נאס”א תנסה לספק תשובה לשאלה: האם פלוטו הוא כוכב לכת?
האם הדרך הארוכה לפלוטו – כוכב לכת הפופולארי אצל ילדים ואצל מדענים וכוכב הלכת היחיד שלא זכה מעולם לביקור של חלללית, שווה המתנה של רבע מאה?
נסיון העבר בחקר כוכבי הלכת הוכיחו באופן עקבי את הערך של חלליות בלתי מאוישות לצורך הבנה מהפכנית של כוכב הלכת”, אומר סטרן, חוקר ראשי בפרויקט החלית ניו הורייזון. “כן, יהיה שווה לחכות לנתונים”. סטרן קורא ל”ניו הוריזן”, המחקר הראשון של האיזור השלישי של מערכת השמש שלנו – האיזור שמעבר לכוכבי הלכת הארציים ולענקי הגזים גם יחד.
בעוד הפרויקט מתקדם לקראת שיגור ב-2006, פלוטו דוהר לעבר ההקפאה העמוקה, והוא מתרחק במהירות מהשמש כל יום במסע בן 248 השנים במסלולו האליפטי. לפיכך סטרן ועמיתיו ממכון המחקר דרום מערב בקליפורניה, נמצאים במרוץ נגד הזמן כדי לתכנן ולבנות חללית, לשגר אותה ולאסוף נתונים ותמונות לפני שאטמוספירת כוכב הלכת תקפא למשך 200 השנים הקרובות. ניו הוריזן אמורה להגיע לפלוטו בשנת 2015.
מאז שנת 1999 נמצא פלוטו בדרכו הרחק מהשמש. הוא חצה את מסלול נפטון ובכך מבצע החלפה בת דור שלם שבמהלכו היה נפטון כוכב הלכת המרוחק ביותר מהשמש. בממוצע מרוחק פלוטו פי 39.5 מהשמש מאשר כדור הארץ.
אף טלסקופ או חללית לא צילמו מעולם תמונה טובה של פלוטו. אפילו טלסקופ החלל האבל רב העוצמה לא הצליח להבחין ביותר מאשר משהו מטושטש. האטמוספירה של פלוטו היא עדיין בגדר תעלומה ובודאי שמעט מאוד יודעים על פני השטח שלו. האסטרונומים לא יודעים כמה או אפילו באילו תנאים נוצר פלוטו.
לידיעה בהרחבה בספייס.קום
המעבורת הלא-מאוישת, “אופקים חדשים”, תשוגר ב-2006 ותהיה הראשונה שתגיע לפלוטו
נאס”א תנסה לספק תשובה לשאלה: האם פלוטו הוא כוכב לכת?
26.4.2003
מאת: לארי או'הנלסון, בוסטון גלוב”
אחרי יותר מעשור של לבטים ועיכובים מצד נאס”א, הקונגרס והבית הלבן, יזכה פלוטו – כוכב הלכת היחיד במערכת השמש שעדיין לא נחקר על ידי מעבורת חלל – לביקור מכדור הארץ. לפני כשבועיים נתנה נאס”א את האישור הסופי לבניית מעבורת “אופקים חדשים” (New Horizons), ששיגורה מתוכנן לינואר 2006 בעלות של כ-488 מיליון דולר. למעבורת הלא-מאוישת יידרשו יותר מתשע שנים להגיע לפלוטו ולירח שלו, כירון, ולאחר שתעבור על פניהם תגיע ל”חגורת קוויפר” המסתורית – חגורת האסטרואידים החיצונית ביותר של מערכת השמש, שנחשבת למקור של רוב כוכבי השביט. בדרך ליעדה תתקרב המעבורת לכוכב צדק ותאסוף מידע על האופן שבו אבק מתפזר במערכת השמש.
מדענים ומהנדסים מתכננים את המשימה כ-12 שנה. “המבצע הזה מת והוחיה כבר כמה פעמים”, מספר חוקר כוכבי הלכת ריצ'רד בינזל מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הודעת האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב ביולי ,2002 כי פלוטו וחגורת קוויפר עומדים בראש סדר העדיפויות בחקר כוכבי הלכת, דחפה את נאס”א לאשר לבסוף את המשימה.
מכיוון שעל המעבורת לטוס למרחק רב ולזמן ארוך יותר מכל מעבורת חלל אחרת, בוניה משתמשים בטכנולוגיה האמינה ביותר ולא יהיה בה שימוש בכלים ניסיוניים. בנוסף לכך, היא תישא מכשור קל במיוחד.
לדברי אלן סטרן, חוקר ראשי במשימה ומנהל מחלקת לימודי החלל של מכון המחקר סאות' ווסט בקולורדו, בשל משקלה הקל יחסית של “אופקים חדשים” יהיה זול יותר לשגרה, וכן יהיה צורך שתישא כמות קטנה יחסית של חומר נפץ שישמש לביצוע שינויי מסלול. “אנחנו מנסים לעשות זאת פשוט ככל האפשר”, אומר בינזל, “כדי שהחללית תהיה זולה ומהימנה”.
בין השאר תישא המעבורת מצלמה למיפוי אור, שתתחיל לקלוט תמונות של הכוכב כשלושה חודשים לפני שתתקרב אליו. בנוסף לכך, תצויד המעבורת גם באמצעים למדידת האור האינפרא-אדום והאור האולטרה-סגול המשתקפים מפני השטח של פלוטו וכירון, כדי לקבוע את ההרכב הכימי של הסלעים והחומרים הקפואים בהם. כשתחלוף המעבורת על פני כוכב צדק ב-,2007 כדי לבצע האצה לכיוון פלוטו בסיוע כוח הכובד של הכוכב, היא תשתמש באותם הכלים כדי לצלם בווידיאו את העננים שבאטמוספירה של צדק.
למרות ההתקדמות הגדולה באסטרונומיה ובטכנולוגיית הטלסקופים, קשה לחקור את פלוטו מכדור הארץ בגלל ריחוקו וממדיו הקטנים. הוא חג סביב השמש במרחק 5.9 מיליארד קילומטרים – בערך פי 40 ממרחק כדור הארץ מהשמש. קוטרו של פלוטו כ-2,300 קילומוטרים, כחמישית מגדול כדור הארץ.
אחת השאלות שעמן תנסה המעבורת להתמודד היא האם פלוטו הוא אכן כוכב לכת. גדולו ומיקומו בחלק החיצוני ביותר של מערכת השמש גרמו למחלוקת מתמשכת סביב השאלה. יש הטוענים שמדובר בלא יותר מכוכב שביט גדול, שכן הוא עשוי מתערובת סלעים וקרח.
אסטרונומים רבים גורסים, כי מקורו של פלוטו הוא בחגורת קוויפר, ולכן יש לסווגו כעצם וכי ייתכן שיש בחגורה עצמים גדולים ממנו. המעבורת תנסה לבחון עצמים שנמצאים מעבר הכוכב, ובכך להבין את טיבו האמיתי.
