חוות אנרגיה סולארית ראשונה בישראל המבוססת על טכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון

חברת זנית סולאר השיקה חוות אנרגיה סולארית ראשונה המשמשת לייצור משולב של אנרגיית חשמל ואנרגיה תרמית (מים חמים) באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית מרוכזת

פרופ' דוד ופיימן מדגים את דבריו. צילום. דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' דוד ופיימן מדגים את דבריו. צילום. דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

זנית סולאר, חברה ישראלית שהוקמה בשנת 2006, פיתחה מערכת מהפכנית בקנה מידה עולמי לייצור משולב של אנרגיית חשמל ואנרגיה תרמית (מים חמים) באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית מרוכזת (Concentrated Photovoltaic- CPV), ומתחילה בימים אלו בייצור המוני של המערכת.

הטכנולוגיה הינה פרי פיתוח רב שנים של צוות חוקרים בראשות פרופ' דוד פיימן, מנהל המרכז הלאומי לאנרגית השמש במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה תרמה רבות להפיכתה של המערכת מפיתוח מדעי למציאות ממשית.

מכון המחקר הגרמני Fraunhofer – ISE, מהנודעים והמובילים במכוני המחקר בעולם בכלל, ובתחום האנרגיה הסולארית בפרט, מהווה אף הוא שותף מרכזי של החברה. צוות חוקרים בראשות ד"ר אנדראס בט ((Andreas Bett, המשנה לראש המכון וראש המחלקה לתאים סולאריים, מלווה ומסייע באופן פעיל ורציף לחברה בתהליך הפיתוח המורכב. לאחרונה המכון דיווח על שבירת השיא העולמי בנצילות תאי שמש לצורך ייצור חשמל – 41.1% (!)

"אנו גאים להיות שותפים למיצובה של ישראל כמרכז עולמי לפיתוח ויצוא טכנולוגיות מתקדמות בכלל בתחום אנרגיית השמש במיוחד. אנו גאים במיוחד בתרומה לשימור הסביבה והבטחת יציבותה לדורות הבאים".אמרה בטקס נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי. פרופ' כרמי הדגישה כי מדובר במערכת פורצת דרך בתחום האנרגיה הסולארית.

מייסד ומנכ"ל חברת זנית סולאר, רועי שגב, מדגיש כי חדשנותה של הטכנולוגיה גלום ביכולתה לנצל למעלה מ-70% מאנרגיית השמש (חשמלית ותרמית גם יחד). זאת, בהשוואה לטכנולוגיות פוטו-וולטאיות, שביכולתן לנצל אך ורק כ-12% מאנרגיית השמש, וטכנולוגיות תרמו-סולאריות, שביכולתן לנצל כ-20% מאנרגיית השמש בלבד.

"עוצמתה של המערכת נעוצה בכדאיות הכלכלית שלה – מחירי ייצור האנרגיה הינם ברי-תחרות למחירי הייצור במערכות המסורתיות ללא כל צורך בסובסידיה ממשלתית לצד עלות ייצור זולה ביותר של המערכת בשל פשטות רכיביה", אומר שגב.

בחווה הסולארית הראשונה מסוגה, כוללת 32 צלחות סולאריות, אשר תספקנה כ-150 מגה-וואט חשמל וכ-300 מגה-וואט אנרגיה תרמית שימושית בכל שנה, ויהוו תחליף לכ-40,000 אלף ליטר דלק בשנה. החווה מתפרסת על שטח של כשני דונמים בלבד (שטח קטן ביותר ביחס לשטחים הנרחבים הנדרשים למערכות סולאריות בעלות הספקים דומים, הקיימות כיום בשוק).החווה הסולארית תספק את תצרוכת המים המלאה עבור למעלה מ-50% מתושבי הקיבוץ.

יתרונות המערכת

  • עבור תפוקת אנרגיה של 1 מגה ואט המערכת זקוקה לכ-5 דונם בלבד.
  • טכנולוגית ה- CPV של זניט סולר מפרידה בין תהליך איסוף האנרגיה וההמרה כאשר תהליך האיסוף נעשה באמצעים זולים ביותר של פלסטיק, ברזל ומראות, וההמרה נעשית על שטח בגודל של 1:1000 ביחס לפאנלים פוטו-וולטאים.
  • מערכת זניט סולר ניתנת לשדרוג במהלך חייה בשל העובדה שמערכת האיסוף וההמרה מופרדות.
  • לטכנולוגית ה-CPV של זניט נצילות של 70% אנרגית שמש – 21% אנרגיה חשמלית ו-49% אנרגיה תרמית.

קישור לסרטון בנושא (באנגלית)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

27 תגובות

  1. עכשיו – משום מה – היא לא עובדת גם לי.
    כנראה שינו משהו.
    בכל מקרה קל למצוא את התוכן עם מגגלים את שם החברה "זנית סולאר"

  2. איך בדיוק אני משיג דבר כזה לבית שלי?
    יהיה נחמד גם אם ימכרו את זה לשימוש ביתי

  3. ליבנה:
    אלה אכן מספרים גדולים אבל אתה צריך כבר להיות רגיל אליהם.
    נסה לרגע להיזכר כמה זיכרון יש לך במחשב – מדובר באותם סדרי גודל. בדיסק יש לך בטח פי מאה ויותר (נכון שכאן מדובר בנפח איחסון ולא באנרגיה אבל המספרים הם אותם מספרים)

  4. רגע מיכאל, אם קילו ואט זה אלף ואט, מגה ואט זה אלף קילו ואט, אז קילו זה 1000, מגה זה מיליון, ואם ג'יגה ואט זה אלף מגה ואט אז ג'יגה זה מיליארד… אואה.

  5. תקשיבו, בערוץ 2 יש את התוכנית "מה קורה" שבה בוחרים את הנושאים לדבר עליהם לפי מספר הטוקבקים (תגובות). היום ראיתי שבמדד הטוקבקים הגיעה למקום החמישי כתבה שהיו לה בערך 500 טוקבקים, אז אם אנחנו רוצים שערוץ 2 יעמיקו בנושא אנחנו צריכים רק לכתוב המון תגובות (שלא קשורות אחת לשנייה, כאילו אנחנו אנשים שונים).
    עד עכשיו 11 אנשים הגיבו, כל מה שצריך זה שכל אחד יגיב בערך 45, 46 פעמים כאילו הוא כמה אנשים שונים. זה לא כל-כך הרבה.
    רק צריך לכתוב דברים כמו שנדב כתב, או ההפך.

    בהצלחה לכולנו

  6. באמת יש כאן בעיה של יחידות כיוון שואט הוא יחידה של הספק יצור אנרגיה (כלומר – כמה אנרגיה מיוצרת ביחידת זמן) ולכן לא מתאים לדבר על ייצור של כך וכך ואט בשנה.

  7. יש כאן הטעיה והטייה מסויימת של הנתונים.
    נהוג לציין את ההספק כkWp ולא כמה המערכת מפיקה בשנה.
    ההתקנה עצמה שנעשתה בקבוצת יבנה לפני מספר שבועות

  8. עמי:
    ביחס לשאלה הראשונה – כנראה שהתכוונו לכתוב שמחמישה דונם ניתן להפיק גיגה ואט אחד ולא מגה ואט אחד.
    ביחס לשאלה השנייה – אני מניח שהתכוונת לשאול על 58.9 אחוז ולא על 51%.

    אם תשים לב – חלק מן ה 41.1% המנוצלים הם אנרגיה תרמית הנאגרת במים (כלומר – בדיוק אותם מים חמים שהצעת).
    מסתבר שבינתיים פשוט לא מצליחים לנצל יותר – חלק מן האנרגיה מוחזר כאור וחלק מחמם את האוויר שמסביב.

  9. טל
    הנצילות שהצליחו להגיע אליה, היא בתנאים מאוד ספציפיים, צריך לדוגמא שאור יגיע לתא בעוצמה של כ-500 "שמשות", דבר שכמובן גורם להתחממות אדירה של התא, מה שמאפשר לנצל גם אנרגיה תרמית.
    בכל מקרה, המערכת הזו נבנית כבר הרבה זמן, בעוד התא עם הניצול המקסימלי הוא חדש יחסית, וכנראה יקח זמן עד שיתחילו לייצר אותו בכמות מספקת, בכל מקרה, כמו שנרמז, היתרון של המערכת היא שברגע שמוצאים טכנולוגיית תאים בעלת ניצול יותר גבוה, כל מה שצריך ז להחליף פאנלים. כל שאר המערכת זהה, וכאמור הפאנלים קטנים רק בנקודות אליהן האור מוכוון, בניגוד לפאנלים הביתיים הענקיים והיקרים להחריד.

  10. 1) בחווה הסולארית הראשונה מסוגה, כוללת 32 צלחות סולאריות, אשר תספקנה כ-150 מגה-וואט חשמל וכ-300 מגה-וואט אנרגיה תרמית שימושית בכל שנה

    2) החווה מתפרסת על שטח של כשני דונמים בלבד

    3) עבור תפוקת אנרגיה של 1 מגה ואט המערכת זקוקה לכ-5 דונם בלבד

    איך הללו משתלבים?

    שאלה נוספת היא – לאן הולך לאיבוד 51% מהחום שלא נקצר ומדוע לא ניתן לצמד את המערכת לצורך חימום של מים?

  11. לא יכולתי להפסיק לחייך, כמו ששיפרה זכתה באח הגדול.
    מישהו יודע אולי כמה מגה וואט תחנת החשמל אורות רבין או בכלל תחנות החשמל הפוסאליות מספקות בכל שנה?

    פעם ראיתי בנשיונל ג'יאוגרפיק תוכנית על חווה סולארית בנואדה, ארה"ב.
    אני מחכה שנשיונל ג'יאוגרפיק יבואו לפה, יותר מזה, אני רשום כחבר באתר שלהם, אני אפנה אותם אל הכתבה הזאת.

  12. סוף סוף מקימים חוות אנרגיה סולארית בישראל!!!! אבל כמו תמיד.. לוקח זמן לדברים להגיע לישראל..

  13. טל, יש כמה דרכים לנצל תחומים שונים בקרינת השמש, אני מתאר לעצמי שלהפוך חום לחשמל זה קצת יותר מורכב מתא פשוט שמפיק מתח.

  14. אם הצליחו להגיע לנצילות של 41.1% בייצור חשמל למה משתמשים במערכת בתאים בעלי נצילות של 21%?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן