עולמות חדשים? קפלר מוצא 750 מועמדים לכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

אם אכן יתברר כי כל המועמדים הם אכן כוכבי לכת, הדבר יותר מיכפיל את מספר כוכבי הלכת המוכרים כיום מחוץ למערכת השמש העומד כיום על 461

איור אמן של טלסקופ החלל קפלר שתוכנן לאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. איור: נאס"א
איור אמן של טלסקופ החלל קפלר שתוכנן לאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. איור: נאס"א
החללית קפלר גילתה 750 מועמדים חדשים להיות אקסו-פלנטות (פלנטות שנמצאות מחוץ למערכת השמש), ע"י מידע שנאסף במשך 43 ימי תצפית של החללית. “זהו הפרסום הגדול ביותר של מועמדים לפלנטות שאי פעם התרחש", אומר וויליאם בורוקי, מדען בכיר בפרויקט קפלר. “מספר המועמדים לפלנטות הוא למעשה גדול יותר מכל הפלנטות שהתגלו ב-15 השנים האחרונות". לפי האנציקלופדיה לכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש מוכרים עד כה 461 כוכבי לכת כאלה, שבעה מתוכם התגלו לאחרונה בידי החללית CoRoT.

זוהי כמות עצומה של מועמדי פלנטות שנצבר ממידע שנלקח במהלך תקופת זמן קצרה ביותר, למרות זאת, בורוקי מוסיף שעל פי התחזיות מאמינים שרק 50% מהמועמדים יתבררו כפלנטות אמיתיות. חלק מהם עלולים להיות כוכבים בינאריים בעת ליקוי, וחלקם יכולים להיות סתם סטיות במידע. אך אפילו מחצית מהכמות תהווה את הקבוצה הגדולה ביותר של אקסו-פלנטות שנתגלתה אי פעם.

החלק המרגש הוא ש-706 מהמטרות שבנתונים הראשוניים עשויות להיות אקסו-פלנטות קטנות בגודל של כדור-הארץ או בגודל של צדק. הצוות אומר שלמרביתם יש רדיוס הקטן מזה של צדק.

מדעני קפלר מצאו כמות כל כך גדולה של מועמדים, שהם מוכנים לחלוק במידע. לשם אישוש הם ימשיכו לתצפת ולעקוב אחרי 400 מן המועמדים בעזרת טלסקופים אחרים. לפני יומיים הצוות פירסם 350 מועמדים נוספים, כאשר 5 מהם עשויים להיות מערכות פלנטריות (בדומה למערכת השמש).

עם זאת, ישנם אסטרונומים הטוענים שהצוות של קפלר צריך לפרסם את כל הממצאים מיד לאחר תהליך הגילוי, כמו שעושה נאס"א עם מידע שמתגלה על ידה.

קפלר שוגר ב-6 למרץ 2009, ומאז הוא נמצא בחיפוש קדחתני אחר אקסו-פלנטות. כמובן, הגביע הקדוש הוא למצוא פלנטה דמוית ארץ או בגודל של כדה"א, במיוחד כאלו שנמצאות באזורי הכוכבים הנוחים ליישוב, היכן שנמצאים מים זורמים ואולי קיימות צורות חיים. באביב של 2009 הלוויין קפלר צילם תמונות פוטומטריה (אשר בוחנות את עצמת האור המתקבל) בדיוק רב של כמעט כ-156,000 כוכבים על מנת לאתר את התדירות והמאפיינים של מספר אקסו-פלנטות. קפלר חקר אזור בקבוצת הכוכבים ברבור, בחפשו שינויים קטנים באור אשר יכולים להעיד על מעבר של פלנטה על פני כוכב האם שלה.

אך זה לוקח זמן לאשר מועמדים ולמצוא האם הם באמת אקסו-פלנטות. בד"כ, אישור של "מעבר" (ליקוי) של פלנטה על פני כוכב דורשת תצפיות מ-3 מחזורי מעברים שכאלו. בעוד שהתקנון של נאס"א מחייב את האסטרונומים לפרסם מידע שהתקבל ע"י כלים של נאסא בתוך שנה, הצוות של קפלר חתם על הסכם עם סוכנות החלל כך שהם יכולים לשמור אחוז מסויים מהמידע עד שיוכלו לאשר את הנתונים הנוגעים לאקסו-פלנטות.

לצוות לא היה את זמן התצפית הדרוש לבדיקת כל המועמדים, בגלל מספר סיבות, למשל איחור בשיגור של טלסקופים אחרים, לילות מעוננים שהפריעו לטלסקופי קרקע, והעובדה שהם יכלו לתצפת על האזור הספציפי הזה בשמיים רק מאפריל עד ספטמבר. הארכת המועד נותנת לצוות של קפלר את הזמן לעבור על המידע ולמצוא את כל מועמדי-הדמה ועוד שגיאות בנתונים.

דניס אוברביי מהניו יורק טיימס כתב על המחלוקת שהתעוררה האם לפרסם את כל המידע או לא- “מהו מידע פרטי ומהו ציבורי? עבור שני הצדדים השאלה קשה: מדענים שהקדישו שנים רבות מחייהם לפיתוח החללית צריכים לקבל את הזמן הדרוש על מנת לאשר את המידע. אך אחרים מרגישים שהמדע צריך להיות דבר פתוח ונגיש, בכל מקרה הסכם הוא הסכם: ישנו דד-ליין לשחרור המידע".

מה שכן, כל הצדדים מסכימים שכמות המידע היא מרשימה ומרגשת. לקפלר נותרו עוד שנתיים שלמות של תצפית ומחקר.

ההודעה לעיתונות

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אהוד,
    אני מסכים איתך!
    למעשה אני מסכים עם הכל.
    אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך שבמקרה הספציפי הזה כמו גם כמעט בכל המקרים האחרים, המדע עובד על כסף שמתקבל מגראנטים. נכון שהמדען עובד קשה כדי לכתוב את הגראנט ונמצא בתחרות כבדה עם אחרים וכו'. על כן המידע הראשוני שמתקבל נמצא אצלו והוא מפרסם אותו (בתקווה). הגראנטים ניתנים על ידי גופים ציבוריים שונים. כל מה שאמרת נכון וצודק כשמדובר במחקרים פרטיים שממומנים באופן עסקי לשם מטרה רווחית. יש גם כאלה, אבל א. לא כאן המקרה וב. הללו זניחים ביחס למחקרים אקדמיים על פי רוב.

    בעניין הפרקטי או שלא, זה לא עניין של פרקטי. מה שלא פרקטי זה שקבוצה אחת תעשה עבודה מדעית שיכולה לספק עבודה לעשרות קבוצות להרבה שנים. זה לא פרקטי. שאלת הפרקטיקה לטעמי שגויה והיא מומרת בשאלה של אמות מידה ומצב מקובל. מקובל שכשמצאת משהו אתה מפרסם ואם ברור לך שאתה עצמך לא יכול להשתלט על כל המידע ולהגיש אותו לשאר בני האדם – תפתח אותו.

    זאת ועוד, בוא נזכור במה מדובר כאן: בתעשיה מדעית של כוכבי לכת רחוקים מאוד שלא ניתן להפיק מהם משאבים למעט המשאב הרוחני. זה לא שמצאו נפט ומבקשים ממך לתת אותו לכולם. מצאת כוכב שלעולם לא תוכל להגיע אליו ולנצח יישאר כפיקסל על התמונה הישנה שלך. בזה זה מתחיל ונגמר.

    בברכת שבת שלום,
    עמי בכר

  2. אהוד, אני חושב שמי שתרם את הכסף היה רוצה לראות תוצאות ולא ריבים אגוצנטריים על קרדיט.
    תכלית המדע היא קידום הידע האנושי, לא הנאה פרטית של חוקר זה או אחר.
    (זו הסיבה שאני נמצא במדע, וכך גם חברי)

  3. עמי

    רעיונות קומוניסטיים נחלו כישלון במהלך המאה עשרים. הרעיונות כי מדע הוא לכולם וכי יש לחלק את הידע בצורה חופשית הם יפים על הנייר. מדע הוא כמו כל פעילות אנושית אחרת. יש במדע תחרות. מי ששילם כסף על מחקר רוצה להנאות מהתוצאות ולפרסם עליו מאמרים. באנלוגיה בקיבוצים מי שעבד קשה חשב שמגיע לו יותר מאחרים. קצרה ידי מלתאר את מספר הפעמים שמדע התקדם באמצעות תחרות בין קבוצות והסתרת מיד. קצרה ידי גם מלכתוב על מספר הפעמים שרעיונות מדעיים נגנבו ולא ניתן קרדיט להוגם. הרעיון של מדע בשביל כולם הוא יפה אבל לא פרקטי.

  4. כמויות הידע שנאספות במדע הן אדירות ועל פי רוב רעיונות הם לא הגורם המגביל להתקדמות (למעט רעיונות גדולים במיוחד ונדירים במיוחד). הגורם המגביל הוא משאבים כספיים וכח אדם.
    לכן יש לעודד שיתוף מידע כאשר זה יכול לתרום לפיתוח התחום וממילא יכול לספק חומר לעבודה בעבור עשרות אם לא מאות מדענים. הפיצו את המידע כמה שיותר ותשלחו לחמכם על פני המים. אם מישהו ימצא משהו בזכותכם אתם תהיו חלק מהמרוויחים. מדע עושים בשביל כולם.

    בברכה,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן