נאט”ו מממן מחקר בין תחומי בטכניון על הגנת המים מפני טרור ביולוגי או כימי

זה מחקר ראשון מסוגו בארץ בתחום איומי הטרור על מערכת המים, והוא נולד כתוצאה מהפיגוע הרצחני במגדלי התאומים בניו יורק והשימוש בחיידקי אנתרקס לטרור ביולוגי

אירגון נאט”ו מממן מחקר בין תחומי הנערך במכון גרנד למחקר המים בטכניון על הגנת מערכות אספקת המים מפני טרור ביולוגי או כימי. זהו מחקר ראשון מסוגו בארץ בתחום איומי הטרור על מערכת המים, והוא נולד כתוצאה מהפיגוע הרצחני במגדלי התאומים בניו יורק והשימוש בחיידקי אנתרקס לטרור ביולוגי. המחקר משלב מודלים מתמטיים למיקום תחנות הניטור עם פיתוח טכנולוגי לזיהוי וניטרול מזהמים כימיים וביולוגיים.

“בעקבות מציאת מסמכים ותוכניות של אירגון אל קאעידה באפגניסטאן, התריע ה- FBI כי האירגון מתכנן מתקפת טרור על מקורות מים”, מספר פרופסור ישראל שכטר מהפקולטה לכימיה בטכניון. “התברר כי מערכות פיזור המים בארה”ב, בישראל ובשאר הארצות המפותחות בעולם – חשופות לחלוטין. הן ניצבות בחוץ ללא שמירה, שכן מדובר במערכות רבות וגדולות שלא ניתן להציב על כולן שומרים. וועדת מומחים שקדה על לימוד הבעיה והציגה את המלצותיה בפני הקונגרס האמריקני. בעקבות זאת, הקציב הקונגרס 608 מיליוני דולרים לפתרון הבעיה”.

פרופסור שכטר החל לבדוק את הנושא והתברר לו כי פיגוע טרור כימי במערכת אספקת המים קשה מאוד לביצוע, בגלל פקטור התימהול הגדול. “נדרשת כמות עצומה של רעל כדי להרעיל מערכות אספקת מים”, הוא מסביר. “ניסיתי לחשוב כמו טרוריסט, ואז גיליתי דרך שבה חופן של רעל מסוג מסוים המוחדר למקורות המים כן יכול לגרום למותם של בני אדם רבים, וזאת למרות פקטור התימהול. לכן התחלתי לפתח מכשיר שיוכל לגלות הרעלה כימית של מים, ולנטרל אותה”.

לאור חשיבות הנושא החליטה גם נציבות המים להשתתף במימון הפיתוח, ביחד עם נאט”ו, מכון גרנד למחקר המים והמכון למחקר ביטחוני עתידי בטכניון.

פרופסור יחזקאל קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון עוסק בזיהוי מהיר של חיידקים פטוגניים במים, דוגמת חיידקי הכולירה. הזיהוי מבוסס על רצפי DNA. הוא וקבוצתו בטכניון הצליחו לזהות רצפי DNA המציגים שונות גדולה בין זני חיידקים, ופיתחו טכנולוגיה המבוססת על הרצפים הללו לצורך זיהוי מדוייק של החיידקים. “זו בעצם יכולת לקבוע תעודת זהות של חיידקים מסויימים”, הוא מסביר. “עתה אנו מפתחים את הסורק שיהיה מסוגל לזהות חיידקים באופן ספציפי, מהיר ורגיש. הפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם פרופסור דוד וולט מאוניברסיטת טאפט בארה”ב”.

את השאלה היכן להציב את הסורק שמפתח פרופסור קשי ואת מתקן הגילוי והניטרול שמפתח פרופסור שכטר, פותר ד”ר אבי אוסטפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, אשר יזם את הפרוייקט ומנהל אותו בטכניון. הוא בנה מודל מתמטי המדמה זרימות מים ברשת, לחצים ותנועת מזהמים, על כמאה אלף קוי מים בתל אביב, בשיתוף פעולה עם המהנדס דוד ג'קמן, מנהל אגף המים והביוב בעירית תל אביב. בפיתוח המודל משתתף גם פרופסור קוין לנסי מאוניברסיטת אריזונה. על פי המודל יוחלט היכן להציב את תחנות הניטור במערכת אספקת המים.

“מערכות אספקת מים בנויות על פני עשרות ואף מאות קילומטרים”, אומר ד”ר אוסטפלד. “הן מורכבות מקווי מים, בריכות, יחידות שאיבה ונקודות חיבור. הגנה פיסית עליהן בלתי אפשרית ולכן הן פגיעות יותר להחדרה מכוונת של מזהמים”.

הפרוייקט, לו הוקצו כ-300 אלף יורו, אמור להסתיים בסוף שנת 2008.