מאות ניקברו במפולות בוץ בעקבות רעידת אדמה שנתלוו להן גשמי זעף. עשרות אלפים מתו בצונאמי. עשרות טבעו בשטפונות. אלפים ניפגעו מ”קטרינה”, וכך הלאה והלאה.
מאות ניקברו במפולות בוץ בעקבות רעידת אדמה שנתלוו להן גשמי זעף. עשרות אלפים מתו בצונאמי. עשרות טבעו בשטפונות. אלפים ניפגעו מ”קטרינה”, וכך הלאה והלאה.
צונאמי, רעידות אדמה, מפולות בוץ, שטפונות, הוריקנים, והנזקים שהם גורמים כולם יחד וכל אחד לחוד ממוסגרים ומקוטלגים כ “אסונות-טבע”, כלומר אסונות שכנגד פגיעתם הרעה אין אפשרות להתגונן ואת בואם קשה לחזות ולמנוע. האמנם?
כדי להתיחס לר”מ צריך קודם לכל לשנות את המסגרת – את הקיטלוג, כלומר להפריד בין האירועים השונים ולסדרם במסגרות נפרדות : כאלה שניתנים לחזוי, כאלה שניתנים למניעה, כאלה שניתן להתגונן מפגיעתם, ומעל לכל כאלה שפגיעתם הרעה נגרמת ומתעצמת בגלל פעילות אנושית /
גם אם נתעלם מאחריותו של האדם להתחממות כדור הארץ, התחממות שללא ספק ממריצה תופעות קיצוניות כמו סערות טרופיות, תקופות בצורת, הוריקנים וטייפונים, עדיין לא נוכל להתעלם מהפעילות הפוגעת בסביבה הטבעית והמזיקה לטבע. כריתת יערות, ייבוש גופי מים, הטיית נהרות,, פגיעה בריפי אלמוגים, השמדת מנגרובים, כל הפעילויות האלה מתרחשות מזה שנים רבות ( עשרות ויש טוענים מאות שנים) ללא מתן דין וחשבון על ההשפעות העתידיות שיגרמו. ל”קטרינה” ולנזקים שגרמה בניו-אורליאנס כבר התיחסתי והזכרתי כי אילו לא פגעו בביצות ובגופי המים, היו אלה משמשים כמחסום שממתן את עוצמת הפגיעה, אילו הקשיבו ה”מפתחים” לעצות ההידרולוגים לא היו בונים בשטחים מועדים להצפות או לסרוגין היו בונים מערכת הגנה עמידה ואמינה.
בעקבות “קטרינה” בודקים תחת זכוכית מגדלת את הסיבות לפגיעתה הקשה בניו-אורליאנס, אבל אין צורך באמצעי הגברה, הסיבות בולטות וברורות. סכרים לאורך המיסיסיפי הפסיקו את הצטברות המשקעים ב”דלתה”, שאיבת נפט וגאז באיזור גרמו לשקיעה, שקיעה שהורידה את מפלס הקרקע (שהיה נמוך מלכתחילה) :, מתכון לשיטפונות. היום מתברר כי תעלות שנחפרו לאפשר תנועת אניות, גרמו להמלחת ביצות שבהן גדלו יערות אורנים, היערות מתו ואיתם גם ההגנה הטיבעית מפני סופות. התעלות היוו “משפך” שתיגבר את הסופה.
גם להרס שגרם הצונמי כבר כתבתי והתיחסתי הרס שהיה מתון בהרבה אילו ריפי האלמוגים סביב איי האוקינוס ההודי לא היו פגועים והיו מספקים “שוברי-גלים” כך גם חורשי המנגרובים שאילו לא ניכרתו והושמדו – היו מהווים גורם ממתן לגלים ההרסניים רבים מניפגעי רעידת האדמה בפקיסטן ניקברו תחת מפולות של מיבנים רעועים שניבנו בצפיפות בשכונות “סלאמס” אבל רבים יותר
היו הניפגעים באיזורים הכפריים
שם נהרסו כפרים במפולות סלעים ובוץ, מפולות ש”ציפו” להתרחש, מפולות משטחים שהיו פעם מכוסים צימחיה, הצימחיה/העצים ניכרתו כדי לספק חומר גלם לבנין הבתים, כדי לפנות שטחי מרעה למקנה ובעיקר לצורך שריפה לבישול וחימום, גשמים סחפו ופוררו את האדמה והרעד גרם למפולות קטלניות, מפולות שממשיכות וקורות גם שבועות אחרי הרעד. אילו לא ניכרתו העצים לא היו המפולות קטלניות כל-כך.
אוכלוסית העולם גדלה וגורמת ל”פלישת דיירים ” לאיזורים שבתנאים טיבעיים היו נשארים ריקים, אם בגלל ההבנה שאינם מתאימים להתיישבות אנושית ואם בגלל שימושים אחרים (שמורות טבע, חקלאות, וכד' ), התיישבות “כפויה” שממריצה את סכנת ההיפגעות בכלל וסכנת פגיעה “מאסונות-טבע” בפרט..
ריבוי אוכלוסין בערים גורם לבניה “חסכונית” ומסכנת ריבוי אוכלוסין באזורים כפריים גורם ללחץ (ניצול) על השטחים הפתוחים שסביב שיטחי המגורים: הטיית נחלים, עיבוד חקלאי, רעייה ומעל לכל כריתת עצים. כולם יחד פוגעים במרקם הטיבעי של הסביבה ומהווים מתכון לאסון.
אז למען הסדר והאמת המדעית: רעידות אדמה קשה לחזות אבל ניתן לבנות בצורה שתפחית את הנזקים והפגיעות. רוב הנפגעים המידיים ברעידות אדמה הם דיירי ריכוזי אוכלסייה גדולים ( ערים) ש”בתיהם” ניבנו ללא התחשבות, תכנון, או מחשבה עתידית, פשוט כי דייריהם חסרים את האמצעים לתכנן לתווך ארוך. באיזורים כפריים הפגיעה הישירה אינה כה קשה, בגלל : בניה נמוכה בחמרים רכים וברווח רב. הפגיעה הקשה מרעידות אדמה באיזורים כפריים היא מגורמים מישניים:
אחרי הרעידה באות מפולות בוץ, כאשר נוסף לנוסחה גשם זלעפות, מפולות הבוץ מתעצמות ומכסות כפרים, כמו שקרה במרכז-אמריקה, את הפגיעה הזאת ניתן למנוע, מפולות הבוץ נגרמות בגלל פעילות אנושית. כריתת יערות וחורשים היא הגורם הראשי והראשוני למפולות בוץ. העצים מייצבים את הקרקע ומווסתים שחרור מים, במקומות בהם ניכרתו העצים ניגזר דין הקרקע להיסחף ולהתמותת כאשר זרמי מים שוטפים במורד ל שצריך היה לעשות כדי למנו קריסת סלעים ובוץ: כל שצריך ואפשר היה לעשות כדי למנוע אסון, הוא להשאיר את העצים במקומם!
כך שלהבא אולי כדאי לשנות את המינוח : רעידת אדמה היא אכן אסון-טבע אבל : מפולות בוץ, שטפונות, וארועים מזיקים אחרים הם מעשה ידו של האדם אולי אם נשנה את המינוח תישתנה גם הגישה ויעשה יותר למניעת אסונות מעשה ידי אדם.
