סוכנות החלל הישראלית יוצאת לדרך חדשה עם תקציב גדול ומנכ"ל חדש: מנחם קדרון

זאת לאחר פרישתו של ד"ר צבי קפלן לגמלאות, ולאחר שהממשלה אישרה לסוכנות החלל תקציב של 165 מיליון שקל לשנתיים הבאות להתנעת תוכנית אזרחית לקידום יכולות תעשיתיות ומחקריות בתחום החלל . יו"ר סוכנות החלל, פרופ' יצחק בן ישראל: הדגשים יהיו בהמשך המיזעור ובשימור היכולות בתחום התקשורת

מנחם קדרון (צילום: ליהי אבידן)
מנחם קדרון (צילום: ליהי אבידן)

ועדת האיתור הממשלתית ששקלה מועמדים רבים, מבין אנשי התעשיות הביטחוניות, בחרה במנחם קדרון לתפקיד מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית. קדרון הופיע היום לראשונה במסיבת עיתונאים במסגרת כנס החלל השנתי לזכרו של אילן רמון המתקיים בבית חיל האוויר בהרצליה.

קדרון מחליף את ד"ר צבי קפלן ששימש בתפקיד בשמונה השנים האחרונות ופרש לגמלאות.

בדברי הברכה במסיבת העיתונאים אמר שר המדע והטכנולוגיה פרופ' דניאל הרשקוביץ: "אני שמח לציין שועדת האיתור סיימה את תפקידה והמליצה לי על מועמד מסוים, ניהלתי שיחות עם אנשי הוועדה וגורמים נוספים וקיבלתי את ההמלצה, הבאתי אותה לממשלה וביום חמישי האחרון יאשרה הממשלה לאישור סופי פה אחד שהמנהל החדש של סוכנות החלל ישראלית יהיה מנחם קדרון. מנחם נכנס לתפקידו מעשית בימים אלה. השלמנו בתוך ימים את הדברים הכרוכים בקליטתו. מנחם מגיע אלינו מרפאל. אנחנו תולים תקוות גם במינוי הזה שזוכה לתמיכת כל התעשיות בזכות הקשרים והידע, אני מקווה שהשינויים הפרסונליים ביחד עם התקציב והתוכנית המיוחדת נוכל לבשר בעתיד הקרוב על הישגים רבים וגדולים בתחום."

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' ואלוף במי"ל יצחק בן ישראל התייחס לבחירתו של קדרון: "אנחנו בתחילת הדרך, אנו צריכים לבנות גם את הסוכנות עצמה, לבנות את המנגנונים. מנחם קדרון היה במסגרת תפקידו ברפאל חבר בצוות שישב על גיבוש התוכנית. מאחורי קדרון עומדות עשרות שנות עשייה בתחום החלל והוא האיש הנכון להצעיד את פעילותה המתחדשת של הסוכנות בכיוון האזרחי".

מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, מנחם גרינבלום אמר: "ההצלחה בנויה על אנשים והמטרה הייתה לבחור את האדם שיוכל להוביל את מדינת ישראל ב-4-5 השנים הקרובות ליעד היומרני של יצוא של 5 מיליארד דולר בתחום החלל."

מנחם קדרון ענה למברכים ואמר: "רציתי להודות לשר למנכל וליו"ר על הבחירה. הם מררו את חיי בשבועות ובחודשים האחרונים. אעשה הכל כדי שנצליח. אני בא מהתעשיה, עוד כמה חודשים אני סוגר 40 שנה של עבודה ברפאל, סיימתי את הטכניון בפקולטה להנדסה כימית ומהר הגעתי לרפאל. עבדתי בכל ההיבטים הקשורים להנעה רקטית וטילים מסוגים שונים – כולל במשגר הלווינים של מדינת ישראל – השלב השלישי פותח אצלנו ואני הייתי ראש הפרויקט ואחראי עליו.

עם השנים התקדמתי והגעתי לפני 13 שנה להיות סמנכ"ל וראש חטיבה, ניהלתי מערכות רבות בהיקפים של 500-600 מיליו ן שקל בשנה. בחטיבה שבה עוסקים כאלף איש – פיתחנו פרויקטים רבים, חלק נכבד עסקנו בנושא החלל מראשית החלל בישראל ב-1982, היינו מעורבים במשגר הלוויני, ובכל מה שקשור בהנעה לחלל- מערכות הידרזין שהם החיים של הלווין כמעט מרגע הכנסתו למסלול הסופי ועד לאורך חייו – הנעה, הזזת מסלול,] סיבוב הפאנלים הסולריים הפניית טלסקופ , ועוד. מזה כשנתיים כיהנתי כראש מינהלת החלל ברפאל האחראי על כל החטיבות, לרבות חטיבת הטילים. במסגרת זו עסקנו בכל התחומים, הייתי ראש פרויקט ונוס, והיינו בקשר עם סוכנות החלל הישראלית וניסינו לקשור קשרי עבודה טובים עם התעשייה האווירית וגופים בינלאומיים.

"באשר לחזון שלי: אני רואה בפעילות בחלל בראש ובראשונה מינוף טכנולוגי, ארה"ב לא התכוונה לעשות מהחלל כסף ולא ביזניס, אבל דבר אחד זה יצר – בעולם כולו יצרו קפיצת מדרגה טכנולוגית. במערכת חללית יש חומרים מיוחדים, עמידים לשינויי טמטרפורה, תקשורת למרחקים אדירים, העברת אינפורמציה רבה בזמן קצר, ניווט, בקרה, אלקטרוניקה, מיזעור כל הדברים הללו נתנו דחיפה אדירה לתעשיית החלל ולקדמה הטכנולוגית של העלום כולו. אני רואה בזה את הפלטפורמה האדירה להמשך קידום הטכנולוגיות לחלל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. הלוואי והיתה דרך להעביר את התצורה של הרעיון בדמיון למציאות ! – אני יכול לכתוב שעות ולא יבינו אותי !

    דבר נוסף – אולי כדאי להתחיל עם רחפות ובלונים בגובהה רב עם מצלמות ומכשירים ….

    מעניין מה קורה עם שמים בחלל קופסא שבצד אחד גוף קירור ובצד אחר גוף חימום…. האם זה יגרום לתנועה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן