מדע / חוקרים נלחמים בכתבי העת המסורתיים
איימי הרמון ניו יורק טיימס, הארץ (וואלה!)
קבוצה של מדענים בולטים קוראת תיגר אלקטרוני על כתבי העת המובילים למדע. המדענים מאשימים את כתבי העת במניעת הקדמה במדע על ידי הגבלת הגישה המקוונת למאמריהם כדי להפיק רווחים גבוהים יותר.
המדענים, שקיבלו מענק של תשעה מיליון דולר מקרן גורדון ובטי מור האמריקאית, אמרו שיודיעו בקרוב על הקמתם של שני כתבי עת מקוונים לביולוגיה ולרפואה, בעריכת מדענים עמיתים. מטרת כתבי העת תהיה איתור המאמרים המדעיים הטובים ביותר והפצתם המיידית בזירה הציבורית.
המייסדים מקווים שחלופה בולטת ונגישה למה שנתפש בעיניהם כשיטה מיושנת להפצת מידע, תגרום לשינוי פניו של המדע עצמו. שני כתביהעת יהיו הראשונים בחזון המדענים בדבר ספרייה אלקטרונית נרחבת, שבה איש לא יצטרך לשלם דמי חבר או לבקש רשות כדי לקרוא, להעתיק או להשתמש בתוצר הקולקטיווי של המחקר האקדמי העולמי.
“התיעוד הרשום הוא נשמת אפו של המדע”, אמר ד”ר הארולד ורמוס, חתן פרס נובל ברפואה ונשיא המרכז לחקר הסרטן על שם סלואן-קטרינג, המשמש כיו”ר ההוצאה החדשה, שאינה למטרות רווח. “היכולת שלנו לבנות על הישן כדי לגלות את החדש מתבססת כולה על הדרך שבה אנחנו מפיצים את התוצאות שלנו”.
כתבי עת ממוסדים כמו “”Science ו”,”Nature לעומת זאת, גובים דמי מנוי שנתיים גבוהים ומונעים את הגישה למהדורות המקוונות שלהם ללא-מנויים, אם כי Science החל באחרונה להציע גישה אלקטרונית בחינם למאמרים בתום שנה מיום פרסומם.
יוזמת ההוצאה החדשה, “הספרייה הציבורית למדע” (publiclibraryofscience.org), היא תוצר של כמה שנות מאבק בין מדענים לכתבי העת על השליטה בגישה לספרות מדעית. לגבי רוב המדענים, שבדרך כלל מפקידים את זכויות היוצרים שלהם בידי כתבי העת בלא תמורה, המטרה העיקרית היא להפיץ את עבודתם לקוראים רבים ככל האפשר.
מו”לים אקדמיים טוענים שאם תתאפשר גישה רחבה יותר למאמרים, הם יפסידו את ההכנסה מדמי המנוי, שלה הם זקוקים כדי לשמור על איכות העריכה. לדבריהם, לא רק שאינם מונעים את התקדמות המדע, אלא שכתבי העת שיחקו תפקיד מפתח בקידומו.
“יש לנו סטדנדרטים גבוהים מאוד, ויש לכך מחיר”, אמר ד”ר דונלד קנדי, העורך הראשי של “.”Science להערכת כתב עת, 800 אלף בני אדם קוראים כיום את “”Science המקוון, לעומת 140 אלף קוראים של המהדורה המודפסת. בהתחשב במספר ההורדות באוניברסיטאות כגון הארוורד וסטנפורד, שרוכשות זכות שימוש באתר בכ-5,000 דולר לשנה, טוען כתב העת שהקוראים מקבלים את המאמרים תמורת כמה סנטים בלבד.
במקרים רבים, אפילו גביית סכומים קטנים כאלה תמורת הגישה למאגר מידע דיגיטלי עשויה להניב הכנסה משמעותית. התאגיד הבריטי-ההולנדי “,”Reed Elsevier המו”ל האקדמי הגדול בעולם, רשם אשתקד רווח של %30 בתחום ההוצאה לאור המדעית. “”Science הרוויח בשנה שעברה 34 מיליון דולר רק מפרסום.
אך תומכי הספרייה הציבורית למדע אומרים שהנקודה איננה כמה כסף מרוויחים כתבי העת, אלא שליטתם המונופוליסטית על ספרות שראוי שתהיה בידי הציבור. “היינו שמחים מאוד מכך שהם מרוויחים סכומי עתק, אילו בתמורה לכל הכסף שאנחנו מכניסים להם, יכולנו להחזיק בספרות והספרות לא היתה שייכת להם”, אמר ד”ר מייקל אייזן, ביולוג במעבדה הלאומית “לורנס” בברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה ומייסד הספרייה הציבורית למדע.
כאשר המדענים היו תלויים בכתבי עת מודפסים כדי להפיץ את עבודתם, טוענים תומכי הספרייה, היה זה הגיוני לגבות כסף תמורת הגישה, שכן כל עותק היה שקול לתוספת בהוצאות. אך לדבריהם, בתקופה שבה האינטרנט הוריד את הוצאות ההפצה כמעט לאפס, אין כבר צורך בשיטה המעניקה לכתבי עת זכויות בלעדיות על ההפצה.
יוזמי הספרייה אומרים שעל ידי פרסום באינטרנט וויתור על רווחים אפשר יהיה כעת לקיים כתב עת באיכות גבוהה בלי לגבות דמי מנוי. תחת זאת הם מקווים שמוסדות המממנים מחקרים יחלו לכלול את הפרסום בחישוב עלות המחקר. כתבי העת האלקטרוניים יבקשו בתחילה מרוב המחברים לשלם כ-1,500 דולר למאמר, תמורת החשיפה לקהל פוטנציאלי רחב יותר וזמני תגובה מהירים הרבה יותר.
מייסדי הספרייה מסכימים שהצלחתה תהיה תלויה במידה רבה בשאלה, האם חוקרים מובילים יהיו מוכנים לוותר על המעמד הבטוח של הפרסום בכתבי העת המובילים כדי לתמוך בעיקרון המדע כמשאב ציבורי. במקצוע שבו הפרסום בכתב עת מוביל הוא לעתים גורם מכריע להצלחה וגיוס כספי מענקים, ייתכן שזו תהיה משימה קשה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~406802858~~~127&SiteName=hayadan
