סיקור מקיף

יריבו הגדול של ניוטון זוכה להכרה

300 שנים אחרי * תערוכה בבריטניה לזכר הפיסיקאי רוברט הוק תנסה לתקן את עוולות העימות ההיסטורי בינו לבין ניוטון; עדויות מהמאות ה-17 וה-18 מעלות: תומכי ניוטון השמידו התאוריות המדעיות של הוק

מאת: ליאור קודנר, הארץ, וואלה!

גיא היידן צייר פורטר של רוברט הוק, שמת לפני 300 שנה
גיא היידן צייר פורטר של רוברט הוק, שמת לפני 300 שנה

אייזק ניוטון (1642-1727) ורוברט הוק (1635-1703) נחשבים לפיסיקאים הגדולים של בריטניה מאמצע המאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-18. ואולם, בעוד שאת תמונתו של ניוטון ניתן למצוא כמעט בכל אנציקלופדיה או ספר מדע, תמונות המתעדות את הוק כמעט שאינן קיימות. לפי עדויות שונות מאותה תקופה, תומכיו של ניוטון דאגו להשמיד כל זכר ליריבו הגדול והתיאוריות המדעיות שהציג הוק לא זכו להכרה.

היום, 300 שנה לאחר מותו, נפתחת בלונדון תערוכה לזכרו של רוברט הוק Robert Hooke,. חברי האגודה הבריטית המלכותית למדעים מבקשים להציג בתערוכה את התיאוריות המדעיות שפיתח הוק, וכן תמונות של המדען שצוירו בתקופה המודרנית. “בתערוכה אנחנו מבקשים להוציא את הוק מהאוב”, מספר יוזם התערוכה, פרופ' מייקל קופר. “הוק תמיד נשאר בצלם של אנשים אחרים, ובעיקר של אויבו הגדול ניוטון ושל חברו הגדול המדען כריסטופר וורן. בעוד שניוטון דאג להכחיש את כל ההמצאות המדעיות של הוק ועשה כל שביכולתו כדי למחוק אותו מדפי ההיסטוריה, וורן זכה להכרה מדעית בעיקר על סמך עבודתו של הוק”.

עבודתו המדעית של הוק תרמה רבות לפיתוח הפיסיקה, האסטרונומיה והביולוגיה, ובמקביל הובילה לפיתוח השעון המודרני; מחקר על קפיצים הוביל את הוק להרכבת שעונים. הוא היה אחד המדענים הראשונים שבחנו חומר צמחי במיקרוסקופ – ב-1667 גילה הוק את קיומם של תאים בשעם – אך תרומתו החשובה ביותר לפיסיקה נרשמה שבע שנים קודם לכן, כשהיה רק בן 25, אז גילה את החוק הקרוי על שמו. החוק קובע כי המאמץ המופעל על עצם אלסטי נמצא ביחס ישר למתיחתו. את עיקרי החוק ניסח הוק במשפט קצר בלטינית: ut tensis, sic vis.

בנוסף לכך, חקר הוק גם את כוכבי מערכת השמש. הוא תרם לפיתוח הטלסקופ המודרני ופיתח תיאוריה חדשה בדבר היווצרות המכתשים על פני הירח. בעקבות תצפיות שערך, פיתח גישה עצמאית בדבר כוח הכובד, שהובילה בסופו של דבר לעימות המר בינו לבין מפתח התיאוריה הכוללת בדבר כוח הכובד, ניוטון.

הוק נדחק לשולי ההיסטוריה
ב-1662 החל הוק לחקור את הצורה החיצונית של כוכבי מערכת השמש, ובדרך זו ביקש להבין את המנגנון המכני שבאמצעותו פועל כוח הכובד. 12 שנה מאוחר יותר מצא הוק שכוח הכובד גורם לגופים שונים לנוע במעגלים ושככל שהגופים קרובים יותר למקור הכוח, כך גדולה יותר השפעתו. ב-1680 ניסח הוק את ממצאיו בחוק פיסיקלי. כשניוטון פירסם את חוק הכובד שלו, טען הוק שהעבודה התבססה במידה רבה על ממצאיו בנושא הכוכבים.

ניוטון סירב להכיר בתרומתו המדעית של הוק, ומעולם לא סלח על דבריו. המדען הדגול, שיחסי האנוש שלו היו ידועים לשמצה, ביקש לפגוע במעמדו של הוק באמצעות הכפשת שמו וביטול התיאוריות המדעיות שלו. כמי שצבר מעמד רב בקהילה המדעית בעקבות פיתוח חוק הכובד ולאחר מכן חוקי התנועה, הצליח לדחוק את הוק לשולי היסטוריה. לאחר מותו של הוק נשכחה תרומתו המדעית; גם דיוקנו הושמד כנראה על ידי אנשיו של ניוטון.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.