MRI למתקדמים * שיטת אבחון חדשה שפותחה במכון ויצמן וקיבלה אישור ה-FDA, מאפשרת לא רק לקבוע אם יש גידול, אלא גם אם הוא שפיר או ממאיר
ענת אור
שיטה חדשה לזיהוי ואבחון גידולים שפותחה במכון ויצמן קיבלה את אישור ה-FDA ומתחילה לשמש בבדיקות סרטן השד והערמונית. השיטה עשויה לשנות את ההליך של שליחה לביופסיה וכך לחסוך משאבים רבים, בדיקות פולשניות ומתח שחווים הנבדקים עד לקבלת התוצאה.
השיטה, שפיתחה קבוצת מחקר בראשות פרופ' הדסה דגני במחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן, מתבססת על הדמיה באמצעות תהודה מגנטית (MRI) ומפיקה ממנה תוצאות מתקדמות בהרבה מאלו המוכרות.
צורת הבדיקה ב-MRI היא החזר גלי רדיו מאטומי המימן שבמולקולות המים שבגוף באמצעות שדה מגנטי רב עוצמה וקבלת הדמיה ויזואלית.
באותו מכשור משתמשים גם לבדיקת MRS, שבה נעשה שימוש בחומר ניגוד רדיואקטיווי המוזרק לנבדק, חודר לרווחים שבין התאים ומאפשר זיהוי ברור יותר של רקמות בעלות צפיפות תאים גבוהה במיוחד – ועל ידי כך זיהוי של גידולים סרטניים.
הקבוצה בראשותה של פרופ' דגני השתמשה בטכנולוגיה הקיימת של MRS, אך צורת הבדיקה השתנתה. השיטה הקיימת יכלה לזהות אם יש גידול אם לאו, אך לא יכלה לומר אם הוא שפיר או ממאיר. במקרה של סרטן השד נשלחו דגימות מכל הגידולים לביופסיה וימים מורטי עצבים עברו על הנבדקות שחיכו לתוצאה העלולה לשנות את חייהן.
קבוצת החוקרים גילתה שהמהירות והאופן שבהם החומר נכנס לגוף ויוצא ממנו יכולים ללמד הרבה על מהות הגידול. פרופ' דגני מסבירה שגידולים ממאירים מאופיינים בכך שאינם אחידים; גידול שפיר לעומת זאת ייצבע בחומר הניגוד מהר מאוד בצבע אחיד. כשנצפה אזור החשוד כגידול שבו מתפשט החומר בצורה לא אחידה, ייתכן כי מדובר בסרטן. הקבוצה גילתה כי גם יציאת החומר שונה בין גידול שפיר לממאיר; זרימת החומר מעידה על התכונות של הרקמה. ברקמה בריאה החומר כמעט שלא ידלוף החוצה ואילו בגידול סרטני צפיפות התאים תביא לדליפה מהירה שלו. מכיוון שחומר הניגוד עובר בכלי הדם, אפשר לראות גם התרבות של כלי דם מיקרוסקופיים סביב הגידול, שמאפיינת גידולים סרטניים.
מלבד החידוש שבמעקב אחר דרכו של חומר הניגוד, הגו החוקרים גם צורת דגימה מיוחדת שנתנה לבדיקה את שמה. השיטה נקראת 3TP) 3 TIME POINTS). כדי לקבל תוצאות מפורטות יותר ולהעלות את רמת הרזולוציה של התמונה, הם דוגמים בשלוש נקודות זמן שנקבעו מראש וכך מאפשרים למכשיר להשקיע יותר כוח במתן תמונה קצרה אך חדה בהרבה. הפענוח נעשה בעזרת נוסחאות מתמטיות.
בניסויים הקליניים שנעשו בשנים האחרונות והשוו את תוצאות השיטה אל מול תוצאות ביופסיה שנעשו באותם נבדקים, הצליחה הבדיקה לזהות כמעט 100% מן הגידולים הסרטניים שקוטרם חמישה מילימטרים או יותר. בניסויים שנכללו בהם גם חולות ב-DCIS, שהוא סרטן תעלות החלב בשד, שאינו מתפשט ולא מייצר גושים – שיעור הדיוק היה כ-90%.
פרופ' דגני עסקה בעיקר בסרטן השד ולשיטה החדשה יתרונות רבים על השיטות הקיימות לאבחון המחלה השכיחה. דגני מאמינה כי בעתיד שיטות התהודה המגנטית והאולטרסאונד יחליפו את הרנטגן, שהיא כיום השיטה הזולה ביותר אך יש בה סיכון של קרינה מייננת.
מבין הדגימות הנשלחות לביופסיה, 80%-65% הן של גידולים שפירים. הבדיקה החדשה תוכל לחסוך את המהלך הפולשני וההמתנה לרבות מן הנשים שנמצא אצלן גידול. דגני מזכירה כי בחלק קטן מן המצבים התשובה תהיה גבולית ולא יהיה אפשר לקבוע בוודאות את סוג הגידול בשיטת 3TP ואז תישלח דגימה לביופסיה. “אבל תהיה קבוצה די גדולה של גידולים שנוכל לומר שהם שפירים”.
לאחר תום המחקר על סרטן השד, שנמשך יותר מ-10 שנים, פנה הצוות לבדיקת סרטן הערמונית, שמבחינת אופי הרקמה והגידולים אינו שונה מאוד. כעת מתחיל מחקר בסרטן הריאות, שהוא הסרטן הקטלני ביותר בעולם והגילוי בו הוא לרוב מאוחר. “זה נושא קשה”, אומרת דגני, “הרקמה עצמה לא מהווה מכשול, אבל התנועה החזקה של הנשימה ושל הלב יוצרת בעיה טכנית”. הבדיקות בשיטה החדשה נכנסו לשימוש בארצות הברית אך עדיין לא בארץ.
