“מטרת מאמץ זה היא להלל את התבונה –רעיון שכל אמריקאי יתמוך בו ברצון – ולעורר מודעות ציבורית לאיום המתמיד שיוצרת החדירה הממשלתית למרחב הפרטי של הסגידה על חופש הדת.” כותבים ראשי אתר שהוקם במיוחד לשם כך ע”י האגודה ההומניסטית האמריקנית.
היום, יום חמישי הראשון של חודש מאי הוכרז בשנה שעברה בידי ממשלו של הנשיא בוש כיום התפילה הלאומי. כפי שדיווחנו בשנה שעברה, ההומניסטים האמריקנים הנאבקים על טיפת שפיות הובסו, לפיכך החליטו מספר ארגונים הומניסטים, אתאיסטים ואחרים, לערוך אירועים משלהם – תחת הכותרת “יום ההגיון הלאומי” להלן ציטוט מתוך האתר שלהם:
יום ההיגיון הלאומי – על מה ולמה?
אמריקאים רבים, שהפרדת הדת והמדינה חשובה להם, חפשו תגובה הולמת ליום התפילה הלאומי הנתמך על ידי הממשל ומבזה מדי שנה את החוקה האמריקאית. אמריקאים לא דתיים (וביניהם חושבים חופשיים, הומניסטים, אתיאיסטים, אגנוסטיקנים ודאיסטים), יחד עם שותפים דתיים מסורתיים, רואים בכיתתיות נתמכת ממשל זו חריגה בלתי ראויה.
קבוצת מנהיגים מתוך קהילת ההיגיון החליטה לאמץ את הרעיון של “יום ההיגיון הלאומי”.
מסורת זו מקויימת במקביל ליום התפילה הלאומי, ביום חמשי הראשון במאי, כל שנה (שביעי במאי בשנת 2009). מטרת מאמץ זה היא להלל את התבונה –רעיון שכל אמריקאי יתמוך בו ברצון – ולעורר מודעות ציבורית לאיום המתמיד שיוצרת החדירה הממשלתית למרחב הפרטי של הסגידה על חופש הדת.
יום ההיגיון הלאומי מקוים גם כדי לעודד את הקהילה החילונית להיראות ולנקוט פעילות כדי להוות דומה ראויה לדרך בה מבצעים שינוי חיובי. ארגונים מקומיים יכולים לכנות את האירועים שהם מארגנים באותו יום בשם “יום ההיגיון” או, לחילופין, בשמות כמו “יום הפעולה”, “יום השירות” או “יום המעורבות הרציונאלית”. המסר החשוב הוא להציג אלטרנטיבה חיובית וחוקתית לחריגה של יום התפילה הלאומי.
כדי לפשט את ההנצחה של יום ההיגיון הלאומי על ידי פרטים או ארגונים ברחבי ארצות הברית, חברו “ארגון ההומניסטים האמריקאי” ו”ההומניסטים החילוניים של אזור וושינגטון” בשנת 2003 והקימו את אתר “יום ההיגיון הלאומי“. אתר זה הוקם הן כדי לשמש מוקד למאמץ שמטרתו להביא להכרה ביום ההיגיון הלאומי והן כדי לספק במה לביקורת על העידוד שנותן הממשל ליום התפילה הלאומי. מקימי האתר מקווים שהוא ישמש את קהילת התבונה, את העיתונות ואת הציבור הרחב.
באתר תמצאו סטטיסטיקות הנוגעות ליום התפילה הלאומי, מאמרים על הפרדה בין דת למדינה שנכתבו בידי בני סמכא בתחום, דוגמאות של הכרזות ומודעות לעיתונות ועזרים נוספים רבים. האתר יתמקד באירועי יום ההיגיון הלאומי שיקוימו ברחבי ארה”ב.
מקימי האתר מזמינים פרטים וארגונים לאמץ את מסע ההתעוררות הזה ולשלוח להם מידע על תכניותיהם לחגיגות יום ההיגיון ועל המאמצים שהם עושים לחינוך הציבור בנושאים הקשורים אליו. הארגונים המקיימים אירועים ופעילות בקהילותיהם יוצגו באתר כדי לאפשר לפעילים לזהות הזדמנויות להתארגנות ולהשתתפות באירועים המקומיים.
מקימי האתר קוראים לכל מי שמזהה כמוהם את האיום הרציני לחומה המפרידה בין דת למדינה, לתת ביטוי לדאגתו ולהודיע להם על פעילותו.
15 תגובות
אכן, צוויץ צוויץ, לא תרגמתי את המילה "we" ל"אנחנו" כדי לא לבלבל את הציבור ותחת זאת כתבתי "מקימי האתר" שזה גם תרגום טוב וגם לא מבלבל.
כמובן שמופרעים יופרעו מכל דבר.
כמובן גם שאינני מתכוון למדינת ישראל (שבחרת לחיות בה למרות ההאשמות המופרכות והנוראיות שאתה מטיח בה).
נסה שוב.
נראה אם בסוף תבין.
OK,
נתחיל מכב’ אבי בליזונבסקי הנכבד,
בגרות במוסר והנהגה אינה פונקציה ביולוגית.
לאדם אין אפשרות אובייקטיבית לקבוע את המוסר הראוי והנכון, די אם נביט על היטלר וחבר מרעיו אשר החליטו שאין דבר יותר מוסרי מאשר להרוג את היהודים, מה שנקרא ‘כל אחד והמוסר שלו’.
לא הדתיים מתייחסים לחילונים כאל תינוקות אלא העובדות הרלוונטיות בהקשר זה.
ונעבור לכותב המאמר,
לגבי הנושא המרכזי שהגבת תוך שימוש במונח המוזר ‘תרגום של ציטוט’,
פשוט תמהתי איך הנך מצטט את כותבי האתר ככותבים על עצמם כגוף שלישי, זה אמנם יתכן אצל אנשים בעלי נטיה מוגלמנית, אולם עיון במקור הבהיר לי אחרת.
ואגב, למה שהערת ב’אגב’, אתה מתכוון למדינת ישראל והציונות שאכן היו כאלו שהיא דאגה שישרפו?
נ.ב.
לשניכם, הגננת היא לא החרדים.
אכן צביקי, לדרי הגן קשה להבדיל בין ימין לשמאל ובין מעל ומתחת.
לכן – כדי לעזור לך להתמודד עם אתגר כה כבד לבינתך, אבהיר לך כיצד עושים זאת.
כל מה שכתוב עד לביטוי אותו הזכרת ("להלן ציטוט מתוך האתר שלהם:") ועד בכלל הוא מה שאני כתבתי.
כל מה שכתוב אחריו – כפי שמבין כל מי שכבר למד לקרוא – הוא הציטוט (או אם זה עדיין קשה לך להבין – למעשה תרגום לעברית של הציטוט).
אגב, כדאי שתזכור שבמלחמת העולם השנייה היו אנשים ששמעו לקול הגננת ושליחיה ונשרפו בגלל זה.
האמת היא שילד בן שנתיים באמת חכם יותר מן הגננת שאתה מנסה להפקיד עליו.
אכן צביקי, דוגמה מצויינת. רבים מהדתיים מתייחסים בפטרונות לחילונים, בדיוק כמו שגננת מתייחסת לתינוקות. עם זאת, מגיע לנו במדינת ישראל שנגיע כבר לאוניברסיטה ולא נתקע בגן.
מר רוטשילד,
היה מן הראוי שבטרם התפלפלותך על הפרדת הדת מהמדינה תלמד לכתוב ותפריד את סיקורך מהציטוט באופן שיקל להבין את הכותרת שלאחר המילים ‘להלן ציטוט מתוך האתר שלהם:’ בתוכן המגובב בה.
לעצם הענין, עבור הקוראים הנכבדים,
הגיון הנוגד לדת נמשל לקבוצת ילדים בני שנתיים שהחליטו להשתמש בהגיונם ולא לשמוע בקול הגננת.
צביקי
יופי אורן,התחל במלאכתך האמיתית:עשה מלאכתך ודע עצמך.
אם את אותה מידה של תפילה היו משקיעים בעזרה אמיתית (פיזית) לנזקקים אני חושב שזה היה "קצת" יותר יעיל.
דבר אחד לנחמה הינך מבין:מה המקור,גם זו לטובה.
=:
אכן אחלה הסבר.
גום אותו לא הבנתי, כמובן, אבל הרי זו הייתה הכוונה מראש, נכון הוגין?
לכותב המאמר שלא הבין=
ישנו כותר באחד הספרים “שער התפילות”,משמעות תפילה:
1)”ואני-כשאני מסתכל על עצמי היאך שאני נראה”.
2)”תפילתי-וכשאני מביט על תפלתי איך שהיא נראית.”
(אמרי חיים).
פרש:לכשאני מתבונן על כתובי ,משאלותי,בקשותי,וכו’וכו’ רואה אני איך אני נראה…
בקיצור,שלא חס אטרידך,
המבין יבין.
אורח:
הנשימה שלנו מזכירה את הנשימה של לטאות.
אם אתה רוצה שנפסיק להאמין בתבונה בגלל שזה מזכיר לך משהו אז אני מבקש ממך להפסיק לנשום.
א.בן-נר:
קודם כל – את הצעתך עליך לכוון לגורמים אמריקאים.
חוץ מזה – אני במקומם לא הייתי מקבל את ההצעה.
אמונה באלוהים השועה לתפילותינו נמצאת בסתירה למחשבה ביקורתית ואינה נמצאת בסתירה לחמלה.
אמונה כזו יכולה אפילו להוביל אנשים לחמלה.
הבעיה היא שהיא גם מובילה אותם – מעבר לחמלה כלפי אחדים – לאכזריות ולכפיה כלפי אחרים.
היא גם מהווה כוח ריאקציונרי המעכב קדמה והבנה של העולם.
לכן – לדעתי – יום ההיגיון הוא שם הולם.
מי שחושב בהיגיון לא יקבל על עצמו שום דת – לא כזו שמאמינה באלוהים ולא כזו שמאמינה בגזע עליון (וכמובן לא כזו שמאמינה בשניהם).
שים לב שהשם אינו "יום החילוניות" למרות שחלק מתגובתך מנוסח כאילו זה היה השם.
=:
לא הבנתי שום דבר ממה שכתבת.
אגנוסטי:
זה טראגי (בגימל) שאנשים לא קוראים מה שכתוב ומגיבים בכל זאת.
אין לסיפור שום קשר לדוקינס אלא לעובדה שלאמריקאים יש חוקה הגיונית – החוקה החכמה ביותר שניסחו מקימיה של מדינה כלשהי אי פעם – ושיש כיום באמריקה כוחות אופל הפועלים בניגוד לחוקה.
שים לב שבין מארגני יום ההיגיון יש אפילו דתיים.
זה עצוב באופן טראדי שהפסיכים של דוקינס צובעים את עצמם עם ‘הגיון’ כדי לעשות רעש.
כאילו ששיש לנו יותר לנו פה חוסר הגיון רציונליות או מחשבה במקומות אחרים.
הגיון התבונה=תפילה:)או, הגיון התפילה=הגיון:)
נתחיל לחשוב על זה אחרי שנתפלל:)
אני הייתי מציע במקום המונחים "הגיון" ו-"תבונה" את המונח……."חמלה". אנמק :
1. מחד, מהו אותו "הגיון" ומהי אותה "תבונה"? האם ניתן להגדירם באופן מדוייק שיפרידם ויבדילם מן האמונה הדתית ? מסופקתני .
2. מאידך, מהו הסייג העיקרי שיש לנו,החילוניים,
כנגד הדת ? לדעתי בעיקר עניין הכפיה, הכפיה הדתית. הכפיה, לדעתי, היא ההיפך מן החמלה.
הכפייה היא הקנאות, הכפיה היא צרות האופק, הכפיה היא האכזריות. אך כל המידות הרעות הללו, אינן בהכרח קשורות לחברה ולתרבות הדתית. כבר הוכח כי אנשים דתיים, יכולים גם יכולים להיות גם אנשי מדע, תרבות ודעת.
לא ניתן לאמר עליהם אמירת אמת כי, בהיותם דתיים אזי הם אינם "הגיוניים" או,כי אינם "תבוניים". זה הרי נשמע ממש מגוכך. מאידך, לא חסרים בעולמנו חילוניים שהינם עריצים, אכזריים וכפיתיים.
לכן לסיכום: לדעתי, אין לקשור בהכרח,את הדת בחוסר סובלנות ובכפיה. ניתן לזהות חוסר סובלנות וכפיה גם ביין החילוניים (ואפילו בין הנחשבים כ"אנשי תרבות") כשם שגם בין (חלק) מאנשי הדת.
לפיכך יש להאבק בכפיה ובאכזריות ולחנך לחמלה ולהתחשבות הדדית באשר הם.
בעיני המדע והאמנות מזוהים עם החמלה והסובלנות בהיותם מבוססים על חופש המחשבה וחופש הבעת הדעה.
האמונה בתבונה כעדיפה על כל האמונות האחרות מזכירה אותן מאד