סיקור מקיף

נאס"א רוצה לשלוח טריקורדר למאדים

גיאולוגים חולמים על מכשיר בדיקה בהשראת מסע בין כוכבים

אחד מארבעה מכשירים שחוקרים בוחנים לשימוש על המאדים. (תמונה: נאס"א)
אחד מארבעה מכשירים שחוקרים בוחנים לשימוש על המאדים. (תמונה: נאס"א)

נאס"א רוצה לקחת למאדים טריקורדר גיאולוגי. חוקר שמתכונן למשימה שאל את הנוכחים ב-Sensors Expo בסן חוזה האם הם יכולים לבנות כזה.

כעת יש לסוכנות החלל ארבעה מכשירים מדעיים ניידים ששוקלים בערך 10 ק"ג. הם עושים עבודה סבירה, אבל יש מקום לשיפורים והם קצת יותר מדי לסחוב. על האסטרונאוטים יכבידו חליפות גדולות, מיכלי חמצן ותרמילי גב. יש להם זמן מוגבל לבצע מגוון רחב של משימות בהליכה על פני שטח סלעי בלי בתי חולים בטווח של מיליון וחצי קילומטר אם ייפלו.

"היינו רוצים שיהיו לנו מכשירים מרובים במכשיר אחד. האם אנחנו יכולים לבנות את הדבר הזה?", שאל אלכסנדר סלקה, עמית מחקר בפרויקט BASALT במרכז המחקר איימס של נאס"א, בנאום בכנס.
כחלק מהעבודה הזאת, הצוות זיהה כמה דרישות לכלים החשמליים שלהם למאדים. לדוגמה, חוץ ממשקל וגודל קטנים, הם צריכים ללכוד נתונים באיכות גבוהה. זה לא פשוט כי הם צריכים לבצע אינטראקציה עם סלעים משוננים, ולזהות יסודות לפעמים בסדקים של 5 מ"מ כשהמגעים גרועים ויש הרבה החזרי אותות.

המכשירים צריכים לנתח את הנתונים תוך זמן קצר, בחלקו כדי להאיץ את התקשורת. באחד הכלים משובצת ספרייה של הפרופילים הספקטרליים של מינרלים כדי להאיץ את הזיהוי. טריקים כאלה עוזרים כי זמן ההמתנה בחזרה לכדור הארץ שם מאוחסנים הנתונים המקוונים משתנה בין 4.5 ל-20 דקות.

כיום חלק מהמכשירים של הצוות מזרימים נתונים דרך Wi-Fi או בלוטות' לשרתים מקומיים שיכולים לשלוח אותם בחזרה לכדור הארץ. אבל אחרים מצריכים קריאה ידנית של הנתונים, לפעמים על ידי צילום תמונות של צגים או במקרה הטוב תהליך רב שלבי של אתחול המכשיר וסינכרון שלו עם שרת. מאוד לא הגיוני!
הנה רכיב אחד שלא תמצאו במקדחת בלק אנד דקר שלכם: המכשירים בדרך כלל כוללים משאבות קטנות לפינוי גזים פנימיים כדי לשפר את הדיוק של הקריאות. החדשות הטובות הן שבלייזר ומערכת קרני רנטגן שבהם הצוות משתמש עכשיו יש הרבה חלקים ופונקציות חופפים. לרוע המזל, מכשיר אינפרה אדום הוא שונה לגמרי.

5 תגובות

  1. מאמר לא ברור לא מבוסס וכתוב רע. לא אופייני לאופי המצוין של האתר. להחזיר לשולחן העריכה

  2. יש לי מכשיר דומה בעבודה , המכשיר שולח קרן לייזר (באורכי גל משתנים) שפוגעת בחומר ומוחזרת ממנו , והמכשיר רושם את ספקטרום ההחזרה ומזהה את החומר לפי צורת הספקטרום הבליעה (או ההחזרה\ פלואורסנציה) של האור שמוחזר מהחומר .
    יש בשוק מכשירים שמבוססים על ספקטרום IR – ("ניר" או "ראמן"). עקרונית אפשר לזהות גם לפי ספקטרומים אחרים .
    המכשירים הללו משמשים בעיקר לזיהוי חומרים אורגניים שיש להם ספקטרום בליעה\או החזרה אופיני באור אינפרא אדום.
    מכשירים כאלה משמשים גם את הצבא בזהוי חומרי לחימה כימיים.
    לא יודע מה השימוש שלהם בזיהוי מחצבים.

  3. – מה זה ״טריקורדר״ ?
    – כתוב : כי האסטרונאוטים נושאים ״ מיכלי חמצן ״ ?
    כמי שעסק בצלילה הצוללים נושאים מיכלי אוויר דחוס ,
    האם האסטרונאוטים נושמים אחרת ?

  4. אז מה זה "טריקורדר גאולוגי"? מכשיר מדידה כלשהוא? למדוד מה? יש בכתבה התייחסות לא ברורה לאינפרא אדום, פרופילים ספקטרליים, גזים, ווי פי, אינטראקציה עם סלעים משוננים….
    רק ששום דבר לא מתחבר. לא ברור על מה מדובר. והסדרה מסע בין כוכבים היתה טפשית ולא ברור במה יכלה להשפיע על נאס"א.
    אז אבי – תוריד את המאמר או תכתוב מחדש. מצטער.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן