופאים בתחומי ההנדסה הגנטית. מכיוון שהשיפורים הגנטיים מפחיתים עלויות ומגדילים את התנובה, ליתרון האמריקאי יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על התחרות בין אירופה לאמריקה. לכן קשה שלא לחשוד שהלוחמנות האירופאית בעניין היא בעצם גרסה מחוכמת של הגבלת סחר.

טענה רצינית יותר שאתה צריכים תומכי ההנדסה הגנטית להתמודד היא הביקורת האקולוגית. יחסי הכוחות בין מינים בטבע מצויים בשיווי משקל מדויק שהושג במיליארדי שנים של אבולוציה. ההנדסה הגנטית משנה את התמונה. אם המינים המהונדסים ידלפו מהשדות החקלאיים אל שדות הבר עלול להיות להם יתרון לא הוגן שיאפשר להם להשתלט על בתי גידול ולהכחיד מינים אחרים. מול הביקורת הזאת מנפנפות יצרניות הזרעים בטכנולוגיית העקרות הגנטית. צמח שלא מייצר זרעים, הן טוענות, לא יכול להתחרות באף אחד.

אבל להנדסה הגנטית גם עלולות להיות השפעות אקולוגיות אחרות, ודווקא כאלה שיזיקו לאינטרסים של יצרניות הזרעים. אם כל גידולי התירס יהיו מהונדסים, מזיקי התירס יאבדו את מקור המחיה שלהם. הם עלולים להיכחד. אם זה אכן יקרה איש לא יזיל דמעה. אלא שההיגיון האבולציוני מציע אופציה אחרת, סבירה יותר – במאבק להישרדות, המזיקים יפתחו עמידות לתירס המהונדס. הגן שאמור לחסל אותם כבר לא ישפיע עליהם והם יאכלו את התירס המהונדס באותה מידת תיאבון שבה אכלו את בן דודו מזן הבר, בעודם שומטים את הקרקע מתחת למודל העסקי של יצרניות הזרעים.

הפתרון שהנהיג משרד החקלאות האמריקאי בשיתוף עם המשרד להגנה על הסביבה הוא הגבלה על שיעור הגידולים המהונדסים בכל שדה. על פי החוק הפדרלי, לפחות %20 מהגידולים חייבים להיות לא מהונדסים. הבעיה היא, שאין דרך יעילה לאכוף את התקנה הזאת. ואמנם, דו”ח מראשית הקיץ קבע על סמך בדיקה מדגמית שחלק נכבד מהחקלאים, אולי אפילו רובם, עוקפים את התקנה הפדרלית וזורעים את כל שדותיהם בזרעים מהונדסים. “זה רק עניין של זמן עד שיופיעו מזיקים עמידים”, אמר אז גרגורי ג'פה, מומחה ואשינגטוני לביוטכנולוגיה. התירס המהונדס לא יהיה בעל ערך רב כשזה יקרה, הסביר.

פרסום הדו”ח היה הניצחון המשמעותי ביותר של המתנגדים. החשש מעמידות הוא הטענה היחידה שמעוגנת בחשש מדעי מבוסס, ואם התסריט הזה יתממש כולם יפסידו. חברות הזרעים ייתקעו עם מוצר חסר שימוש, האיכרים באפריקה יישארו עם זרעים יקרים, צמחים עקרים ומזיקים רעבים, והאירופאים יוכלו שוב להגיד “אמרנו לכם!”

אבל הידיעה שפורסמה בשבוע שעבר מבשרת כנראה את השלב הבא במאבק. ג'ון גלזר מהמשרד ההגנה על הסביבה האמריקאי סיפר ל-Nature על הפרויקט השאפתני של נאס”א למעקב לווייני אחרי גידולים מהונדסים. לדבריו, הרעיון מבוסס על ההנחה שגידולים מהונדסים מחזירים קרינה אחרת מגידולים רגילים. מהלוויין יהיה אפשר לראות באיזה שטח גדלים צמחים מהונדסים ובאיזה שטח גדלים צמחים רגילים. אם השיטה תעבוד, הלוויינים האמריקאיים ירגלו אחרי החקלאים ויתפסו בקלות את מי שמפר את חוק עשרים האחוזים. חקלאי שלא יעמוד בפיתוי ויזרע תירס מהונדס בכל השטח, ייתפס וייענש. כך יהיה למזיקים מה לאכול ולא יופעל עליהם לחץ לפתח עמידות.

השיחות בקנקון עסקו גם בנושאים כמו התרופות לאיידס וליברליזציה של שוקי ההון. אבל החקלאות נהפכה לסמל המרכזי שלהן. חקלאים מכל העולם התאספו ברחובות עיר הקיט המקסיקאית כדי ללחוץ על הפוליטיקאים. באולמות הדיונים התבצרו הצדדים בעמדותיהם. בחוץ הגיעו ההפגנות האמוציונליות לשיא, כשלי קיאנג היי, איכר קוריאני, התאבד על הבריקאדות בנעיצת פגיון בחזהו במחווה שקספירית.

שעות ספורות לאחר מכן עזבו נציגי 23 המדינות המתפתחות את הדיונים. “הגענו למסקנה”, אמר דובר ברזילאי, “שעדיף שלא יהיה הסכם על הסכם גרוע”, הצהרה שנשמעה מוכרת לתלמידיו של סטיגליץ. ארגונים למלחמה בעוני, כמו כלכלנים מהמדינות המתפתחות, הגיבו בסיפוק רב, לעתים בשמחה גלויה, על פיצוץ השיחות. המפגינים הצוהלים בחוצות קנקון ראו בפיצוץ הוועידה ניצחון שמרחיק את מדינות המערב משליטה בכלכלות העולם העני.

אבל מחטף מוזר שהתרחש בסוף השבוע שעבר מלמד שקשה לחמוק מהלפיתה של תאגידי הענק האמריקאיים. ברזיל, שהובילה את המדינות המתפתחות בקנקון, היא המעצמה החקלאית השנייה בגודלה בעולם. הנשיא לולה דה סילבה, יקירם של מתנגדי הגלובליזציה ופעילי שמאל אירופאים, הפך את המלחמה בגידולים המהונדסים גנטית לאחד הדגלים המרכזיים בקמפיין הנשיאות המוצלח שלו. ענק הזרעים האמריקאי “מונסנטו” ראה בעיניים כלות את השוק הברזילאי הענק ננעל בפניו.

ואולם, בסוף השבוע שעבר, בעוד שתומכיו של דה סילבה חוגגים את פיצוץ השיחות בקנקון, הודיע סגן הנשיא במפתיע כי ברזיל מסירה את האיסור על שימוש בזרעים מהונדסים גנטית. באותה עת שהה דה סילבה מחוץ לברזיל. “המומחים אומרים לי שאין שום סכנה בזרעים האלה”, אמר סגן הנשיא ז'וזה אלנקאר, “הירוקים טוענים שיש, אבל אני חייב לחתום על הצו הנשיאותי הזה”.

פרשנים אומרים שמאחורי ההחלטה עומד דה סילבה עצמו, שנכנע ללחצים של חקלאים ברזילאים, פוליטיקאים אמריקאים ותאגיד הענק מונסנטו. על פי הפרשנות הזאת, הוא הטיל את המשימה הלא פופולרית על סגנו ובחר להעדר מהמדינה, נחבא מזעמם של תומכיו בברזיל ומחוצה לה. לולה, כפי שהוא מכונה בפי מעריציו, סומן כמנהיג העולם המתפתח ואפילו כמי שירסן את הגלובליזציה הפרועה ואת פגיעתה הרעה במדינות העניות. פיצוץ הוועידה בקנקון יוחס במידה רבה למנהיגות הנחושה שלו. לא ברור מה הוביל אותו להתקפל דווקא עכשיו.

פרשנים כלכליים מערביים טענו שהנפגעים העיקריים מפיצוץ השיחות יהיו דווקא המדינות העניות. אבל הבהלה הניכרת בקרב החקלאים והתעשיינים המערביים מלמדת שלא כולם במערב שותפים להערכה הזאת. עוד לא ברור מה יקרה בסיבוב השיחות הבא, אבל הידיעה ב-,Nature שפורסמה ארבעה ימים לפני פיצוץ השיחות, והודעתו המפתיעה של סגן נשיא ברזיל שפורסמה ימים ספורים לאחר מכן – מרמזות, שלפחות הקרב על הגידולים המהונדסים רחוק מהכרעה.

ידען הנדסה גנטית – צמחים

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~662782448~~~27&SiteName=hayadan