בעקבות הכרזת הנשיא בוש על תוכניתו לכיבוש הירח ומאדים קיצצה נאס”א תקציבים, המיועדים לחקר האנרגיה האפלה והתחממות כדור הארץ. אסטרונומים כבר מזהירים מפני סופו של תור הזהב בחקר החלל
לאחר שהנשיא בוש הורה לסוכנות החלל האמריקאית להפנות את עיקר מרצה לחקר הירח והמאדים, לרבות שיגור משימות מאוישות לשני היעדים, החלה הסוכנות לשנות בצורה דרסטית את סדר העדיפויות המדעי שלה. נאס”א מעכבת משימות ומקצצת תקציבים שהוקצו למשימות שאינן קשורות לתוכניות שעליהן הכריז הנשיא.
החלטת נאס”א לבטל את טיסת המעבורת שנועדה לתחזק את טלסקופ החלל האבל, החלטה שמשמעותה היא שהטלסקופ יחדל לפעול, מיקדה תשומת לב רבה. אבל לצד נטישת האבל, פחת במידה ניכרת משקלם של תחומי מחקר שלמים בתכנון תקציב נאס”א לשנים הקרובות, ומדענים רבים חוששים לעתידו של חקר החלל.
שתי משימות שזכו לכינוי “מעבר לאיינשטיין” (Einstein Beyond), שמטרתן לחקור חורים שחורים ו”גלי כבידה”, נדחו – האחת בשנתיים, השנייה בשנה. שיגור חלליות שהיו אמורות לחקור את “האנרגיה האפלה” שמאיצה על פי ההשערה את התפשטות היקום, נדחה למועד בלתי ידוע. כמו כן קוצצו כ-1.2 מתוך 4.5 מיליארד דולר שהוקצבו לתוכנית מחקר על יחסי הגומלין בין השמש לכדור הארץ. חשיבותו של מחקר זה הודגשה בקיץ הקודם, כאשר כתוצאה מסדרה של פיצוצים סולאריים נפלטה קרינה שהיתה עלולה לשבש תקשורת רדיו ואולי אף לסכן אסטרונאוטים.
למרות הבטחתו של בוש להרחיב את המחקר על התחממות כדור הארץ, קוצצו כמיליארד דולר מהתקציב שיועד לחקר כדור הארץ בארבע השנים הקרובות. הקיצוץ מעכב בשנתיים את שיגורו של לוויין שהיה אמור למדוד את כמות המשקעים ברחבי העולם.
לדברי אנשי נאס”א, התקציב המיועד לתוכניות המחקר החדשות לא יילקח מתקציב המדע של הסוכנות. הם מוסיפים, כי תקציב המדע של נאס”א יגדל ב-41% בחמש השנים הקרובות. “שום משימה לא בוטלה”, אמר ד”ר אדוארד וילר, האחראי על המחקר המדעי בסוכנות. “בחלק מהמקרים צומצם שיעור הגידול בתקציב”.
וילר פירט בראיון רשימה של מחקרים בולטים שזכו למימון ניכר בתקציב החדש: “Probe B Gravity”, לוויין בתקציב של 700 מיליון דולר שנועד לבחון את תיאוריית הכבידה של איינשטיין, ששוגר לפני כמה שבועות; טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ממשיכו של האבל, שישוגר ב-2011; קפלר, לוויין שאמור לחפש כוכבי לכת דמויי כדור הארץ מחוץ למערכת השמש, שעתיד להישלח ב-2007; וחללית שתביא דגימת סלעים ואדמה מהמאדים ב-2013, משימה שד”ר וילר תיאר כ”הגשמת חלום בעבור חוקרי המאדים”.
אולם השינויים בתכנון המדעי מעוררים חרדה בקרב אסטרונומים וחברי קונגרס. שרווד בואלרט, חבר בית נבחרים רפובליקאי מטעם מדינת ניו יורק המשמש יו”ר ועדת המדע של הבית הלבן, אמר בנאום שנשא באחרונה כי היוזמה החדשה של הנשיא מעוררת תהיות. “האם המימון של יוזמה זו במקום תוכניות אחרות יקדם את המדע או יפגע בו?” שאל בואלרט.
אסטרונומים רבים אומרים שהם צופים את קצו של תור הזהב, שבו יכלו חוקרים להשתמש במכשירים מרשימים כמו טלסקופי חלל ולוויינים משוכללים כדי לחקור את האור המגיע ממרכזן של גלקסיות מרוחקות. “תור הזהב נמצא בסכנה”, אמר ד”ר מייקל טרנר, קוסמולוג מאוניברסיטת שיקאגו, “אני מאוד מתוח”.
ד”ר לנארד פיסק, מרצה למדע החלל מאוניברסיטת מישיגן ויו”ר המועצה ללימודי החלל באקדמיה הלאומית למדעים, העוזרת לקבוע את סדר העדיפויות בתחום חקר החלל, אמר כי הדגש על משימות מאוישות שיבש את סדר העדיפויות של נאס”א. פיסק אמר שתחומי המחקר של נאס”א נחלקים כעת לשתי קבוצות: תחומים שלצדם נכתב “כן”, ותחומים שלצדם נכתב “לא”. “רבים מאתנו חשים שהתיחום הזה אינו הגיוני”, אמר, “חקר החלל כולל הרבה יותר מאשר שיטוט ברחבי מערכת השמש”.
ד”ר דייוויד ספרגל, אסטרונום מאוניברסיטת פרינסטון וחבר בוועדת הייעוץ המדעי של נאס”א, אמר כי השפעתה של יוזמת בוש על המחקר המדעי של הסוכנות היא מעורבת. ד”ר ספרגל ציין הישגים של נאס”א מהזמן האחרון, כגון הנחתת רכבי חלל על מאדים. “אני חושב שההצלחה הזאת נבעה מכך שנאס”א השקיעה משאבים במשימה על סמך הערך המדעי שלה. אני חושש שכאשר העריכו את המשימות הנכללות ביוזמה החדשה, השאלה ששאלו היא “האם זה תומך בתוכנית של הנשיא?” ולא “האם זה מדע מצוין?”
במכתב שנשלח החודש לד”ר וילר, הסכימו עם הדברים כל חברי ועדת הייעוץ. “אסור לנאס”א לסגת מהמקום הקרוב לפסגה המדעית שאליו הגיעה בשל פרשנות צרה מדי של המושג 'חקר החלל'”, כתבו האסטרונומים. “אנחנו ממליצים בחום כי 'מדע באיכות הגבוהה ביותר' יישאר העיקרון המנחה”.
אפילו אסטרונומים הצפויים להפיק רווח מהשינויים התקציביים אומרים כי הם אינם יודעים כיצד להתייחס אליהם. ד”ר רטה ביב, חוקרת כוכבי לכת מאוניברסיטת ניו מקסיקו העומדת בראש הוועדה למחקר כוכבי לכת באקדמיה הלאומית למדעים, הגדירה את תוכנית המחקר החדשה כ”מאוד לא מוגדרת”.
ד”ר ביב אמרה כי בשנים הקרובות לתוכנית החדשה תהיה השפעה מעטה על חקר המאדים באמצעות רובוטים, שגובש על סמך “מפת דרכים מאוד סולידית ומציאותית” שהוכנה על ידי מדענים. בינואר אמר בוש, כי כדי לממן את תוכנית המחקר החדשה הוא יגדיל את תקציב נאס”א ב-20% בחמש השנים הקרובות, ויעביר 11 מיליארד דולר מתוכניות אחרות. הפסקת שיגורן של מעבורות החלל ב-2010 תשחרר כ-5 מיליארד דולר בשנה.
אסטרונומים רבים חוששים במיוחד מהקיצוץ בתוכנית “איינשטיין”, שיחד עם אובדנו הקרוב של טלסקופ החלל האבל יותיר אותם ללא אמצעים להתחקות אחרי מקורותיה של האנרגיה האפלה, שאותה כינה ד”ר טרנר “השאלה הרצינית ביותר של המדע”. ואכן, בדו”ח שפורסם בשבוע שעבר על ידי המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה, נמצא חקר האנרגיה האפלה במקום הראשון בסדר העדיפויות בכל הנוגע לחקר הפיסיקה של היקום.
לדברי ד”ר אדם ריס, אסטרונום ממכון טלסקופ החלל, “אם האנרגיה האפלה היא תעלומה כה גדולה, מדוע היא אינה חלק מהתקציב של נאס”א?”
ד”ר וילר אמר שכאסטרונום הוא מסכים לחלוטין עם הדאגות הללו, אך כנושא משרה ציבורית עליו להתחשב במגבלות התקציב.
מאת דניס אוברביי ניו יורק טיימס, פורסם ב”הארץ” ובחדשות וואלה!
י
