כך אומרת ד”ר נטלי זיתוני מאוניברסיטת בן־גוריון, אחת משתי הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע
“מפתחי גבישים בתחומי ננוטכנולוגיה יכולים ללמוד מהחיידקים המגנטיים”. כך אומרת ד”ר נטלי זיתוני מאוניברסיטת בן־גוריון, אחת משתי הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע. היא ועמיתתה ד”ר אדית נאור מאוניברסיטת תל־אביב, זכו השנה בפרס, והן תייצגנה את ישראל בתחרות העולמית. כל אחת מהן תקבל מלגה בסך 50 אלף שקלים שנועדה לסייע להן במעבר לאוניברסיטאות בהן הן תשלמנה את הפוסט דוקטורט.
זיתוני עשתה מסלול ישיר לדוקטורט במעבדתו של ד”ר רז זריבץ שנמנה בזמנו על הצוות שפתר את הקשר הריבוזומי במעבדתה של פרופ’ עדה יונת במכון ויצמן.
בשיחה עם אתר “הידען” מסבירה ד”ר זיתוני: “התחום שאני עוסקת בו הוא ביולוגיה מבנית. אני חוקרת חיידקים מגנטיים. דרך המבנה של חלבונים או מולקולות אחרות בתא אנחנו מנסים ללמוד על התפקוד שלהן ואיך אפשר לשפר אותן או לעכב אותן. זהו תחום נרחב ומדע בסיסי.”
“החיידקים המגנטיים מבצעים תהליך ייחודי של ביומינרליזציה – יצירת חומר מוצק על־ידי יצורים חיים, כלומר ביולוגיים. החיידקים הללו יודעים לקחת ברזל מומס מהמים וליצור בתוך אברונים מיוחדים בתא גבישים של מגנטים קטנים, ננומטריים. כל התהליך הזה נשלט ברמה הגנטית. אני מתעניינת בביומינרליזציה – המעבר מחומר ביולוגי לחומר מוצק, איך חלבונים יודעים לעשות את זה. בחרנו בחיידקים המגנטיים כחומר מודל ללמוד על התהליכים הללו.”
“באופן כללי החלקיקים המגנטיים מסתדרים במעין שורה ומשמשים כמו מחט של מצפן וזה עוזר להם לנווט בשדה המגנטי של כדור הארץ לעבר סביבת חיות מתאימה במים.”
נכון שזה מדע בסיסי אבל באיזה תחומים ניתן יהיה בעתיד להשתמש בו?
“יש עניין מאוד גדול משני תחומים – האחד מחוקרים המעוניינים בחלקיקים המגנטיים עצמם. מדובר בגבישים ננומטרים ומאוד מסודרים. השיטה הכימית המקובלת היום יוצרת גבישים ננומטרים אבל הם נוצרים בגדלים לא אחידים. היתרון של החיידק הוא שהוא נותן טווח צר של גדלים. הגבישים עצמם הם בעלי תכונות מגנטיות טובות והם מעניינים את תעשיית המחשבים ליצירת דיסקים קשיחים. אם נדע לאפיין את המערכת החלבונית שיוצרת אותם שהיא מערכת מורכבת, נוכל ראשית לתרום למדע הבסיסי,כלומר להבין תהליכים של ביומינרליזציה. בנוסף, נוכל להבין טוב יותר את החלבונים שיודעים ליצור קשר עם מתכת ולהשתמש בתכונות שלהם ליישומים אחרים. היום אין הרבה אפיון על חלבונים שיוצרים אינטראקציה עם משטחי מתכת ולכן חשוב ללמוד את הנושא.”
“אם נצליח להבין את התהליך היטב אולי נצליח ליצור במבחנה את הגבישים המגנטיים בעזרת החלבונים.”
היכן נמצאים בטבע חיידקים מגנטיים?
זיתוני: “החיידקים נמצאים בהמון מקומות, גם במים מתוקים, גם במים מלוחים וגם במעיינות תרמיים. בחודשים האחרונים פורסם מאמר שהכותב שלו טען כי פעם היתה תקופה שכדור הארץ היה עשיר מאוד בברזל וברזל הוא רעיל ליצורים חיים. לפיכך יתכן שכל החיידקים באותה התקופה היו חיידקים מגנטיים והרוב איבדו את התכונה הזו עם האבולוציה ורק לחלק מהם נשארה התכונה. יש המון סוגים של חיידקים מגנטיים והם מאוד נפוצים.”
מה תעשי בפוסט דוקטורט באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה?
“אני הולכת להמשיך בתחום של ביולוגיה מבנית אבל הפעם בחיידקי שחפת במעבדתה של ד”ר נטלי סרינדקה. חיידקי השחפת יודעים להשתלט על תאים של מערכת החיסון באמצעות הפרשת חלבונים לתאים הללו והמחלישים אותם. הם משתמשים במערכת חלבונית ייחודית להפרשת החלבונים הללו ואני רוצה ללמוד על מערכת ההפרשה הזו. אם אצליח לפענח את המבנים אולי נוכל למצוא מולקולות קטנות או אנטיביוטיקות למיניהן שיהיו יותר מותאמות לחסימה של מערכת ההפרשה הזו.”
מה יש לך לומר למעניקי הפרס?
“הפרס הוא פרס מדהים, זה כבוד מאוד גדול לזכות בפרס הזה, הוא גם כמובן מאוד עוזר ביציאה הלא פשוטה לפוסט דוקטורט. עדה יונת שבין היתר עוד לפני הזכיה בנובל גם זכתה בפרס אונסקו-לוריאל היא השראה גדולה בשבילי, גם בתחום המקצועי. אני מאוד מוחמאת ומתרגשת מהכבוד הזה שנפל בחלקי גם לזכות בפרס וגם לעשות את הדוקטורט שלי במעבדה נפלאה עם אנשים מדהימים ומנחה שאני מאחלת לכל הסטודנטים לתארים מתקדמים שיהיה להם מנחה כזה.”
אגב לדברי זיתוני, היא ונאור חברות שהכירו כשנסעו במשותף לכנס מדעי ביפן.
שר המדע – יעקב פרי אמר בטקס הענקת הפרס: “חבר השופטות מברך את שתי המדעניות הזוכות לשנה זו – ד”ר נטלי זיתוני וד”ר אדית נאור ומאחל להן שתמשכנה את המסורת העולמית של השגים פורצי דרך בקרב המדעניות הישראליות.”
“מחקריהן של ד”ר זיתוני בתחום החיידקים וד”ר נאור בתחום המעבר הגנטי של מיקרו אורגניזמים בים־המלח הינם פורצי דרך ואני מאחל לשתיכן הצלחה בקנדה ובארה”ב – אין לי ספק שנראה אתכן על במות הפרסים בהמשך תרומתכן למדע.”
“מטרת הפרס היא להוקיר את תרומתן של מדעניות בולטות ולהעביר מסר חד שהעידוד של נשים במדע הוא אינטרס במעלה ראשונה של מדינת ישראל. המגמה בישראל היא בהחלט חיובית, בהחלט מעודדת. “50% מהסטודנטים למדעים הן נשים” אך עדיין במקצועות מסוימים אחוז הנשים נמוך ועלינו לעודד את המגמה.”
” העליה במספר הסטודנטיות למדעים מעודדת ומחייבת המשך מאמץ ועשיה והמשרד שאני עומד בראשו רואה בעידוד נשים דבר חשוב להעצמת נשים במדע הישראלי.”
“שלוש סוגיות – כאשר מדברים על קידום במדע – האחת – גיוס, השניה שימור, והשלישית – קידום. בשלושת הסוגיות הללו התנהלנו שנים רבות ללא מדיניות בהירה ואחידה. את הניצנים לשינוי ראינו דווקא מהאקדמיה שידעה לזהות את האתגר ורוב המוסדות האקדמיים בנו פורומים לקידום נשים. יש להאיץ את השינוי גם בתעשיה וגם במשרדי הממשלה. מדיניות שתדע להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני נשים בכניסה למדע ולמחקר.”
“כשר המדע אני רואה בכך אחריות ושליחות להמשיך לקדם את הנשים לקדמת הבמה המדעית בישראל. אנחנו עושים זאת בין היתר בעזרת המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במטרה להגדיל את התוצר הלאומי ולשפר את מצבם של המדע. בראש המועצה עומדת פרופ’ מרים ארז. מטרת המועצה – קידום נשים מכל המגזרים תוך פעילות יזומה וגיוס נשים בכל הדרגות גם בסיום הדוקטורט לאקדמיה וכמובן לתעשיה.”
“המשרד משקיע עשרות מיליוני שקלים ובממוצע עשרות אלפי שקלים לכל חוקרת. נשתמש בכך כדי להעצים את הרוח הגבית שאנו נותנים לחוקרות הישראליות.”
“כיעד אסטרטגי בחר המשרד להשקיע בפרויקט מדעניות העתיד בו אנו מעניקים ליווי לבנות מצטיינות מהפריפריה בכיתות ט’ עד יב’. 300 בנות מ-16 רשויות שונות. כל היוזמות הללו לא יוכלו להביא לשינוי אמיתי ללא רוח גבית של כלל משרדי הממשלה ושל הגופים הציבוריים.”
“כשר האמון על תחום המדע וכיו”ר פורום המדענים הראשיים של כל משרדי הממשלה הצבתי את קידום הנשים כאחת ממטרותיו של הפורום. בלי המשאב הנשי לא יהיה מספיק מדע ולא תהיה מספיק טכנולוגיה.”
נשיאת האקדמיה למדעים, פרופ’ רות ארנון, שהיתה גם יו”ר חבר השופטות, אמרה: “כל אלה שחוזרים מהפוסט מקבלים משרה מהמערכת האקדמית שלנו ומתחילים מחקר כחוקרים עצמאיים. הקהילה האירופית מחלקת כל שנה שני סוגי מענקים מכובדים: מענקים למדענים בוגרים ו-starting grant.
מועצת המחקר של האיחוד האירופי ה-ERC (European Reaserch Council) חילקה 277 מתוכם ל-32 למדענים ישראלים. הארצות שמשיגות אותנו הן בריטניה עם 60 וגרמניה עם 46. כל הארצות האחרות כולל צרפת, שווייץ והולנד – כולן אחרינו. אם מסתכלים על מספר המענקים למספר אזרחים – ישראל במקום הראשון בעולם. הדוקטורנטיות שמצטרפות עכשיו לקהל של המדענים הצעירים שמתפתח בתקופת הפוסט וחוזרים לארץ – אתם העתיד והתקווה של המדע בישראל.”
