סיקור מקיף

ננו משחת שיניים

חוקרים מאוניברסיטת קלארקסון נלחמים בחיידקים הגורמים לעששת באמצעות ליטוש שיניים אנושיות בננו-חלקיקי סיליקה

מראה השן לפני הליטוש
מראה השן לפני הליטוש

הכותרות בטלוויזיה מבטיחות לנו כי ננו-טכנולוגיה הוא מדע חדש שישנה את פני העולם – בין היתר, יאפשר לנו להפיק ביעילות אנרגיה מהשמש ולייצר ננו-רובוטים שיתקנו את גוף האדם מבפנים. אבל כל תחום גדול צריך להתחיל בצעד קטן, וזה בדיוק מה שעשו צמד חוקרים מאוניברסיטת קלארקסון שבניו-יורק, כאשר המציאו דרך חדשה לשמור על בריאות השיניים על-ידי ליטושן בננו-חלקיקי סיליקה.

פרופסור איגור סוקולוב וסטודנט המחקר רווי מ. גייקוואד התאימו טכנולוגיית ליטוש והברקה הנמצאת בשימוש בתעשיית המוליכים-למחצה, והצליחו ללטש את פני השטח של שן אנושית למשטח חלק כמעט לחלוטין. התוצאה הסופית היא שן שפני-השטח שלה הם בעלי חספוס אפסי. הבליטה הגדולה ביותר על פני-השטח היא בגודל של מספר ננו-מטרים, קטנה בערך פי 100,000 מגרגר חול.

מראה השן אחרי הליטוש
מראה השן אחרי הליטוש

למה צריך שיניים חלקות כל-כך? היתרון הגדול בפני-השטח המלוטשים הוא שחיידקים גורמי-מחלות מתקשים למצוא נקודות אחיזה על השיניים. החיידקים המזיקים אחראיים למחלת העששת, במהלכה נהרסת זגוגית השן באופן הדרגתי. באמצעות טכנולוגיית הליטוש החדשה, ניתן יהיה להסיר את החיידקים בקלות יחסית לפני שיגרמו נזק של ממש לשיניים.

בעבר אמנם הודגם שימוש בחלקיקי סיליקה לליטוש שיניים, אך טרם נוסה השימוש בננו-חלקיקים. החוקרים סברו כי על-ידי שימוש בננו-חלקיקים הזעירים, ניתן יהיה להגיע לאפקט ליטוש מקסימלי. כפי שסופות-חול במדבר – בהן מועף גרגרי חול דקיקים במהירות רבה – יכולות לנקות את הבשר מעל העצמות תוך זמן קצר, כך ניתן ללטש את השיניים ביעילות רבה יותר באמצעות הננו-חלקיקים.

המחקר התפרסם באוקטובר האחרון, ב- Journal of Dental Research, מהעיתונים החשובים ביותר בתחום חקר רפואת השיניים. סוקולוב עצמו הוא פרופסור לפיזיקה ולמדעי הכימיה והביו-מולקולות, וראש מרכז המעבדות לננו-הנדסה וביו-טכנולוגיה של קלארקסון. זהו אחד מפרויקטי המחקר הראשונים שהתבצעו במרכז שנוסד רק לאחרונה.

מבוא למאמר

7 תגובות

  1. עד כמה שאני מבין, הליך השיוף לא נועד להעלים פגמים רציניים בשן, אם בכלל, אלא רק להוריד את מידת החספוס הקיימת של השן (שיפור איכות טיב פני שטח) ובכך להקטין את מידת אחיזת החיידקים. בליטות של ממש הם לא הגורם המשמעותי שמשפיע על יכולת האחזות של החיידקים, הרי בממדים שלהם פגמים אלו הינם זניחים (הכל נראה מישור למשל עבור רדיוס מספיק גדול, או עבור יצור קטן מספיק).
    פגמים גדולים יותר כבר יותר משפיעים על מידת האחזות של שאריות מזון שאותם בתקווה נפטרים במהלך שטיפת השיניים, דבר שלא מובטח שיקרה לחיידקים בשטיפה.

  2. עומק השיוף הוא לפחות כעומק הבליטות והשקעים (הפגמים) בשן. נשמע לי כמו הרבה ננואים.

  3. האם יש לשיניים כושר התחדשות המאפשר להן להתחדש לאחר שיוף זה? מהי התדירות המוצעת להליך המתואר?

  4. עד כמה שידוע לי,נהוג אחרי שיוף לצפות בגלזורה תואמת כלשהי על מנת לשמר את ההליך..והשיניים כמובן ,אחרת הליך זה לא השיג מטרתו.
    לא אתפלא אם רופא שיניים אקראי הקורא את התגובות חושף שיניים עם חיוך על השערותינו…

  5. גדי,

    ברפואת השיניים מקובל הליך של שיוף השן באמצעות מיקרו-חלקיקים. נכון להיום, למיטב ידיעתי, לא הוכח שההליך פוגע בשן (בהנחה שלא מבצעים אותו מדי יום, כמובן).

    סביר להניח שהשיוף באמצעות ננו-חלקיקים יהיה אפילו פחות פוגעני, מכיוון שמדובר בהורדת שכבה של כמה ננו-מטרים בכל פעם, בעוד שהמיקרו-חלקיקים מורידים בוודאי שכבה עבה יותר.

  6. לדעתי לא. וגם את התימשך שחיקת השן לאורך זמן הרי מדובר בלישוט של כמה ננו-מטרים בכל פעם. כדי להגיע לשחיקה משמעותית צריכים לעבור עשרות רבות של שנים, וזאת בהנחה שהליטוש מבוצע מדי יום.

  7. שאלה:
    האם אחרי כמה שימושים בחומר זה,
    השן לא תישחק עד דק ותעשה שבירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן