סיקור מקיף

נאס"א בחרה אתר התרסקות לחללית LCROSS באיזור הקוטב הדרומי של הירח

מכתש היעד הוא קבאוס A. יעד זה נבחר לאחר התעמקות נרחבת במקומות שעשויים להכיל מים קפואים בקוטב הדרומי של הירח.

מפת הקוטב הדרומי של הירח. צילום: נאס''א
מפת הקוטב הדרומי של הירח. צילום: נאס''א

לוויין תצפית המכתשים של נאס"א (LCROSS) בדרכו להתנגשות כפולה עם הירח ב-7:30 לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב ב-9 באוקטובר (14:30 שעון ישראל). נאס"א הודיעה בדיוק היכן תהיה ההתנגשות.

מכתש היעד הוא קבאוס A. יעד זה נבחר לאחר התעמקות נרחבת במקומות שעשויים להכיל מים קפואים בקוטב הדרומי של הירח.

"בחירת קבאוס A הייתה תוצאה של ויכוח נמרץ בקהילת חוקרי הירח. הסתכלנו במידע העדכני שהגיע ממצפי כוכבים צמודי קרקע וכן מזה שהגיע מלווין הרנטגן צ'אנדרה-1 ולווין הסיור הירחי,” אומר אנטוני קולאפרט, מדען בפרויקט LCROSS. “הצוות מצפה לשפע האינפורמציה שתושג ממשימה יחודית זו".

LCROSS תתור אחר קרח בכך שהיא תשליך רקטה אל תוך המכתש קבאוס A, היכן שמים עשויים להימצא במצב צבירה של קרח. הלוויין יצלול אל תוך ענן האבק שיעוף לחלל כתוצאה מהפגיעה, וינתח את מאפייני הענן לפני שהוא יתנגש בפני הקרקע הירחיים.

צוות המדענים שעומד מאחורי הניסוי בחר בקבאוס A בהתבסס על סדרת תנאים, בין היתר תאורה על הענן שתתאים לנקודת התצפית של המדענים על כדה"א. בקבאוס A יש גם ריכוז גבוה של מימן (נגזרת של מולקולת המיים H2O). סיבה נוספת לבחירת המכתש נעוצה בכך שאזור זה הוא יחסית מישורי ונקי מסלעים.

אסטרונומים מומחים ישתמשו במצפי הכוכבים המתקדמים ביותר על כדה"א כדי לפקח על ההתנגשויות. בין מצפי הכוכבים יהיו טלסקופ קאק בהוואי, מצפי הכוכבים מגדלנה ריגדה ואפצ'ה ריגדה בניו מקסיקו והטלסקופ המולטי מראתי (MMT) באריזונה, טלסקופ החלל האבל, לווין הסיור הירחי, ועוד.

אסטרונומים חובבנים יוכלו לפקח גם הם על ההתנגשות.
הנחיות וטיפים לחובבנים יש בלינק הזה.

"טלסקופים שישתתפו בפרויקט LCROSS יספקו תצפיות מנקודות מבט שונות ובעזרת טכניקות מדידה שונות", אומרת ג'ניפר הלדמן, חוקרת בפרויקט ממרכז איימס של נאס"א. “תצפיות מרובות אלו ישלימו את המידע של חללית LCROSS ויעזרו לקבוע האם קיים או לא קיים קרח בקבאוס A”.

במהלך סיקור במדיה, דניאל אנדרוס, מנהל פרויקט LCROSS ממרכז איימס, סיפק עידכוני סטטוס בנוגע למשימה: החללית בריאה ושלמה ויש לה מספיק דלק להשגת כל משימותיה. אנדרוס גם הודיע שהמשימה מוקדשת לזיכרו של שדר החדשות האגדי , וולטר קרונקיט, שסיפק סיקור מלא לתכניות החלל האמריקאיות מימיה המוקדמים.

"אבא היה בוודאי גאה להיות חלק מהפרויקט, אפילו אם רק בשמו", אומר צ'יפ קרונקיט, בנו של שדרן החדשות המפורסם.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

16 תגובות

  1. לאבי,
    אני לא בטוח שהמשפט האחרון שלך נכון בהכרח. נאסא בדקו אז בשיטות מאוד פרימיטיביות אם יש או אין חיים על הירח. הם בדקו באתר מאוד ייחודי ובצורה מאוד שטחית. לא חפרו לעומק ולא עבדו במקומות שיש בהם מים. אני לא הייתי נחרץ בקביעה שאין חיים על הירח. למעשה, אני מאוד אתפלא אם ימצאו שם מים, חומרים שמאפשרים לעבור חימצון וחיזור, אור ויחד עם זאת לא ימצאו חיים. אולי אין שם חיים – אבל את זה צריך לבדוק.

    זה הולך להיות מאוד מאוד מעניין אם ימצאו שם מים. אני מתכוון להתרגש מאוד אם כן.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  2. תודה אבי על הסבלנות,
    מה שהתכוונתי לומר הוא, שצריך לשים פה דברים בפרספקטיווה נכונה.
    לאייש את הירח (גם אם זו תחנת מחקר) אינו משרת שום מטרה מדעית
    אמיתית או צורך אנושי קיומי אשר יכולות להיות מושגות בדרכים
    אחרות קצת פחות מפוארות ואקסטרווגנטיות.

    לדוגמא, אם סוכנות החלל של סין תכריז שהיא תשלח את צוות הראשון
    שישתכן על הירח ב 2018 ללא שיתוף פעולה עם מדינה אחרת, הרי שנאס"א
    תשנה את כל תוכניתה בהתאם, רק על מנת להראות לעולם מי עומד בראש…..

    לגבי חיפוש חיים על כוכבי לכת או ירחים אחרים, עומדים אינטרסים דומים.
    במקום לחפש ולהגדיר באופן מדעי מהם חיים (אולי בכלל חיים מחייבים מערכת עצבים אשר עובדרת על מתחים חשמליים ?) ובמקום לקשור אוטומטית
    חיים במים או חמצן, שולחים "זיקוקי דינור" בצורת חלליות שונות לכל
    עברי מערכת השמש על מנת לחפש את מה שבעצם נכשלו למצוא פה על אדמת
    כדור הארץ…..

    בשורה התחתונה זה נראה תמוהה to say the least ולא בוגר במיוחד.

  3. לשימי
    בכל מחצבה ממוצעת בכדור הארץ, כולל בארץ, מוציאים מדי שניה את כמות עפר שתועף מהמכתש על הירח. קצת פרופורציה. כשיקימו מושבה לא יפגיזו את הירח אבל יביאו בולדוזרים ויעשו בכל מטר שיכבשו נזק גדול פי 100 מהנזק שייגרם בפגיעה. זה מזכיר ליש באתר אמת אחרת קראתי שנאס"א מתכננת להעיף גוש גדול מהירח שחסרונו ייראה מכדור הארץ.
    לשאלון – זה לא הכל או לא כלום, צריך לברר האם יש מים שישמשו את המושבה הראשונה שתקום כדי לחסוך את הטסתם מכדור הארץ, גם חיפוש חיים זה חשוב אבל את זה נאס"א ביצעה ומצאה שהתשובה שלילית (בהתחלה לא היו בטוחים, האסטרונאוטים של אפולו 11 היו בבידוד במשך 21 יום).

  4. ושוב בשם המדע,הרסנו את כדור הארץ, יאללה ירח!!!
    מה קורה לאנשים?לפני עשרות שנים אף אחד לא הגיע לירח,מה טוב
    רק הגענו מתחילים להפציץ, לטנף, להרוס, להשמיד ולזהם כל חלקה טובה שכף רגלו של האדם המודרני דרכה בו.
    אבל היי!!!זה בשם המדע,ושמישהו יפצה את פיו!!!

  5. ובעיניין התנחלות על הירח. התרבות האמריקאית ילדותית,
    תמימה ושטותית להפליא, אז למה אין פה איזה מבוגר שיוכל
    להסביר להם זאת ?

  6. למה נא"סא מרסקת חלליות בזמן שמיים הם לא החיים עצמם
    אלא רק אחת הסביבות בהן יכולים להתפתח חיים ?
    לא יותר הגיוני לחפש את המקור מאשר ללכת במעגלים ?
    חוץ מזה אז מה אם הם ימצאו יתוש מאובן, אז הם יגלו את
    "אבן הפינה" של החיים ?

  7. הימצאות קרח אין פירושה אפשרות לקיום חיים, הסבירות לכך די אפסית. אפשרות להתנחלות אנושית שתשתמש במים הקפואים תלויה בכמות בקרח, בזמינות שלו לכרייה, ובמאמץ הדרוש לכרייה כזו.

  8. אה, מיד לאחר שהענן יעוף לחלל, החללית תצלול לתוכו. היא תקח במהירות דגימות, תשלח את הניתוח לכדה"א ואז היא תתנגש בעצמה בירח- אז התהליך יהיה מהיר.
    שנית, אני משערת שבחרו במכתש קבאוס A שנמצא בקוטב הדרומי כי שם יש אזור שלא נחשף כלל לשמש, אבל בהודעה לעיתונות רשמו שתנאי התאורה צריכים להיות ספציפיים, אז קשה לדעת מה התכנון.

  9. כוונתי הייתה לענן האבק שיעוף לחלל כתוצאה מהפגיעה ויחשף לאור השמש, האם לא כל חימום קל אמור לגרום לקרח להפוך לגז כפי שקורה בכוכבי שביט שמתקרבים לשמש ?

  10. אבל למה שיהיה שם סובלימציה, התנאים התרמודינמיים (לחץ, נפח) משתנים על פני הירח מלבד השינוי בטמפרטורה?

  11. כן מימן הוא נגזרת של מיים, או מיים הם נגזרת של מיימן.
    מיים מורכבים משני אטומי מימן (H) ואטום חמצן (O)
    אולי בחירת המילים כאן לא הכי אידאלית.

  12. מימן (נגזרת של מולקולת המיים H2O)?

    כך או כך, אם יש שם מים אני מאמין שיש חיים דמויי ארץ. אולי קצת יותר עמוק, במקום שבו הטמפ יכולות להיות פחות קרות, אבל בכל זאת – יש מצב. וחוצמזה, אם יש מים זה אומר שיש מצב להתחיל ליישב את הירח ולהשתמש במים המעטים שנמצאים עליו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן