המדענים והמהנדסים של נאס”א, אוניברסיטת אריזונה ולוקהיד מארטין חוששים שהתנורים יתקצרו שוב כמו שקרה בפעם הקודמת, ולכן הם מחפשים דגימה עשירה בקרח, ודרך להביאה במהירות לתנור בטרם הקרח יתאדה
ההרעדה שנעשתה לדגימת הקרקע הארקטית המאדימאית לתוך התנור של פיניקס (Thermal and Evolved Gas Analyzer או בקיצור TEGA) גרמה ככל הנראה לקצר במעגל שעלול להתרחש שוב בפעם הבאה שבה יופעל התנור, ויתכן שיהיו לכך תוצאות לא טובות. קבוצת מהנדסים ומדענים התאספה במטרה להעריך את מצבו של מתקן TEGA לאחר הקצר שהתגלה במכשיר, והגיעו למסקנה לא מעודדת זו.
“מכיוון שאין כל דרך להעריך את הסבירות להתרחשותו של קצר נוסף, אנו לוקחים את הגישה המסורתית ומטפלים בדגימת הקרקע הבאה שתיבחן ב-TEGA כאחרונה” אמר פיטר סמית', החוקר הראשי בפרויקט פיניקס. לפיכך עושה הצוות הכל כדי שהדגימה הבאה שתועבר לתנור תהיה עשירה בקרח.
הקצר התרחש לאחר שתנור מס' 4 הורעד מספר פעמים במשך כמה ימים במטרה לשבור את הקרקע הדביקה כך שתוכל להגיע לתוך התנור. העברה לכל אחד מהתנורים דורשת פעולת הרעדה והפעלת המרעד בכל אחד מהתנורים תגרום גם לתנור מספר 4 לרעוד, דבר שעלול לגרום לקצר נוסף.
דוגמה מתוך חפירה המכונה “שלגיה” שהוצאה בידי כף החפירה של הפיניקס בתחילת השבוע ככל הנראה התייבשה, לפיכך הועברו חלקיקי הקרקע למיקרוסוקופ האופטי. אם יישאר חומר על הכף הוא יועבר למעבדה הכימית הרטובה ביום ראשון.
צוות המשימה בילה את יום שישי, יום העצמאות האמריקני במנוחה. צוות שלד באוניברסיטת טוסון ובמעבדע להנע סילוני של נאס”א בפסדינה קליפורניה ובמרכז לוקהיד-מארטין מערכות חלל בדנבר קולורדו המשיכו לנטר את החללית ומכשירה במהלך החופשה.
החללית המשיכה בכל אופן בביצוע פקודות מדעיות שתוכנתו בה מראש, קראה נתונים אטמוספיריים וצילמה תמונות פנורמיות ואחרות.
לאחר שהדגימה תועבר לניסוי הכימי, העדיפות הגבוהה ביותר תהיה להשיג דגימה עשירה בקרח לתנור מספר אפס. צוות הפיניקס יבצע ניסויים והרצות נסיון כדי שהמכשירים יוכלו להעביר את הדגימה העשירה בקרח במהירות, במטרה למנוע התאדות חומרים מהדגימה במהלך התהליך, ושהקרח המוצק לא יתאדה.
27 תגובות
המושג PSI (פאונד לאינצ’ רבוע) קיבל פרסום ציבורי הודות לחוסר היכולת של מדעני נאסא להמיר יחידות.
מדעני נאסא כמובן יודעים להמיר היטב יחידות ואין להם שום בעיה נפשית או טכנית לעשות זאת באופן טבעי. הכוונה היא, כמובן, שישנן טעויות שלא קשורות בשכל או ביכולות מנטליות והן יקרו גם לטובים ביותר. מטעויות כאלה אין כמעט אפשרות להמנע והטכנולוגיה אמורה לגשר על הפערים הללו שבין שיכחה לעצלנות או חוסר שימת לב. ייתכן בהחלט שבזה דברים אמורים. כך או כך, המטרה לא הושגה ובשורה התחתונה אי השגת מטרות היא כישלון. מכל טעויותי השכלתי.
מעניין כמה תקציב נדרש מהם כדי ליצור סימולציה אמיתית של כוח המשיכה האמיתי של מאדים.
נס"א הכה מחמיר בבדיקותיו אבד לווין למאדים כי לא ידעו כל כך להתאים בין מידות מטריות לאנגליות. המחיר רק 125 מיליון דולר לפני כשמונה שנים.
(CNN) — NASA lost a $125 million Mars orbiter because one engineering team used metric units while another used English units for a key spacecraft operation,
עם כל הכבוד, ואין כבוד, אני חושב שאתם קצת מזלזלים בבבדיקות המחמירות ביותר של נאסא.. יש להם תקציב כל כך גדול שאני לא אתפלא אם הם בנוסף לסימולציות ממוחשבות, יצרו סימולציה של מאדים ובדקו עליה העתק של הפיניקס בשלל תכונותיו.
למהנדסים
יתכן שהמתכננים לא חישבו את כוחות התאוצה העודפים הנוצרים בהרעדה על פני המאדים. כיוון שלמאדים 0.4 מכוח המשיכה על הארץ.
כוחות התאוצה על פני הארץ משוככים ביותר מכפול מאשר על פני המאדים בגלל המשקל הגבוה יותר על פני כדור הארץ.
יתכן שהם לא חישבו את עוצמת הרעידה שאמורה להיות יותר מכפולה על פני המאדים.
לדעתי אין כאן עלהום.
ביקורת היא עניין חיובי והיא מושמעת כאן בדרך כלל בדרך ארץ ולא באופן מתלהם. להגיד "כישלון" זה סוג של ביקורת ואם הביקורת נכונה אז היא ביקורת בונה. אם בסופו של פרוייקט זה לא נדע מה כמות המים בקרקע המאדימית באזור הנחיתה, הרי שמדובר בכישלון מבצעי. יש יעד ויש מחקר ויש את שלב התוצאות. אם משהו מתפקשש שם אזי יש כישלון. זה בסדר לטעות וזה קורה. אני לא צעקתי מעולם דברים בסגנון "האמריקאים המטומטמים" או "להעיף ראשים בנאסא". אני מצביע על העובדה הפשוטה שאת השאלה החשובה ביותר לא הצליחו להשיב עם תשובה.
יש לתת קומפלימנטים כשצריך (וצריך) ויש להשמיע ביקורת כשצריך.
לרועי
צחקתי.
בקיצור, בוא ונחזיק אצבעות למדעניי נאסא בשעתם הלא קלה.
שיהיה לנו ערב טוב
סבדרמיש יהודה
יהודה,
אפשר לספר לפי אותה גרסה גם סיפור אחר.
לאמריקאים היתה בעיה עם המעצורים של ה- M-16 בביצות של ויאטנם. המהנדסים שלהם ניסו להתגבר על הבעיה. הגיע היום בו נפגשו האמריקאים והויאטנמים, והאמריקאים שאלו איך הם התגברו על הבעיה. ענו להם הויאטנמים, “פשוט, אנחנו נלחמנו עם מקלות.”
זו ממש אסטרטגיה נהדרת לפתרון בעיות.
דרך אגב, הסיפור שסיפרת אכן אינו אמיתי. האמריקאים החליטו להשתמש בעפרון גם כן, אך מכיוון שחוד שבור מהווה סכנה של ממש בתנאים של מיקרו-גרביטציה, ועלול להתלקח בקלות במקרים מסויימים, הם ניסו למצוא פתרונות אחרים. העט החללי הומצא על-ידי חברה אזרחית שלא קיבלה מימון ממשלתי. בקיצור, יש למהנדסים האמריקאיים קצת שכל בפדחת.
אני בטוח שתגובות כמו שלך, של עמי ושל מר בן-נר סיפקו תובנות חשובות בעבר. ויחד עם זאת, קשה לי שלא להרגיש שיש כאן תגובת ‘עליהום’ טיפוסית, מבלי ידיעת מכלול הבעיות שבפניהן עמדו מהנדסי נאס”א כשניסו לספק את המכשיר היעיל ביותר לחקר הפלנטה במגבלות הטכנולוגיות והתקציביות הקיימות.
אני לא יודע אם הסיפור שאני עומד לספר הוא אמיתי או לא אבל מעשה שהיה כך היה:-
האמריקאים גילו שעטים כדוריים עלולים לא לפעול בריק או בתנאי חוסר משקל, אי לכך קיבלו מספר מדענים משימה לתכנן עט שיוכל לסמן גם בתנאי חוסר משקל ובתנאי ריקנות. היגיע היום בו ניפגשו האמריקאים והרוסים ושם שאלו האמריקאים את הרוסים כיצד הם התגברו על הבעיה, ענו להם הרוסים :- "פשוט, אנו משתמשים בעיפרון".
בקיצור, בואו ונגיב כמיטב הבנתינו החובבנית, ואני בדעתו של של עמי בכר ואחרים,שלפעמים תגובות כאלה הוכיחו את עצמם בעבר.
ערב טוב
סבדרמיש יהודה
א. בן-נר,
נניח והיו עושים את הניסוי, מה היו למדים ממנו?
בהנחה שהזרעים אכן היו נובטים, האם הם היו צומחים בצורה נורמלית? זה לא דבר שאפשר לגלות בתוך המיני-חממה. האם לא היו חסרים להם מינרלים? יסודות מסויימים? צמחים מסויימים יכולים לצמוח היטב גם ללא הגורמים הללו. אחרים לא.
כל מה שניסוי כזה היה מראה, במידה והיה מצליח, הוא שזרעים של צמח או שניים אכן יכולים לנבוט.
עכשיו מה אם הוא לא היה מצליח?
האם היינו למדים מכך אלו תרכובות קיימות באדמת המאדים? באלו ריכוזים? מה טמפרטורת הקרקע? האם יש בה מים בכלל? אולי הזרעים התקלקלו במסע בחלל כתוצאה מהקרינה הקוסמית (תרחיש סביר, למיטב הבנתי) ? אולי הזרוע הרובוטית שזורעת אותם לא חפרה חריצים מספיק עמוקים באדמת המאדים שהרימה? או אם שותלים אותם ישר באדמה ומכסים אותם במיני-חממה, אולי היא לא אטומה מספיק? ואם היא כן אטומה מספיק, האם אנו יכולים להיות בטוחים שה- CO2 והחמצן נמצאים בריכוזים הנכונים בתוכה?
התשובה לכל או רוב אלה היא לא. כל מה שהיינו למדים הוא שזרעים ממין מסויים לא גדלים באדמת המאדים, במיני-חממה מאולתרת, לאחר מסע ארוך בחלל.
בקיצור, אפילו אם נתעלם מהמאמץ ההנדסי העצום שצריך כדי לשלוח מיני-חממה רובוטית כזו למאדים, היא פשוט לא היתה מספקת לנו את אותן תשובות מפורטות ששליחת מעבדה רובוטית מספקת. מעבדה כזו יכולה לקרוא את דגימות הקרקע, לשפוט אלו תרכובות יש בה, ולהבין מכך אם יש או אין אפשרות ראשונית אפילו לגידול צמחים על המאדים. כל ניסוי מעבר לכך דורש השקעה הנדסית ביצירת כלי חקר אחר ומשוכלל בהרבה.
ךאץבן-נר רגע תחשוב שנייה איזה גודל הערכה שאתה מבקש ותבין שזה הרבה יותר מסובך ממשאתה חושב הרבה יותר מתנור שכבר קיים ולא צריך להמציא מחדש
הרשו נא לי להצטרף לבעלי הביקורת "ממבט הציפור" כדברי מיכאל ולשאול:
אם המטרה היא לבדוק היתכנות גידול ירקות על המאדים, מדוע לא שלחו לשם מיתקן "מיני חממה" + זרעי ירקות ?. הרובוט היה זורע, מכסה, את המזרע, במיני חממה ומחכה מספר ימים.
לא יותר פשוט ולעיניין ?
יתכן וחסר להם, לאמרקאים, על אף כל חכמתם הרבה,עצמתם הכלכלית ויכלתם האקדמית והטכנולוגית האדירה, משהו קטן, שהייתי מגדיר כ"שכל הישר" או "חכמת הפלח". הכוונה למעשה הפשוט והישיר. שלעיתים עשוי גם הוא, במינון המתאים, להניב תוצאות חיוביות.
הם כאלו חובבנים זה מדהים אותי כל פעם מחדש !!!
רמי תקשיב אני חייב לדעת כמה קיבלת בפסיכומטרי?…לא ראיתי כל כך הרבה מילים מהמיבחן כבר הרבה זמן….אהה ולעיניננו לכל משימה יש יעדים הם לא באמת שלחו את הרובוט רק בישביל זה כמו שכתוב זה תנור 4 לכן מישתמע שיש עוד לפחות 3 כך שנגיד במיקרה הכי גרוע זה "רק" 25% כישלון וניראה לי שזה מקובל בסך הכל…
לרמי,
המרחק קטן מכפי שאתה מדמיין. לא רק גאוגרפית, כי בעיקר ברמת ההשכלה. אנשי המדע בארץ עומדים בכל קנה מידה עולמי בכלל ובשורה אחת עם מדעני נאסא בפרט. הזילזול בדבריך (גם אם אינו מנומס ברמה האישית) הוא טעות עקרונית שנובעת, כנראה, מרגשי נחיתות לא ברורים כלפי הגויים.
זאת ועוד, מתגובתו של סבדרמיש אני למד כי הוא דווקא עומד על כך שתקיפת הבעיה ניתנת אף ממעוף הציפור (ז"א בראיה מרחוק) והן על ידי כאלו שאינם מומחים. הדבר לגיטימי והוכיח עצמו בעבר. אני מוצא את האנלוגיה לאותו שחמטאי ששכח להפעיל את השעון והפסיד באופן טכני, אנלוגיה יפה ונכונה.
בברכת חברים,
עמי בכר
לרמי
אני חושב שהבנתי את דבריך, אסור לנו להגיב על טיסות לחלל על כישלון קולומביה על התפוצצות צ’לנג’ר על הסיבות לחורבן בית ראשון ועל הכישלון בהצלת יהדות השואה כי לא היינו שם.
סלח לי אם אני חולק על דעתך, וחושב שדווקא זכותם של כל מגיביי הידען לעשות זאת.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
ליהודה סברדמיש
אתה טועה בגדול. הדוגמה שהבאת , אפילו לא מתקרבת לאמת. אתה היושב כאן בציון, שאינו מעורב אפילו ברמז ממה שהולך אצל מדעני נאסא, אנך יכול להביא את הדוגמא של ההדיוט שרואה דברים שהמומחה לא רואה.
המרחק הוא כה גדול , לא רק גיאוגרפית, אלא מבחינת ההשכלה, המשאבים וההכשרה שטוב תעשה אם תמלא את פיך מים בבחינת סיג לחוכמה שתיקה.
חברים יקרים,
הגענו כבר בעבר למאדים. עם כל הכבוד למסובכות של הדבר, זו לא המטרה. ישנם יעדים לרובוט הזה ואיפה שהוא נכשל זה כישלון. לא פחות ולא יותר. חבל שיקח עוד זמן רב עד לפעם הבאה, בה וודאי יהנדסו מחדש את המערכת כך שתאפשר המנעות מתקלות שלא צפו מראש כיום.
זה מאכזב לראות את כל הטכנולוגיה הזו מגיעה לפלנטה אחרת, מתמקמת ומסתדרת ובסוף לא מניבה תוצאות. ה-תוצאה המעניינת ביותר (האם יש במאדים מים או לא) כנראה לא תקבל תשובה, במידה והתקלה תחזור על עצמה. וזה, לדעתי, כישלון.
שבת שלום,
עמי
יהודה,
גם תגובתי נובעת במידה מסויימת מהצער שבאי-ההצלחה עד עכשיו בגילוי מים בתנור.
נקווה שיצליח,
רועי.
לרועי
אתה קצת נוקשה עימי. כבר בתגובתי לרמי כתבתי :-
"וכמובן אסור לנו לשכוח שאנחנו חכמים לאחר מעשה, כך שיתכן ולא היינו מגלים זאת לפני שליחת פניקס לחלל." סוף ציטוט.
כך שאני מודע לבעיתיות של תגובתי. אז קודם כל אני מתנצל בפני מדעניי נאסא העמלים.
אבל, אין ספק שתגובתי נובעת מהצער שבאי ההצלחה בניסוי התנור.
הבה נקווה שנינו שהניסוי האחרון יצליח, ובא לציון גואל (ולמאדים מים)
יום טוב
סבדרמיש יהודה.
מי שלא מנסה לעולם לא יטעה, טעות ותיקון מביאים להצלחה.
כל הכבוד לנאסא ולמדענים והחוקרים שלה.
יהודה,
תוריד בבקשה את המלה ‘אפילו’ מהמשפט הלפני-אחרון שלך. הם תכננו לבדוק את מבנה החומרים בקרקע המאדים, והם גם מצליחים בזה יפה בינתיים. המים הם בעיה נפרדת.
ובחייך, אתה הרי מהנדס בעצמך. אתה יודע כמה מורכבת העבודה הזו, ובכמה דרישות ואילוצים צריך להתחשב כשמתכננים מכשיר – על אחת כמה וכמה כשהוא אמור לטוס בחלל כמה שנים, לנחות על כוכב זר ולערוך בעזרת רובוט בדיקות שאפילו לדוקטורנטים קשה לבצע ידנית.
אז מה שאתה עושה כאן זה לא ביקורת. זה קיטורים, וזה ראיה לאחור בדיעבד, שזה הדבר הכי קל לעשות. אני חושב שזה פשוט מוריד מכבודך, שלא לדבר על כבוד המהנדסים שעבדו על זה קשה ולא היו צריכים לזרוק מילים באוויר על מה היה צריך לעשות ואיך לעשות, אלא הלכה למעשה לבנות את המכשיר עם כל המגבלות ההנדסיות הקיימות.
שבת שלום,
רועי.
לרמי
האם לא קרה לך כאדם היושב מהצד לראות ולפתור בעיות של חכמים ממך?
בשיעור הראשון בלימודיי האקדמאים במנהל, הירצה לנו המרצה בדיוק על העובדה הזאת ודבריו חרוטים בזכרוני עד היום. הוא אמר " אתם יכולים להיות המנהלים הכי חכמים בעולם, אבל, תמיד עליכם לצפות שמישהו שלא מבין כלום יראה דברים שלא ראיתם. פשוט, כי אלה שמחוץ למערכת רואים דברים, שאתם לא מתייחסים אליהם.
לדוגמא, אלוף שחמט ששכח להפעיל את השעון ולכן הפסיד במשחק, הרי כל אחד שמבין משהו בשחמט היה נוהג טוב ממנו.
וכמובן אסור לנו לשכוח שאנחנו חכמים לאחר מעשה, כך שיתכן ולא היינו מגלים זאת לפני שליחת פניקס לחלל.
בקצור, נא לא לזלזל בחובבים.
אז כל הכבוד לנאסא שתכננו לבדוק את מבנה החומרים בקרקע המאדים, אבל , לא הצליחו לבדוק אפילו אם יש שם מים.
ולגביי הקסאמים, אם מישהו שנימצא במערכת ומוכן לשתף אותי, אהיה מוכן לקבל את האתגר.
שיהיה לנו יום טוב
סבדרמיש יהודה
יהודה,
התנור נועד לא רק למצוא אדי מים, אלא גם לפענח את מכלול החומרים והמרכיבים שבאדמת המאדים. את זה ניתן לעשות באמצעות העלאה מבוקרת של הטמפרטורה עד ל- 1000-2000 מעלות צלזיוס.
האם היו צריכים להכין תנור פשוט שיבדוק את נידוף המים בטמפרטורה של פני המאדים? יתכן. אבל תנור כזה תופס מקום ומחייב תכנון נוסף של כל הרובוט. ומי היה יכול לנחש שדגימת הקרקע תהיה לחה עד כדי-כך שהיא תדבק למשטח שליד התנור? או שיהיה קצר? אי אפשר לתכנן הכל מראש כשיש לך מגבלות כל-כך קריטיות של מקום ואנרגיה.
בכל זאת, קצת פרגון. אני לא רואה מבצע הפיניקס ככשלון, או אפילו קרוב לכשלון. אני רואה אותו כהצלחה מדהימה – לשלוח מעבדה רובוטית למאדים שחוקרת את ההרכב הכימי של הפלנטה הזו, שהעסיקה את דמיונם ומחשבתם של בני-אדם מזה אלפי שנים. וגם אם פרט אחד לא מסתדר, אני בטוח שבמשלחת הבאה כבר יתכוננו לקראתו בהתאם.
שבת שלום לכולנו,
רועי.
לשני האדונים למעלה, חבל מאוד שאתם לא נמצאים שם -בנאסא, בטח יכולתם להציל את הפרויקט. אין לסמוך על המטומטמים האמריקאים האלה שם.
אם כבר אתם כל כך חכמים, בואו תפתרו את בעיית הקסאמים כאן אצלינו.
עוד הוכחה לכך שאין תחליף לבן אדם..בעיקר במשימות מהסוג הזה.
מסכים עם דבריו של עמי בכר .
בנוסף, ניראה לי שהם תכננו את הניסוי בצורה מסובכת ללא שום סיבה.
הם היו יכולים לתכנן את הניסוי אחרת, כי אם הבעיה היא שהקרח מתאדה לפני הכנסתו לתנור (דבר שהיה צפוי!) , אז בשביל מה בכלל צריך את התנור?, כל מה שצריך לעשות הוא לגרד את האדמה ןלבדוק מה מתנדף שם – האם אלו אדי מים, מתן, דו תחמוצת הפחמן , או אולי משהו אחר.
וכמו שכתבתי בתגובה למאמר קודם בנושא זה שלא יספרו לנו על גידול ירקות במאדים ושאר שטויות כי כפי שזה נראה כרגע, יש לנו כאן כניראה כישלון.
שיהיה לנו סוף שבוע שקט
סבדרמיש יהודה
במידה וניסוי התנור לא יצליח, הפרוייקט יהווה כישלון. מתמונות פנורמיות ואנליזה של מיקרוסקופיית אור לא ניתן ללמוד יותר מדי. מצער מאוד יהיה אם חלילה גם ניסוי זה יכשל כמו הקודמים שהרי יעברו שנים מספר עד שיכינו את החללית הבאה שתנחת על המאדים ואשאלות האמיתיות עדיין יישארו ללא תשובה.
אני מקווה שבנאסא מבינים כעת טוב יותר כיצד לתכנן את רובוט הדיגום כך שבפעם הבאה תקלות שכאלה לא יחזרו על עצמם.
בברכת חברים,
עמי בכר