סיקור מקיף

החללית פניקס מוכנה לשיגור למאדים

החללית תמריא ב-3 באוגוסט מכף קנוורל, ובהגיעה למאדים תחקור את אחד האזורים הקרים במאדים

בתמונה - תפיסת אמן של נחחתת המאדים. התמונה באדיבות נאסא/JPL/אוניברסיטת אריזונה/לוקהיד מרטין
בתמונה - תפיסת אמן של נחחתת המאדים. התמונה באדיבות נאסא/JPL/אוניברסיטת אריזונה/לוקהיד מרטין
החללית הבאה של נאס"א למאדים תחפור מתחת לנוף הקרח הארקטי של מאדים ותחפש אם היו שם תנאים מתאימים לחיים. לשם שינוי, במקום לנוע על גבעות ומכתשים, תחפור נחתת המאדים פיניקס למטה לתוך הקרקע הקרחית במישורים הצפוניים של מאדים. החללית הרוובטית תחקור האם יש מים קפואים בקרבת פני השטח של מאדים המותכים מדי פעם ואולי אף יוצרים סביבה שבה משגשגים חיידקים. כדי להשיג את המטרות הללו, תישא עמה פניקס סט מכשירים מדעיים מתקדמים שלא נוסו מעולם על מאדים.

ראשית חייבת החללית להמריא מפלורידה במהלך חלון בן שלושה שבועות המתחיל ב-3 בואוגוסט, לשרוד את הכניסה המסוכנת למאדים ולנחות בו באביב הבא.

"האסטרטגיה שלנו היא ללכת בעקבות המים כדי להמשיך את שרשרת ההשגים הדרמטיים מהשנים האחרונות אודות מים בהסטוריה של מאדים כאשר הדמיון שלו לכדור הארץ היה גדול מאשר כיום", אומר דאג מקויסטיון, מנהל תוכנית חקר מאדים במטה נאס"א בוושינגטון. "פניקס תשלים את אסטרטגית המחקרים שלנו של מאדים בכך שזו תהיה חללית הראשונה שבאמת תיגע ותנתח מים מאדימאיים – הנמצאים שם בצורת קרח קבור."

"מקפת מארס אודיסי מצאה בשנת 2002 עדויות התומכות בתיאוריה לפיה חלקים גדולים במאדים, לרבות מישורי הקוטב הצפוני מכילים מים במרחק נגיעה מפני הקרקע. פיניקס תוכננה לחקור את ההסטוריה של הקרח באמצעות הערכת המים הנוזלים ששינו את הכימיה והמינורולוגיה של הקרקע" אומר פיטר סמית', החוקר הראשי של פרויקט פיניקס באוניברסיטת אריזונה בטוסון.

"בנוסף, המכשירים שלנו יוכלו להעריך האם סביבת הקוטב היא איזור שחיידקים פרימיטיביים יכולים לשרוד בו. כדי להשלים את האפיון המדעי של האיזור, תנטר פיניקס את מזג האוויר בקוטב ואת האינטראקציה של האטמוספירה עם פני השטח. כאשר קולטי השמש של הנחתת יפרסו יהיה רוחבה 5.5 מטרים ואורכה 1.6 מטרים. זרוע רובוטית באורך 2.35 מטרים תחפור לתוך שכבת הקרח, שעוביה אמור להיות כמה סנטימטרים בלבד. מצלמה ומכשיר למדידת מוליכות על הזרוע יחקרו את הקרקע ואת הקרח שם. הזרוע תשלוף דוגמאות קרקע לשני מכשירים הנמצאים בתוך הנחתת. אחד מהם ישתמש בתהליך החימום כדי לבדוק את המרכיבים הנדיפים כגון מים וחומרים מבוססי פחמן שהם אבני הבניין החיוניים של החיים. המכשיר השני ינתח את הכימיה של הקרקע.

תחנה מטאורולוגית, הכוללת לייזר להערכת כמות המים והאבק באטמוספירה, תנטר את מזג האוויר במהלך שלושת החודשים שיועדו למשימה באביב ובקיץ של חצי הכדור הצפוני של מאדים. ערכת הכלים של הרובוט כוללת גם מצלמה סטריאוסקופית לחקור את אתר הנחיתה, מצלמה למרחק גדול יותר שתאפשר לראות את האתר בהקשר רחב יותר ושני מיקרוסקופים.

לצורך השלב האחרון של הנחיתה מצוינת פיניקס במערכות האטה המבוססת על מנועי פעימה. החללית תשתמש במערכת נחיתה קלה במיוחד שתאפשר לחללית לשאת מטען מדעי כבד יותר. כמו במשימות קודמות במאדים, פיניקס תשתמש במגון חום כדי להאט את מהירותה בכניסה לאטמוספירה, ולאחר מכן היא תפעיל מצנח המותאם למהירויות על קוליות, כדי להפחית את המהירות לכדי 220 קמ"ש. הנחתת תפרד מהמצנח ותצית פעימות במנוע הרקטי, כדי להאט עד למהירות 8 קמ"ש בטרם תנחת על רגליה.

"נחיתה בטוחה על מאדים היא קשה בלי קשר לשיטה בה משתמשים" אומר בארי גולדשטיין, מנהל הפרויקט עבור המעבדה להנע סילוני של נאס"א בפסדינה, קליפורניה. "הצוות שלנו ניסה את המערכת באכזריות מאז 2003 במטרה לזהות ולקבוע האם קיימות בה פגיעויות."

החוקרים בוחנים כעת מספר אתרי נחיתה פוטנציאלים באמצעות נתונים של מקפות המאדים כדי למצוא את המקום הבטוח ביותר שבו ניתן להשיג את מטרות המשימה. האתר בעל הסיכויים הוא עמק רחב בעל מעט מאוד צוקים, בקו רוחב המקביל לזה של צפון אלסקה.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן