צי החלליות של נאס”א, המקיפות את מאדים, כדור הארץ והשמש וכן טלסקופים קרקעיים יהיו בקדמת הבמה כדי לצלם ולחקור אירוע של פעם בחיים – מעבר של שביט טרי שמגיע בפעם הראשונה מענן אורט ליד מאדים
עדכון לכתבה שהועלתה ב-12 באוקטובר 2014
ראו גם “כדור אור בשמי מאדים”
צי החלליות של נאס”א, המקיפות את מאדים, כדור הארץ והשמש וכן טלסקופים קרקעיים יהיו בקדמת הבמה כדי לצלם ולחקור אירוע של פעם בחיים – מעבר של שביט ליד מאדים ביום ראשון הבא, 19 באוקטובר.
השביט C/2013 A1, הידוע גם בכינויו סיידינג ספרינג, יחלוף כ-140 אלף קילומטרים מפני כוכב הלכת, פחות מהמרחק בין כדור הארץ לירח ופחות מעשירית המרחק שהתקרב שביט עד כה לכדור הארץ.
גלעין השביט סיידינג ספרינג יגיע לנקודה הקרובה ביותר למאדים בשעה 14:27 שעון החוף המזרחי, 21:27 שעון ישראל במהירות של כ-56 קילומטרים לשניה. קרבה זו תייצר הזדמנות חסרת תקדים לחוקרים לאסוף נתונים הן על השביט והן על השפעתו על אטמוספירת מאדים.
“זו מתנה מדעית קוסמית שעשויה להמשיך ולספק דברים מעניינים, וצי המכשירים המדעיים של הסוכנות יהיה במצב היכון בקשב מלא.” אומר ג’ון גרונספלד, אסטרונאוט ועוזר מנהל מחלקת המשימות המדעיות במטה נאס”א בוושינגטון. “שביט מסויים זה לא נכנס מעולם עד כה למערכת השמש הפנימית כך שהוא יספק לנו מקור טרי של רמזים לימים הראשונים של מערכת השמש.”
סיידינג ספרינג מגיע מענן אורט, איזור דמוי כדור המקיף את השמש וממלא את המרחק שבין 5,000 ל-100,000 יחידות אסטרונומיות. זהו נחיל עצום של עצמים קרחיים שמאמינים כי הם שרידי החומר שנוצר מהיווצרות מערכת השמש.”
סיידינג ספרינג יהיה השביט הראשון מענן אורט שייחקר מקרוב ביד יחלליות, דבר שיתן למהנדסים הזדמנות רבת ערך ללמוד יותר על החומרים ממנו הוא עשוי, לרבות מים ותרכובות פחמן, כפי שהם היו במהלך היווצרות מערכת השמש לפני 4.6 מיליארד שנה.
כמה מהתמונות והנתונים המדעיים הטובים ביותר יגיעו מהנכסים המקיפים את מאדים ומהרכבים הנמצאים על פני השטח שלו. כהכנות למעבר השביט תמרנה נאס”א את החלליות מארד אודיסי, MRO, ואת המצטרפת החדשה לצי המאדימאי – מייבן כך שתופחת סכנת הפגיעה מחלקיקי אבק שיגיעו מהשביט.
התקופה המסוכנת ביותר לחלליות המקיפות את מאדים תחל כ-90 דקות לאחר ההתקרבות של גלעין השביט והיא תימשך כעשרים דקות, כאשר מאדים יתקרב למרכזה של זרם האבק המתפשט שיעוף מגלעין השביט.
“הסיכון אינו בהתנגשות עם גלעין השביט עצמו אלא בשובל החלקיקים שיגיע ממנו. בהתחשב באילוץ שמספקות התצפיות מכדור הארץ, המודלים הממוחשבים שערכו אנשי נאס”א מעידים על כך שהסיכון אינו גדול כפי שחשבו בתחילה. מאדים יימצא סמוך לקצה ענן הרסיסים, כך שחלליות עשויות לספוג כמה חלקיקים, או אפילו זה לא.” אומר ריק זורק, המדען הראשי למשימות מאדים במעבדה להינע סילוני (JPL) בפסדינה, קליפורניה.
אטמוספירת מאדים, אף כי היא דלילה בהרבה מזו של כדור הארץ תגן על הרכבים הרובוטיים אופורטיוניטי וקיוריוסיטי מאבק השביט אם מי מחלקיקיו יגיעו לפני השטח. שני הרכבים מתוכננים לבצע תצפית של השביט.
המקפות של נאס”א הנמצאות במסלול מעל מאדים יאספו נתונים לפני, במהלך ואחרי ההתקרבות, אודות הגודל, הסיבוב והפעילות של גלעין השביט, השונות והרכב הגז של ההילה שסביב הגלעין, וכן גודלם ותפוצתם של חלקיקי האבק בזנב השביט.
תצפיות של אטמוספרת מאדים צפויות לבחון שובלים של מטאורים, שינויים בתפוצת החלקיקים הנייטרליים והטעונים, והשפעת השביט על טמפרטורת האוויר והעננים. לחללית מייבן תהיה הזדמנות טובה לחקור את השביט, עד כמה האטמופסירה הדלילה שלו – או ההילה, משפיעה הדדית על האטמוספירה העליונה של מאדים.
טלסקופים קרקעיים וטלסקופי חלל המקיפים את כדור הארץ, לרבות טלסקופ החלל האבל יהיו ממוקמות לצפות בעצם השמימי הייחודי. קפלר, סוויפט, שפיצר צ’נדרה וטלסקופ הצופה בתחום הקרינה התת אדומה במאונה קיאה, הוואי, יעקבו אף הם אחר האירוע.
צייד האסטרואידים של נאס”א Near-Earth Object Wide-field Infrared Survey Explorer (NEOWISE), צילם וימשיך לצלם את השביט כחלק מפעולתו השוטפת. גם החלליות החוקרות את השמש (צמד חלליות סטריאו והחללית הותיקה סוהו), יצלמו אף הן את השביט. בנוסף, תשגר נאס”א כדור פורח (BOPPS). טלסקופ תת מסלולי כבר סיפק תצפיות של השביט במסגרת ההכנות להתקרבותו למאדים.
תגובה אחת
אני חושב שנפלה טעות בהגדרה של ענן אורט: זה אינו ” איזור דמוי כדור המקיף את כדור הארץ” אלא, “איזור דמוי כדור המקיף את מערכת השמש”